אירית חמו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אירית חמו
אין תמונה חופשית
לידה 1961 (בת 58 בערך)
ירושלים
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור, רישום, פיסול, מיצב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אירית חמו (נולדה ב-1961) היא אמנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמו נולדה בירושלים וגדלה בשכונת בקעה. ב-1982 נסעה ללימודי אמנות בבית הספר לאמנות ע״ש גון הרון באוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית ולאחר שנה שבה לישראל והמשיכה את לימודי האמנות במדרשה. מאז סיום לימודיה מציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות, במוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם.

אירית חמו היא אמנית קונספטואלית העוסקת בנושאים כגון תעתיקים, חורבות מודרניות, אמנות מתכלה. יוצרת באופן אמצעי, לעיתים בעזרת מכונות, לעיתים באופן מיקרי, ומשתמשת בחומרים תעשייתיים, משרדיים, וזמניים. באופן עקבי לאורך שלושה עשורי קריירה אמנותית, מביאה חמו אמירה פוליטית, חברתית, וקונטרבסיאלית. חמו היא אמנית רדיקלית העוסקת בפרדוקסים הטמונים בקיום האנושי בכלל והאמנותי בפרט. האמצעים האמנותיים בהם היא בוחרת כגון נייר העתקה, אבק, גיזרי צילומים של צמחים, באים כדי לחזק את אמירותיה ולנפץ את האמונה בניצחיותה של האמנות או ביכולתו של האמן ליצור יצירה שהיא ה”מקור“. היא מנכיחה לצופה את ארעיותו בעולם ומונעת מרוכשים פוטנציאלים את האחיזה הנצחית על יצירותיה. ”השפע גם מחצין ריקבון, החיים מחצינים את המוות“.[1]

בשנת 1998 צילמה דוקומנט של מסע עם פסל בדמות עגל. את הפסל נשאו שתי צעירות ברחובות תל - אביב ואיסטנבול.

בשנת 2000 השתתפה בפרויקט יצירה משותף לאמנים גרמנים וישראלים שהתקיים בהמבורג, גרמניה, ביחד עם האמניות הישראליות: יהודית סספורטס, חנה סהר ואסנת אביטל.[2]

ב־2009 הציגה תערוכה בשם ”יום קצר בלוסטאנג‘לס" בו הציגה סדרת קולאז‘ים העשויים דימויי צמחים אותם חתכה מאיספור מגזינים בסכין דמוי איזמל מנתחים ואותם תפרה זה לזה. ”חמו נעה במרחב שבין כאוס לשליטה..הטבע האמיתי אל מול בריאתו המחודשת..גם השימוש החוזר בנייר הוא מעניין בהקשר זה כשהוא משמש ליצירה של ”יערות“ אותם משמישים כדי ליצור אותו“.[3]

בשנת 2015 נפתחה תערוכת יחיד של חמו בשם ”שירוקו“ בסדנאות האמנים, תל אביב, בה הציגה חמו עבודת וידאו ומייצב. האוצרת ורד גני. המיצב היה אולם אטום שנבנה בתוך מרחב הגלריה ובתוכו נשבה כל חצי שעה סופת אבק מתוך שואב אבק אשר כיסו וגילו חפצים קטנים אשר יצרו אשליה של דימוי אורבני.[4]

בשנת 2017 כחלק מהתערוכה הקבוצתית ”בעיות השעה“ (אוצר: דורון רבינא), הוצבה עבודתה של חמו ”סופה 8 שמי, תיאטרון ירושלים“, העשויה מאבק. לפי הסכם עם המוזיאון, לא הותירו זכר לעבודה עם סיום התערוכה. לצורך הכנתה, סגרו חלל בביתן הלנה רובינשטיין ביריעות פלסטיק, ובתוכו חוללה האמנית סופות אבק, שנהדף מתוך שואבי אבק של חבריה, במשך שנים עשר ימים, ואלו יצרו את הגוונים הכהים והבהירים על המשטח לכלל דימוי (על פי שבלונות) של תבליט הקיר של האמן יחיאל שמי המעטר את חזית תיאטרון ירושלים כחמישים שנים.

מאז 1997 מלמדת במחלקה לאמנות בבצלאל, בה היא משמשת מרצה בכירה.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994 - אובייקטים, גלריה נגא, תל אביב.
  • 1995 - הגלריה של המחלקה לאמנות, אקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים
  • 1996 - ’אהוווווו‘, גלריה דביר, תל אביב
  • 1997 - אוי שושנה, הגלריה של המדרשה לאמנות, קלמניה
  • 2001 - ג‘וליאן, סדנאות האמנים תל אביב
  • 2003 - תומאס הקטן, תיאטרון תמונע, תל אביב
  • 2004 - סלמה, גלריה קו 16, תל אביב
  • 2005 - להתבונן בעין אחת מקרוב, מוזיאון אשדוד לאמנות, אוצר: יונה פישר
  • 2006 - Freie Kunst im öffentlichen Raum, מינכן, גרמניה. אוצר:מרסל אודנבך
  •         אירית חמו ויואב אפרתי בבית טיכו, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 2007 - S/M/XL, מבטים על זמן עבודה, המכללה האקדמית אורנים
  • 2008 - Come Prima, פרויקט משותף עם אפרת נתן, גלריה רוזנפלד, תל אביב
  • 2009 - יום קצר בלוסטאנג‘לס, גלריה עינגע לאמנות עכשווית תל אביב
  • 2015 - שירוקו, גלריה סדנאות האמנים, תל אביב
  • 2017 - פיקניק, גלריה עינגע לאמנות עכשווית, תל אביב.

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2017 - סופה 8, שמי (תיאטרון ירושלים), צילום הצבה מתוך התערוכה ״בעיות השעה״, אוצר: דורון רבינא, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 2017 - ״בעיות השעה״, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זממנו, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
  • 2016 - ״אופק חדש לאופקים חדשים״, משכן לאמנות, עין חרוד
  • 2015 - “רשמים”, הביאנלה לרישום, בית האמנים, ירושלים
  • 2015 - "והזוכים הם", תערוכת זוכי פרס שרת התרבות והספורט לאמנות ועיצוב 2014 שנפתחה ב-13 בינואר 2015
  • 2014 - "אוסף מוזיאון חיפה לאמנות: שושלות", מוזיאון חיפה, חיפה
  • 2013 - “יומן אבק”, מוזיאון ישראל ירושלים
  • 2011 - "החיים: הוראות שימוש", מוזיאון ישראל, ירושלים 2010,
  • “חיי מדף”, מוזיאון חיפה, חיפה
  • 2010 - "Philagrafika", פילדלפיה, אוצר: חוסה רוקה
  • 2009 - “עשויים להפליא”, מוזיאון ישראל, ירושלים אוצרת: סוזן לנדאו, ”נחמה“, גלריה עינגע, תל אביב אוצר: דוד עדיקא
  • 2008 - "Otras Floras", גלריה נרה רוזלר, סאו פאולו, ברזיל אוצר: חוסה רוקה

    "מר גוסקין", Art TLV, תל - אביב         אמנות עכשווית ממוזיאון ישראל, בית מאני בתל אביב. אוצרים: אמיתי מנדלסון וטליה עמאר "ובסוף נמות", אמנות צעירה בשנות ה-90 בישראל, מוזיאון הרצליה לאמנות. אוצר:דורון רבינא

  • 2007 - "דרום דרום", מוזיאון נחום גוטמן, תל - אביב אוצרת: טלי תמיר
  •         "להתבונן בעצים ולא רק לראות את היער", גלריה גבעון, תל- אביב אוצר: רפי לביא
  •       "רשמים", הביאנלה לרישום, בית האמנים, ירושלים
  • 2006 - "בעילום שם", המשען החדש לאמנויות, אוניברסיטת חיפה
  •         "שושלת", הגלריה של מכללת ספיר, שדרות
  • 2005 - "ליגה", בית בנמל, תל אביב
  • 2004 - "Black and White Exhibition: Prints and Drawings", גלריה אולברייט נוקס, ניו יורק
  •         "אמנים ישראלים למען דו - קיום בחברה טובה יותר", מרכז אל בקאאה, יפו
  • 2003 - Artists in Residence, בזל, שווייץ
  • 2002 - "שפת אם", מוזיאון עין חרוד. אוצרת: טל בן- צבי
  •         "האמיני יום יבוא", גלריה אום אל פחם:גלריה סמטה פלונית, תל אביב:גלריה רוזנפלד, תל אביב
  •         "Action Express", גלריה קלישר, תל אביב אוצרת: נעמי אביב
  • 2001 - אוסף ארתורו שוורץ, מוזיאון ישראל, ירושלים
  •         "Walk About", אמנים ישראלים וגרמנים, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית: קמפנאגן, המבורג.
  • אוצרות
  • 2008 - מר גוסקין, Art TLV, תל אביב
  • 2005 - ג‘סי 5, אבי סבח - פרויקט נדבך לאמנים צעירים, בית האמנים, ירושלים פרסים ומלגות
  • 2015 - מענק מפעל הפיס, קרן רבינוביץ
  • 2014 - פרס עידוד היצירה, משרד החינוך
  • 2014 - פרס קרן שרת
  • 2009 - מענק מפעל הפיס
  • 2006 - פרס מוזיאון ישראל לאמנות ולעיצוב לשנים  2005-2004: פרס קבוצת אי. די. בי. לאמן ישראלי
  • 2005 - מענק מפעל הפיס, קרן רבינוביץ, קרן אייזן פיקרד, שווייץ
  • 2003 - קרן אמריקה ישראל, קרן אייזן פיקרד, שווייץ, משרד התרבות, המבורג, גרמניה (תוכנית שהייה), בזל, שווייץ (תוכנית שהייה)
  • 1999 - פרס שר המדע התרבות והספורט
  • 1996 - פרס עידוד היצירה, משרד החינוך והתרבות
  • 1992 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות.

אוספים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלריה אולברייט נוקס, ניו יורק, Charles W. Goodyear Fund, 1993
  • הספרייה הציבורית, ניו יורק
  • ארתורו שוורץ (אוסף מוזיאון ישראל)
  • מוזיאון תל - אביב לאמנות
  • מוזיאון ישראל, ירושלים
  • מוזיאון Migros, ציריך, שווייץ
  • שגרירות ישראל, עמאן.

קטלוגים וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005 - ”אמנות לעם“ מוציאה לאור בחמש מאות עותקים ספר - אמן של אירית חמו בשם ”Bon Voyage“ חתום על ידי האמנית
  • 2009 - אירית חמו יום קצר בלוסטאנג‘לס, הוצאת עינגע גלריה לאמנות עכשווית
  • 2017 - יוצאת לאור ”הגדת היובל“, אותה מעטרים איוריה המקוריים של אירית חמו.

וידאו - ארט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ”אוי שושנה“ מיצג וידאו ארט, מוצג בגלריית המדרשה בית ברל, 1998.

מקורות אלקטרוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברק, נ. (2009). ”מחירו הנפשי של קולאז‘ נהדר“, מעריב - המגזין, עמ‘ 14.  26.2.2009
  • גילרמן, ד. (2000). ”גרמניה עכשיו“. הארץ, גלריה, 06.09.2000
  • יהב, ג. ”מעלה אבק“. הארץ, גלריה, עמוד 6, 13/10/2015
  • לוטרינגר, א. (1998). ”ברחובות שלנו“, על השרון, ”ברחובות שלנו“.
סופה 8, שמי (תיאטרון ירושלים), 2017, צילום הצבה מתוך התערוכה ״בעיות השעה״, אוצר: דורון רבינא, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, מוזיאון תל אביב לאמנות

פרסים ומענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך
  • 1996 - פרס עידוד היצירה, משרד החינוך
  • 1999 - פרס ההתפנות של שר המדע התרבות והספורט, משרד החינוך
  • 2003 - קרן אמריקה ישראל, קרן אייזן פיקררד, שווייץ, משרד התרבות, המבורג, גרמניה
  • 2005 - מענק מפעל הפיס, קרן רבינוביץ, קרן אייזן פיקררד, שווייץ
  • 2006 - פרסי מוזיאון ישראל לאמנות ולעיצוב לשנים  2005-2004 — פרס קבוצת אי. די. בי. לאמן ישראלי[5]
  • 2009 - מענק מפעל הפיס
  • 2014 - פרס עידוד היצירה, משרד החינוך[6]
  • 2015 - מענק מפעל הפיס,[7] קרן רבינוביץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברק, נועה, ,, ”מחירו הנפשי של קולאז‘ נהדר“
  2. ^ גילרמן, דנה, ”גרמניה עכשיו“. הארץ, גלריה, 06.09.2000
  3. ^ ברק, נועה, ”מחירו הנפשי של קולאז‘ נהדר“, מעריב - המגזין, עמ‘ 14.  26.2.2009
  4. ^ יהב, גליה, ”מעלה אבק“. הארץ, גלריה, עמוד 6, 13/10/2015
  5. ^ Almog, Itay. "פרסי מוזיאון ישראל לאמנות ולעיצוב לשנים 2004–2005". Archijob.co.il - עיצוב ואדריכלות חדשות. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2018. 
  6. ^ "הוכרזו שמות זוכי פרס עידוד היצירה". ערב רב Erev Rav (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2018. 
  7. ^ מענקים מאושרים לתחום אמנות חזותית, culture.pais.co.il (בhe-IL)