אירית קדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירית קדם
לידה 23 ביולי 1958 (בת 65) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת ומשוררת ישראלית
מקום לימודים דוקטורט באמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אירית קדם (נולדה ב-23 ביולי 1958) היא סופרת ומשוררת ישראלית.

בעבר הייתה אשת חינוך, דרמה תרפיסטית, במאית, מנחת קבוצות ומרצה. בעקבות מחלה נדירה הסבה את עיסוקיה האקדמיים אל האמנות הרב-תחומית. חברה באקו"ם ובאגודת הסופרות והסופרים העבריים[1].

כתביה מתפרסמים מעת לעת באנתולוגיות ובכתבי עת שונים וכמה משיריה הולחנו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדם למדה סִפרות כללית ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט שלה באמנות התיאטרון החלה בגיל 45 באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית שמעון לוי, בזמן ששימשה כמפקחת ומפתחת בתחום חדשנות וחינוך של האגף לניסויים ויזמות של משרד החינוך[2]. כותרת עבודת הדוקטורט היא "דרמת אמצע החיים ואמצע החיים בדרמה - חוויה גברית, חוויה נשית"[3].

הייתה מורה ומחנכת בביה"ס התיכון בית ירח שבעמק הירדן, דרמה תרפיסטית (בוגרת ומרצה במכללת תל חי) וחברת יה"ת (האגודה הישראלית לטיפול באמצעות אמנויות), מחזאית ובימאית ביישובים קהילתיים, הנחתה קבוצות במרכז לפסיכולוגיה יישומית רב-ממדית (פירם בתמרת) והיתה מרצה לתיאטרון, תקשורת, דרמה תרפיה, חינוך ופסיכולוגיה במכללות: תל חי, אורנים, אוהלו וכינרת. למדה לימודי הדרכת אמנות למדריכים בכירים במכללת "כינרת" (2003- 2006).

בשנת 2007 חלתה בטרשת רב מערכתית ובעקבות כך פרשה מהאקדמיה. מאז מתמקדת קדם בכתיבת ספרים ובמשפחה.

פרטים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירית קדם נולדה בגבעתיים ללינדה כהן יוחננוף, ילידת מצרים (1922-2016) ולאריה (אוסי) פלדש, יליד הונגריה (1910-2005).

למדה בבביה"ס היסודי א.ד גורדון ובביה"ס העל- יסודי ע"ש דוד קלעי בגבעתיים.לאחר מכן התגייסה לנח"ל גרעין גביש. כאשר השתחררה חזרה לצפון לקיבוץ תל קציר (1976–1986), ולאחר מכן למושב רמות (1987–1990).

כיום מתגוררת במושב מעלה גמלא שברמת הגולן, נשואה לארז קדם חקלאי במושב ולהם 2 בנות והמוזיקאי אלדר קדם וארבעה נכדים.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרמת אמצע החיים: מסע שלו, משא שלה (ספרא, 2008)
  • דייט עם מלאך: שירים (ספרי עתון 77, 2016)
  • מעשה בחפשושית שאיבדה ומצאה את כל ה... נקודות (סער, 2017)
  • חדר מצב: שירים (ספרי עיתון 77, 2017)
  • שמחת זקנתה: ספר סבתא (דרורים, 2019)
  • ספר סבא: אם היה כותב (דרורים, 2019)
  • מבריאה כרונית: 100 שירים של בריאות (עמדה, 2021)
  • אגדת המפלפצת קורונה (קדם, 2022)
  • כל ה-covid הזה: שירים בגלים: קורונה 2020–2022 (עמדה, 2022)
  • חמישים חמישים: סיפור מים אל ים (קדם, 2023)
  • נערה עם (ע)גיל זהב: שירה (עמדה, 2023)
  • בן המלך קוקו (קדם ספרים, 2024)
  • הזנב של ... (קדם ספרים, 2024)

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכה ליווי ויעוץ בספרי ניסוי, בגף לניסויים ויזמות, במשרד החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חינוך וולדורף, ביה"ס האנטרופוסופי בהרדוף, הרדוף (יסודי ועל יסודי), 2000
  • יחד באהבה, "גולן" חיספין - רמה"ג (יסודי), 2002
  • עץ נטוע חזק באדמה ואמיריו בשמים: סיפורו של בית הספר הניסויי אלרואא במנשיית זבדה / [רחאב עבד אלחלים], 2003
  • כתב עת תפוז כתום: כתב עת פדגוגי לחדשנות ויזמות, משה"ח, המזה"פ, 2003
  • למידה מרחוק: לפרוץ את גבולות המקום והזמן, בית חינוך משותף, הר וגיא (דפנה), 2004
  • כתב עת תפוז סגול: כתב עת פדגוגי לחדשנות ויזמות, משה"ח, המזה"פ, 2005
  • בשביל הערך: המסע שאינו נגמר - ספר הניסוי, על-יסודי משגב 2005
  • במרכז המפ"ה - מסע בין כוכבים/ ספר מרכזי ההפצה, משה"ח, המזה"פ, גף ניסויים וי(ו)זמות, 2006
  • חדש מישן, חינוך במציאות משתנה, אולפנית אורט אמונה, טבריה, 2007
  • כתב עת תפוז ירוק: כתב עת פדגוגי לחדשנות ויזמות, משה"ח, המזה"פ, 2008
  • למידה בעיניים, אוריינות חזותית, ביה"ס הר נוף, (יסודי) טבריה, 2008
  • רב תרבותיות - דרך חיים, ספר הניסוי, כפר הנוער החקלאי ע"ש כדורי, 2008

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוני שחר, הכתיבה היא תרופה, בעיתון ידיעות קריית שמונה, 3.5.2019
  • אירית קדם, קירות בית הספר אינם גבולותיו - סיסמא, המצאה או מציאות, כתב עת תפוז ירוק, משה"ח, המזה"פ, 2008, עמוד 60

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירית קדם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסופרת אירית קדם, באתר סימניה
  2. ^ נטע פלג, "כל מה שאהבתי וידעתי לעשות נלקח ממני, אבל אני לא יכולה לוותר", באתר Xnet‏, 5 בספטמבר 2019
  3. ^ עבודות דוקטורט - תשס"ה, באתר אוניברסיטת תל אביב