אירמה לה דוס (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירמה לה דוס
irma la douce
הכרזה העברית של הסרט
הכרזה העברית של הסרט
מבוסס על מחזה של אלכסנדר ברפורט
בימוי בילי ויילדר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי בילי וילדר
תסריט בילי ויילדר, אי. איי. אל דיאמונד עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דניאל מנדל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ק למון
שירלי מקליין
מוזיקה אנדרה פרווין עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'וזף לאשל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מיריש הפקות עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מיריש הפקות, נטפליקס, וודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 5 ביוני 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 147 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה רומנטית
תקציב 3,705,000$
הכנסות $ 25,246,588
פרסים פרס אוסקר לפסקול המעובד הטוב ביותר (אנדרה פרווין) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אירמה לה דוס הוא סרט קומדיה רומנטית אמריקאי משנת 1963 בכיכובם של ג'ק למון ושירלי מקליין, בבימויו של בילי ויילדר. הסרט מבוסס על מחזה בצרפתית מ-1956 באותו השם מאת מרגריט מונוט ואלכסנדר ברפורט.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירמה לה דוס (בצרפתית: "אירמה המתוקה") מספר את סיפורו של "נסטור פאטו" (ג'ק למון), שוטר ישר, שלאחר שהועבר מהפארק בויס דה בולון לשכונה עירונית יותר בפריז, הוא מוצא רחוב מלא פרוצות במלון קזנובה, ועורך פשיטה על המקום. מפקח המשטרה, שהיה מודע למתרחש, ואף צרך בעצמו את שירותי הזנות, מפטר את נסטור.

נסטור, שיוצא מתחנת המשטרה מבוזה ומושפל, מוצא את עצמו חוזר אל השכונה, שגרמה לסיום הקריירה שלו עם משטרת פאריס - והוא חוזר ל"צ'ז שפם", בית מרזח פופולרי לזונות ולסרסורים. למזלו, נסטור מתיידד עם אירמה לה דוס (שירלי מקליין), זונה פופולרית. הוא גם מקבל בחוסר רצון, כאיש סודו, את בעל המקום, אדם המכונה רק "שפם". בבדיחה מתמשכת, שפם (לו ג'ייקובי), מוזג רגיל לכאורה, מספר על חיים קודמים, ומספר שהיה בין היתר עורך דין, קולונל ורופא, שמסתיים בכל פעם באותו מטבע לשון, "אבל זה סיפור אחר". במהלך שהותו במקום, נסטור מגן אירמה מפני הסרסור שלה, איפוליט, שפוגע בה. נסטור עובר לגור איתה, ועד מהרה הוא מוצא את עצמו הסרסור החדש של אירמה.

נסטור מתחלחל מהמחשבה שאירמה נמצאת עם גברים אחרים, והוא זומם תוכנית לעצור את הזנות של אירמה. אבל עד מהרה הוא מגלה כי זה לא כל כך פשוט. באמצעות תחפושת הוא ממציא אלטר-אגו, "לורד איקס", לורד בריטי, ש"הופך" להיות הלקוח היחיד של אירמה, באמצעות ממון רב שאותו הוא לווה מבעל המרזח "שפם", שגם דואג לצייד אותו בפריטי לבוש. העניינים מסתבכים כשנסטור, שעובד כל הלילה כדי להרוויח את הכסף שהוא משלם לאירמה כ"לורד איקס" נחשד על ידה. במטרה לבחון את אמונה של אירמה הוא מציע לה בתחפושתו לנסוע איתו לפריז. וכאשר אירמה מחליטה לעשות זאת, נסטור מחליט לסיים את החגיגה. הוא אינו מודע לאיפוליט, הסרסור לשעבר שעוקב אחריו על מנת לנקום בו, והוא מוצא קטע מבודד לאורך הנהר סיין, ומשליך את התחפושת לנהר. איפוליט, שלא ראה את נסטור מחליף את בגדיו, רואה את בגדי לורד צפים במים, וסובר שנסטור רצח אותו. כשבאים השוטרים לעצור את נסטור, מייעץ לו " שפם" לא לגלות כי לורד X היה בדיה. והוא אומר לו: "בתי הכלא מלאים באנשים חפים מפשע משום שהם אמרו את האמת". נסטור מודה כי הרג את לורד X, אבל רק בגלל אהבתו לאירמה.

הוא נשלח לכלא, אבל אירמה שהתרשמה ממסירותו, נותרה מאוהבת בו. נסטור נידון לעבודה קשה של 15 שנה. ובהבינו שאירמה בהריון, הוא בורח מהכלא, בעזרתו של שפם, וחוזר לאירמה. כשהמשטרה מחפשת אותו בדירתה של אירמה, הוא לובש את מדיו הישנים, ופשוט מתערבב עם השוטרים האחרים. בעזרתו של איפוליט, נסטור מארגן את משטרה לחפש אותו לאורך הסיין, שממנו הוא יוצא לפתע לבוש כלורד X. בידיעתו שכעת המשטרה אינה יכולה לעוצרו על רצח שלא התרחש. נסטור רץ אל הכנסייה, שם הוא מתכנן להתחתן עם אירמה. ובמהלך טקס החתונה היא מתחילה לחוות התכווצויות, אך הם ממשיכים את הטקס. מיד בסיומו אירמה פונה ללדת בחדר צדדי, כשמפקד המשטרה מעכב את נסטור ומודיע לו על חזרתו לתפקיד. בעוד נסטור וכל השאר עסוקים באירמה, שפם מבחין באחד האורחים שיושב לבדו בחזית הכנסייה. וכשהוא קם ממקומו וחולף ליד שפם, הוא מבחין שהאורח הוא לא אחר מאשר לורד X! שפם מבולבל מביט באדון X, ואז פונה למצלמה ואומר: "אבל זה סיפור אחר"

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ק למון - נסטור פאטו / לורד X
  • שירלי מקליין - אירמה לה דוס
  • לו ג'ייקובי - בעל בית המרזח "שפם"
  • ברוס יארנל - איפוליט
  • גרייס לי ויטני - קיקי הקוזק
  • ג'ואן שאולי -אמזון אנני
  • הופ חג -לוליטה
  • שריל דאוביל - כרמן
  • רות ארל - אחד התאומים זברה
  • ג'יין ארל - אחד התאומים זברה
  • הרייט יאנג - מימי המאומאו
  • הרשל ברנרדי - המפקח לפבר
  • קליף אוסמונד - סמל המשטרה
  • טורה סטאנה - סוזט וונג
  • בילי בק - קצין דופונט
  • אדגר ברייר - גנרל לפאייט
  • ביל ביקסבי - מלח הקעקוע הצרפתי
  • ג'יימס קאן - חייל אמריקאי עם רדיו

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהסרט אינו מוזיקלי, זכה אנדרה פרבין בפרס האוסקר בקטגוריית הפסקול המקורי הטוב ביותר. יש גם סצנה בסרט, שבה שירלי מקליין מכריזה על "דיס-דון!", תוך ריקוד על שולחן, שנראה כמחווה מכוונת למחזמר שממנו נגזר הסרט.

הסרט היה מועמד לשני פרסים אחרים באקדמיה: השחקנית הראשית הטובה ביותר (שירלי מקליין), ופרס האוסקר עבור הצילום הטוב ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]