אישה טובה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישה טובה
A Good Woman
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
מבוסס על המחזה "מניפתה של ליידי וינדרמיר" מאת אוסקר ויילד
בימוי מייק ברקר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ונתן אינגליש
אלן גרינספן
הווארד הימלסטיין
סטיב סיברט
תסריט הווארד הימלסטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ניל פארל
שחקנים ראשיים הלן האנט
סקרלט ג'והנסון
טום וילקינסון
מוזיקה ריצ'רד ג. מיצ'ל
צילום בן סירסין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
איטליה
ספרד
חברת הפקה ליונס גייט אנטרטיינמנט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Lions Gate Entertainment
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 15 בספטמבר 2004
משך הקרנה 93 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט רומנטי, סרט דרמה, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 6,877,842 דולר[1]
הכנסות באתר מוג'ו goodwoman
www.gaga.ne.jp/goodwoman/
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אישה טובהאנגלית: A Good Woman) הוא סרט דרמה אמריקאי-בריטי-איטלקי-ספרדי משנת 2004 בבימויו של מייק בארקר. התסריט שנכתב בידי הווארד הימלסטיין מבוסס על המחזה "מניפתה של ליידי וינדרמיר" מאת אוסקר ויילד. זהו העיבוד הרביעי לקולנוע של המחזה, הראשון הוא סרט אילם משנת 1916, ב-1925 יצא לאקרנים עיבוד של ארנסט לוביטש, וב-1949 יצא הסרט "המניפה" בבימויו של אוטו פרמינגר.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתרחש בשנת 1930. בסצנת הפתיחה המתרחשת בניו יורק הפאם פאטאל גברת ארלין מגלה שהיא אינה מתקבלת בברכה לא בחברת הגברים מהמעמד הגבוה אותם היא פיתתה, ולא בחברת הנשים בהן היא בגדה. היא מוכרת את תכשיטיה וקונה כרטיס הפלגה לעיר אמאלפי שבאיטליה. שם נראה שהיא שמה עין על רוברט וינדרמיר הנשוי טרי. כשהמכונית שלו נראית לעיתים קרובות חונה ליד הווילה בה היא מתגוררת, הרכלנים משוכנעים שהשניים מנהלים רומן.

מג, אשתו המצטנעת של רוברט, אינה מודעת לכל דברי הרכילות על בעלה שמופצים ברחבי העיר. אבל כשהיא מגלה בפנקס ההמחאות שלו רישום על תשלומים על שם ארלין, היא מתחילה לחשוד בגרוע מכל. מה שהיא לא יודעת זה שלמעשה גברת ארלין היא למעשה אמה, שסוחטת כספים מרוברט בתמורה לשמירת הסוד. מג מתנחמת לפי האימרה "בכי הוא המפלט של המכוערות; נשים יפות עורכות קניות."

בתגובה למה שהיא סבורה שבעלה עשה, מג לובשת במסיבת יום ההולדת ה-21 שלה שמלה חושפנית. למסיבה מגיעה גם גברת ארלין, לבושה בשמלה זהה, בחברתו של לורד אוגוסטוס, גבר עשיר שהתגרש פעמיים ומציע נישואים לארלין. סיבוך נוסף נוצר כשלורד דרלינגטון מתוודה בפני מג על אהבתו ומפציר בה לעזוב את בעלה הסורר כביכול, והיא נענית לבקשתו.

גברת ארלין מוצאת פתק פרידה שכתבה מג לבעלה, ומגלה אותה ביאכטה של לורד דרלינגטון. השתיים נמצאות שם כשמגיעים ליאכטה אוגוסטוס, דרליגטון, רוברט וחברים נוספים. רוברט מופתע לראות שם את המניפה שנתן למג כמתנה ליום הולדתה. מג נמלטת במהירות, וארלין מתגלה לפני הנוכחים וטוענת שהיא לקחה בטעות את המניפה של מג. אוגוסטוס חושב שארוסתו הגיעה לפגישה רומנטית עם דרלינגטון, ומבטל את האירוסים.

רוברט נותן לגברת ארלין סכום כסף גדול כדי שתעזוב את אמאלפי ומבקש ממנה שלא תגלה את זהותה למג. היא מסכימה בחוסר רצון, ומחזירה לו את ההמחאה לפני שהיא נוסעת. במטוס היא מגלה את אוגוסטוס, שנותן לה את המניפה של מג. הוא אומר שמג נתנה לו את המניפה עבורה והסבירה כל מה שקרה. ארלין מקבלת את הצעת הנישואים המחודשת שלו והם יוצאים לעבר מקום בלתי ידוע.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

22 איש מספרד, איטליה, הממלכה המאוחדת וארצות הברית קיבלו קרדיט כמפיקים של הסרט.

הצילומים נערכו במספר אתרים באיטליה: אמאלפי, אטרני (אנ'), רוולו, סורנטו ורומא.

הכנסות הסרט היו 238,609 דולר ו-6,639,233 במטבעות אחרים, סך הכול נרשמו הכנסות 6,877,842 דולר ברחבי העולם.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]