אישטוואן ניארש
 | ||||
| ניארש (עומד, ראשון מימין) במדי אינטר מילאנו בעונת 1953/54 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
15 במאי 1924 פריימינג-מרליבך, מוזל, צרפת | |||
| פטירה |
9 במרץ 2005 (בגיל 80) סובוטיצה, סרביה ומונטנגרו | |||
| שם מלא | אישטוואן ניארש או סטפנו ניארש | |||
| עמדה | חלוץ/כנף | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אישטוואן ניארש (בהונגרית: Nyers István; 25 במאי 1924 – 9 במרץ 2005) היה כדורגלן הונגרי, ששיחק בעמדת החלוץ והכנף. אף על פי שערך רק שתי הופעות במדי נבחרת הונגריה הוא נחשב לאחד השחקנים ההונגרים הטובים ביותר בשנות הארבעים והחמישים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניארש נולד ב-25 במאי 1924 בפריימינג-מרליבך שבצרפת למשפחה הונגרית שעבדה בתור כורים. אחיו הצעיר ממנו ב-3 שנים, פרנץ ניארש, היה גם כן כדורגלן. כשהיה בן 14 עבר עם משפחתו לבודפשט והחל לשחק במועדון III. קרולטי TUE. הופעת הבכורה הרשמית שלו הגיעה בגיל 17 עם צבדקאי ואסוטאס, שהיה מועדון יוגוסלבי מסובוטיצה ששיחק במערכת ההונגרית לאחר סיפוח המקום על ידי הונגריה במלחמת העולם השנייה. כאשר היוגוסלבים החזירו את סובוטיצה לשליטתם ניארש עבר לגנץ שם שיחק תקופה קצרה לצד לאסלו קובאלה.
לאחר מכן בשנת 1945 עבר לספרטק סובוטיצה איתה ערך משחקי סיור ברחבי סרביה כשהם מנצחים בהם את יריביהם בהפרש שערים גבוה, ולניארש כמות שערים רבה מתוכם. מאוחר יותר באותה שנה חזר להונגריה ושיחק באויפשט עימה זכה באליפות בעונת 1945/46. אחר כך שיחק בויקטוריה ז'יז'קוב מצ'כוסלובקיה ובסטאד פראנסה פריז.
לאחר שנתיים במועדון הצרפתי ניארש עבר לאינטר מילאנו בה היה בשיא הקריירה שלו. הוא התפתח להיות לאחד החלוצים הטובים ביותר שהיו בליגה האיטלקית וכבר בעונתו הראשונה ב-1948/49 כבש 26 שערים וזכה בתואר הכובש המצטיין. בסך הכל ערך במדי הנראזורי 182 הופעות וכבש 133 שערים. בעונות 1952/53 ו-1953/54 זכה עימה באליפות. בשנת 1954 עבר לסרבט ז'נבה ואחר כך לרומא בה שהה שנתיים. בשנת 1957 עבר לספרד לקבוצות הקטאלוניות ברצלונה, טרסה וסבדל בהן לא שיחק כלל. ניארש עשה את סוף הקריירה שלו במועדונים מליגת המשנה באיטליה עד שפרש מכדורגל בשנת 1961.
במדי נבחרת הונגריה ערך שתי הופעות בלבד שבשתיהן כבש. הראשונה הייתה ב-30 בספטמבר 1945 בניצחון 2–7 על רומניה, והשנייה קצת יותר מחצי שנה אחר כך בהפסד 3–2 לאוסטריה.
לאחר הפרישה התגורר מספר שנים במילאנו לפני שהתיישב בסובוטיצה, בה חי עד שנפטר ב-9 במרץ 2005 בגיל 80.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות הונגריה: 1945/46
- אליפות איטליה (2): 1952/53, 1953/54
- הגביע הספרדי: 1957
- אישיים
- מלך השערים בליגה האיטלקית: 1948/49
(26 שערים)
