איש הציפורים מאלקטרז (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איש הציפורים מאלקטרז
Birdman of Alcatraz
כרזת איש הציפורים מאלקטרז
כרזת איש הציפורים מאלקטרז
בימוי ג'ון פרנקנהיימר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי הרולד הכט
תסריט רומן: איש הציפורים מאלקטרז של Thomas E. Gaddis
תסריט:
גאי טרוספר
עריכה אדוארד מן
שחקנים ראשיים ברט לנקסטר
קרל מלדן
טלי סוואלס
תלמה ריטר
בטי פילד
אדמונד או'בראיין
מוזיקה אלמר ברנסטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ברנט ג'ופי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה יונייטד ארטיסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס
הקרנת בכורה 3 ביולי 1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 143 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט כלא, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איש הציפורים מאלקטרזאנגלית: Birdman of Alcatraz) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1962 בבימויו של ג'ון פרנקנהיימר, עם ברט לנקסטר בתפקיד הראשי.

התסריט מבוסס על הרומן הביוגרפי "איש הציפורים מאלקטרז" מאת תומאס גאדים (אנ') שיצא לאור ב-1955 ומתאר את סיפורו של האסיר רוברט סטראוד. הספר הביא לפרסומו של סטראוד ברחבי ארצות הברית ולהקלה בתנאי מאסרו. בסרט מגלם את דמותו של גאדיס, אדמונד או'בראיין, המופיע בתחילת הסרט ובסופו ומלווה בקולו את התפתחות העלילה. הפרטים בספר ובסרט לא חופפים במלואם את המציאות.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1912, רכבת מובילה אסירים לבית הכלא הפדרלי לוונסוורת' בקנזס. ברכבת נמצא רוברט סטראוד (ברט לנקסטר) המרמה מאסר ממושך על רצח שביצע באלסקה. חום גבוה שורר בקרון וסטראוד שובר חלון. בהגיעם לבית הכלא מורה המנהל הרווי שומייקר (קרל מלדן) להעבירו לתא בידוד.

בחדר האוכל מסתכסך סטראוד עם אחד השומרים ודוקר אותו למוות. הוא נידון לעונש מוות. אימו, אליזבת סטראוד פונה לדרגים הגבוהים ביותר בוושינגטון די. סי. ונפגשת עם אשתו של הנשיא וודרו וילסון שלבסוף ממיר את עונש המוות במאסר עולם.

יום אחד בעודו הולך בגשם שוטף בחצר כלא הוא מבחין בדרור קטן, חומל עליו ומטפל בו. הוא יצר קשר טוב עם הסוהר שלו רנסום (רוברט ברנדון) שעוזר לו בפרטים שונים. לבסוף הוא מקבל אישור ממנהל הכלא להחזיק את הציפור. שכנו הקרוב, פיטו גומז (טלי סוואלס) מקבל גם כן אישור להחזיק קנריות אך מוסר לו אותן לטיפול. תוך זמן קצר מתמלא תאו של סטראוד בכלובי ציפורים. הוא גם מקבל כתבי עת על ציפורים וכאשר מתפשטת בהן מחלה ורובן מתות, הוא מצליח לרקוח להן תרופה. הוא מפרסם את ממצאיו ומחקריו בעיתוני צפרות ומתפרסם.

יום אחד מבקרת אותו בכלא אלמנה חובבת ציפורים בשם סטלה ג'ונסון (בטי פילד) היא מתרשמת ממנו ולא אכפת לה שהוא אסיר שפוט למאסר עולם. היא מציעה לו שותפות בעסק לתרופות לציפורים והוא מסכים. בינתיים נחקק חוק של הממשל הפדרלי שאוסר על אסירים להחזיק חיות מחמד בתאיהם. סטלה ואליזבת מעוררות את דעת הציבור וסטראוד מורשה באופן חריג להמשיך בפעילותו.

אליזבת לא סובלת את סטלה ודורשת מסטראוד להינתק ממנה. כשהוא מסרב היא מנתקת את הקשר איתו. סטראוד מציע לסטלה נישואים כדי שבתור נשוי לא יעבירו אותו למדינה אחרת. הנישואים שלהם נערכים בטקס אזרחי בכלא. זה לא עוזר לסטראוד והוא מועבר לכלא אלקטרז שם הוא לא יכול להמשיך בפעילות עם הציפורים. הוא מבקש מסטלה להפסיק לבוא אליו ולבנות את חייה מחדש ומתחיל לכתוב ספר על מדיניות הכליאה אך השלטונות אוסרים עליו לפרסמו.

ב-1946 פורץ מרד אסירים בכלא וסטראוד לא מצטרף ומעביר לבסוף את כלי הנשק למנהל שומייקר.

לבסוף, בשנת 1959 מועבר סטראוד לכלא נוח יותר בספרינגפילד (מיזורי). על הרציף בסן פרנסיסקו הוא נפגש עם הסופר גאדיס (אדמונד או'בראיין), מודה לו והם מתחבקים. כל בקשותיו לשחרור על תנאי נדחות. הוא מת שנה לאחר הפקת הסרט.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברט לנקסטר היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

טלי סוואלס היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

תלמה ריטר הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

כמו כן היה הסרט מועמד לפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר, שחור-לבן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]