איתי טיראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איתי טיראן

איתי טיראן (נולד ב-23 במרץ 1980), שחקן ובמאי תיאטרון, שחקן קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיראן גדל והתחנך בעיר פתח תקווה. בנעוריו למד במגמת המוזיקה בתיכון לאמנויות "תלמה ילין". הוא לא התגייס לצה"ל והחל ללמוד בבית הספר למוזיקה "רימון", לאחר שנה בלימודים שם, פרש ועבר ללמוד בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" . את לימודיו שם סיים בשנת 2002 כשחקן מצטיין, על כך הוענק לו פרס צבי קליר. ב-2003 זכה בפרס התיאטרון הישראלי כ"שחקן המבטיח". כמו כן, טיראן הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיראן שיחק במחזות רבים וברובם בתפקידים ראשיים. בתיאטרון הקאמרי שיחק בין היתר בהצגות: "המלט" (בתפקיד המלט), "אמא קוראז'" (בתפקיד אייליף), "עד ראיה" (בתפקיד פרנץ), "קוויאר ועדשים" (בתפקיד ניקולא), "עוץ לי גוץ לי" (בתפקיד המלך), "יתוש בראש" (בתפקיד קאמי), "קברט" (בתפקיד המנחה), "גטו" (בתפקיד קיטל), ״אופרה בגרוש״ (בתפקיד מק סכין).

בתיאטרון הספרייה שיחק בהצגות: "ריצ'רד השני" (בתפקיד הגיבור הראשי "ריצ'רד"), "אחים בדם" (בתפקיד סמי), "מלחמת טרויה לא תפרוץ" (בתפקיד דמוקוס), במחזמר "שיער" (בתפקיד "ברגר").

בשנת 2005 זכה ב"פרס התיאטרון הישראלי" כשחקן הראשי הטוב ביותר על משחקו בהמלט. בשנת 2006 זכה ב"פרס התיאטרון הישראלי" בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר, עבור משחק בתפקיד קומי (הוא ידוע בעיקר בתפקידים דרמטיים) בהצגה "יתוש בראש".

בשנת 2008 עלתה ההפקה של תיאטרון הקאמרי - "אמדאוס" שבה הוא מגלם את דמותו של וולפגנג אמדאוס מוצרט לצדם של יצחק חזקיה וחני פירסטנברג.

בשנת 2009 זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר בטקס פרסי התיאטרון הישראלי על תפקידו ב"אמדאוס" (שזכתה בפרס המחזה שמועלה מחדש) והיה מועמד לפרס השחקן הראשי על ההצגה "חגיגה", גם היא בתיאטרון הקאמרי.

בשנת 2010 החל לשחק בתפקיד "המנחה" במחזה המוזיקלי קברט. באותה השנה, חתם טיראן על מסמך סירוב להופיע בהיכל התרבות של אריאל.

בשנת 2013 עלתה ההצגה "איש קטן, מה עכשיו?". טיראן עיבד אותה למחזה על פי ספר מאת הנס פאלאדה, יחד עם דורי פרנס, וביים אותה.

החל מיולי 2012 משחק בהצגות ריצ'רד השני וריצ'רד השלישי בתפקיד המלך ריצ'רד. בשנת 2012 זכה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן הטוב ביותר על הופעתו במחזמר "קברט".

בסוף שנת 2013 החל טיראן לשחק את התפקיד הראשי (דמותו שלו סיראנו), לצדה של השחקנית כנרת לימוני, במחזה סיראנו דה ברז'ראק (מחזה) מאת אדמון רוסטאן בתיאטרון הקאמרי. בנוסף, בשנת 2013, החל טיראן לשחק בהצגה "דבר מצחיק קרה".

בשנת 2014 החל טיראן לשחק במחזה "איבנוב" על פי ספרו של צ'כוב בתפקיד איבנוב.

בשנת 2015 החל טיראן לשחק במחזה "אופרה בגרוש" מאת ברטולד ברכט בתפקיד "מק סכין".

בשנת 2016 החל לשחק במחזה "מפיסטו" מאת הלל מיטלפונקט (על פי קלאוס מאן) בתפקיד הנדריק הפגן.

בשנת 2015 ביים את האופרה נישואי פיגרו מאת מוצרט, והיא הועלתה בחצר המצודה שבאולמות האבירים במסגרת פסטיבל האופרה בעכו[1].

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן השתתף בעונה השלישית בסדרת הטלוויזיה ששודרה בערוץ 2: "הבורגנים". טיראן גם שיחק בסדרה "האקס המיתולוגי" ששודרה באותו ערוץ.

בשנת 2006 כיכב בסרט הקולנוע של אודי אלוני, "מחילות" ובאותה שנה השתתף בסרטו של יוסף סידר, זוכה פסטיבל ברלין, "בופור", לצדם של אושרי כהן, אלון אבוטבול ואחרים. השתתפותו בסרט מלחמה זה עוררה ביקורת לנוכח העובדה שטיראן לא שירת בצה"ל.[2]

בשנת 2007 שיחק בסרט "החוב" שעסק בנושא החיסולים של הפושעים שלקחו חלק בזוועות השואה.

בשנת 2008 שיחק בסרט דובר היידיש "בית אבי" בבימויו של דני רוזנברג, בו הוא מגלם דמותו של לולק, ניצול השואה המגיע ארצה בשנת 1948. בשנה זו עלתה ההפקה "החגיגה" (שיתוף פעולה של תיאטרון הקאמרי והבימה), בה מגלם טיראן את דמותו של כריסטיאן - בחור צעיר שעבר התעללות מינית בילדותו על ידי אביו.


השתתף בסרט "לבנון" בבימויו של שמוליק מעוז על מלחמת לבנון.

בשנת 2011 השתתף טיראן במיני סדרת טלוויזיה בריטית "ההבטחה". בסדרה גילם חייל ישראלי ש"התפכח", וכעת מסייע לצד הפלסטיני. נספח העיתונות בשגרירות ישראל בלונדון, ביקר את הסדרה המציגה את הישראלים כתאבי דם, ואמר:"במהלך הקריירה בת 15 השנים שלי מעולם לא ראיתי דבר כזה בתקשורת המערבית". באותה השנה ביים ושיחק בתפקיד הראשי בתיאטרון הקאמרי בהצגה "וויצק".

בשנת 2015 גילם טיראן את דמותו של "אבשא אנגלר" בסדרה "המדרשה" ששודרה בערוץ 2, בה גילם דמות של סוכן חשאי מתלמד. בשנת 2016 השתתף בעונה השנייה של בני ערובה בערוץ 10 וכן הרבה להתארח בגב האומה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2009 טיראן נשוי למלאני פרס.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון הקאמרי

הצגה מחזאי במאי תפקיד הצגת בכורה
סיפורו של סוס לב טולסטוי גלעד קמחי סוס מנוקד
עמודי החברה הנריק איבסן ארתור קוגן קרסטן ברניק 29 ספטמבר 2016
מפיסטו הלל מיטלפונקט (לפי ספרו של קלאוס מאן) עמרי ניצן מפיסטו 10 במרץ 2016
אופרה בגרוש ברטולט ברכט גלעד קמחי מקי סכינאי 11 ביולי 2015
איבנוב אנטון פאבלוביץ' צ'כוב ארתור קוגן ניקולאי איבנוב 5 בדצמבר 2014
דבר מצחיק קרה סטיבן זונדהיים, בארי שבלוב ולארי גילברט עמרי ניצן היסטריום 31 בדצמבר 2013
סירנו דה ברז'רק אדמונד רוסטאן גלעד קמחי סירנו דה ברז'רק 27 בספטמבר 2013
ריצ'רד השני ויליאם שקספיר ארתור קוגן ריצ'רד 5 ביולי 2012
ריצ'רד השלישי ויליאם שקספיר ארתור קוגן ריצ'רד 10ביולי 2012
קברט ג'ו מאסטראוף, שירים: פרד אב עמרי ניצן המנחה 26 באוקטובר 2011
וויצק גאורג ביכנר איתי טיראן וויצק 30 בספטמבר 2010
גטו יהושע סובול עמרי ניצן קיטל 8 במרץ 2010
אמדאוס פיטר שייפר עמרי ניצן אמדאוס 15 בנובמבר 2008
החגיגה (קופרודוקציה עם תיאטרון הבימה) עיבוד של דייווויד אולדרידג' לסרט "החגיגה" (Festen) מאת תומאס וינטרברג; מוגנס רוקוב, בבימויו של וינטרברג, משנת 1998 חנן שניר כריסטיאן הבן 2 בפברואר 2008[3].
יתוש בראש ז'ורז' פדו עמרי ניצן קאמי שאנדביז 13 ביולי 2006
המלט ויליאם שקספיר עמרי ניצן המלט 7 בינואר 2005
קוויאר ועדשים ג'וליו סקארניצ'י; רנלדו טאראבוזי אילן רונן ניקולא 30 באוקטובר 2003
אמא קוראז' ברטולט ברכט עמרי ניצן אייליף 5 בדצמבר 2002
עוץ לי גוץ לי אברהם שלונסקי רוני פינקוביץ', הגרסה המקורית של ההצגה: יוסי יזרעאלי המלך 30 בנובמבר 2002

תיאטרון הספרייה

הצגה מחזאי במאי תפקיד הצגת בכורה
המלך ריצ'רד השני ויליאם שקספיר ארתור קוגן ריצ'רד 30 במרץ 2003
שיער ג'רום רג'ני וג'יימס ראדו גדי ענבר ברגר 9 בינואר 2002
אחים בדם וילי ראסל ארתור קוגן סמי 8 באוקטובר 2003
מלחמת טרויה לא תפרוץ ז'אן ז'ירודו עידו ריקלין דמוקוס 11 בינואר 2002

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה ערוץ במאי תפקיד שנה
הבורגנים ערוץ 2, קשת איתן צור יהודה 2000
פרנקו וספקטור ערוץ 2, קשת עמליה מרגולין ויוסף פיצ'חדזה יהוא מרקמן 2004
האקס המיתולוגי ערוץ 2, קשת סיגל אבין פישי 2007
ההבטחה (מיני-סדרה) (אנ') ערוץ 4 בבריטניה פיטר קוסמינסקי פול מאייר 2011
מצב האומה ערוץ 2, רשת סיון מגזניק בתור עצמו 2014
חגיגה לעיניים – סיפורו של הקולנוע הישראלי הערוץ הראשון נואית גבע קריין 2015
המדרשה ערוץ 2, רשת דני סירקין אבשה (אבשלום) אנגלר 2015
גב האומה ערוץ 10 סיון מגזניק בתור עצמו 2015
בני ערובה ערוץ 10 רותם שמיר, עמרי גבעון בן 2016

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט מפיק במאי תפקיד שנה
DEMON (קופרודוקציה פולנית-ישראלית) מרסין ורונה, מרק רוזנבאום מרסין ורונה פיוטר 2015
היורד למעלה איתן מנצורי, אלי מאירוביץ, יהונתן דובק, דני גולדברג אלעד קידן אורי 2015
זינוק בעלייה מיקי רבינוביץ' ויונייטד קינג אורן שטרן ארי גבע 2014
Anleitung zum Unglücklichsein (גרמניה, פוסט פרודקשן) שרי הורמן תומאס שוורץ 2012
לבנון אורי סבג, עינת ביקל, דוד זילבר, לאון אדרי, משה אדרי, אמיר גבע (מפיק שותף) שמוליק מעוז אסי 2009
בית אבי (סרט סטודנטים בן 40 דקות) אסף ארבל ואסף מור דני רוזנברג לולק 2008
החוב איתן אבן אסף ברנשטיין צבי הצעיר 2007
בופור דוד מנדיל, דוד זילבר יוסף סידר עידן קוריס 2007
מחילות מיקי רבינוביץ', דודי זילבר, למור סיוון אודי אלוני דייוויד אדלר 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איתי טיראן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]