איתי לנדסברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איתי לנדסברג
אין תמונה חופשית
לידה 1957 (בן 64 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק הטלוויזיה החינוכית הישראלית, רשות השידור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סוקולוב (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איתי לנדסברג-נבו (נולד בשנת 1957) הוא עיתונאי שעבד ברשות השידור ופובליציסט ישראלי ששימש כמנהל מחלקת התעודה בערוץ הראשון[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדסברג נולד וגדל בקיבוץ תל יוסף. בשנת 1975 התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבה כמפקד מחלקה בגדוד 17 (אריות הגולן) ולאחר מכן כמפקד פלוגה בגדוד 13 (גדעון)[2]. עם סיום תפקיד זה השתחרר לנדסברג מצה"ל.

לאחר שסיים לימודים לתואר ראשון בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב[3], ב-1988 הפיק את הסרט "מסע הבחירות של מאיר אריאל"[4]. בשנת החל 1989 לעבוד בטלוויזיה החינוכית, ומשנת 1991 שימש ככתב בתוכנית כלבוטק במשך ארבע שנים. בתפקידו הבא שימש ככתב במבט שני וביומן בערוץ הראשון. בהמשך שימש כעורך של התוכנית פוליטיקה. בשנת 2002 מונה לנדסברג לעורך והמפיק של התוכנית מבט שני, ובשנת 2003 מונה במקביל לתפקיד מנהל מחלקת התעודה בערוץ הראשון. בשנת 2006 הוענק לו פרס סוקולוב על פועלו בתחום התקשורת אלקטרונית והתחקיר העיתונאי[5]. שימש גם כמגיש מבט שני לתקופה קצרה[6].

בשרות המילואים לחם לנדסברג במלחמת לבנון הראשונה[7], באינתיפאדה הראשונה ובשנייה וכן במבצע חומת מגן[8]. לנדסברג הוא סא"ל במיל' ושימש כמג"ד וכסגן מפקד חטיבת עציוני. לאורך השנים היה לנדסברג איש תקשורת מוביל וגם דאג לקדם סוגיות הקשורות לנושא שירות המילואים בישראל[9].

בשנת 1996 היה לנדסברג ממקימי פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים[10] ואף עמד בראשו[11]. לנדסברג היה ממובילי מאבק אנשי המילואים לקבלת תנאי ביטוח חיים טובים יותר בשנת 2001[12]. בשנת 2002 הגיש לנדסברג תביעת דיבה כנגד מנכ"ל הערוץ הראשון, יוסף בראל, אשר כינה אותו במהלך ריאיון שנערך עמו סרבן מצפוני המסרב לשרת במילואים בשטחי איו"ש ואוגדת עזה, זאת בעוד שלנדסברג משרת באותה עת במילואים בתעסוקה מבצעית ברמאללה[13]. בהמשך התפייסו השניים ולנדסברג משך את התביעה[14].

לאחר סגירת רשות השידור ובדומה לעובדים רבים אחרים בה הוא לא המשיך לתפקיד דומה בתאגיד השידור הישראלי[15]. כתב באתר "המקום הכי חם בגיהנום", ומאז 2019 בעל טור באתר זמן ישראל.

בשנת 2020 היה שותף לכתיבה ועריכת סדרת התעודה לבנון - גבולות הדם[16].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדסברג נשוי ומתגורר ביישוב רעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נירית אנדרמןבמאי “שומרי הסף” מאשים את ערוץ 1 בהכתבה פוליטית, באתר הארץ, 3 ביוני 2013
  2. ^ אליענה שפר, "בכסף שהושקע אפשר היה להפוך את הערוץ הראשון לבי-בי-סי", באתר nrg מעריב, 25.9.2011
  3. ^ רן גפן, זה עוד לא זה, חדשות, 14 בספטמבר 1986
  4. ^ אבי מורגרנשטרן, מסע הבחירות של מאיר אריאל, מעריב, 13 ביוני 1989
  5. ^ אסף כרמל, פרס סוקולוב לנסים משעל ואיתי לנדסברג, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2006
  6. ^ לי-אור אברבך, ‏ביהמ"ש: איתי לנדסברג לא ישוב להגיש את "מבט שני", באתר גלובס, 10 ביוני 2010
    לי-אור אברבך, ‏האם ברשות השידור מנסים לקבור את התוכנית "מבט שני"?, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2010
  7. ^ איתי לנדסברג-נבו, אין יותר גיבורים: מיד נשוב, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 19 במאי 2015
  8. ^ חיילי מילואים: לזירה כמו ג'נין יש לשלוח חיילי סדיר, באתר הארץ, 10 באפריל 2002 - "סא"ל (מיל') איתי לנדסברג, מראשי פורום המח"טים והמג"דים, אמר כי אותן תוצאות היו יכולות לקרות 'גם ליחידה סדירה'. לנדסברג, הנמצא במילואים ברמאללה, לא היסס למתוח ביקורת על היחס לחיילי המילואים: 'במשך שנים, מקבלים חיילי המילואים ציוד ישן, תחמושת מקולקלת, אימונים מעטים וברמה נמוכה ויחס מחפיר. בסופו של דבר זה מתקשר ליכולת מבצעית'."
  9. ^ איתי לנדסברג, רבע חגיגה, העין השביעית,‏ 19.10.2010
  10. ^ איתי לנדסברג, הארץ, ‏ 28.07.2004, "סגן-אלוף (מיל') איתי לנדסברג הוא סמח"ט במילואים. מרכז את הצוות המתאם של פורום מגדים מחטים וטייסים במילואים. הפורום הוקם ב-96 ומתמקד בזכויות חיילי מילואים בצבא ובאזרחות. פועל כיום לקידום חוק המילואים".
  11. ^ אודות ארגוני המילואים, מתוך אתר "מטה ארגוני המילואים", "'פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים' נוסד בשנת 1996, לאחר ששמונה מג"דים שהחליפו אחד את השני בשירות המילואים גילו שאותן הבעיות מציקות לכולם. 'כולנו הרגשנו את הניצול, את ההתנכרות מצד הצבא והחברה, את חוסר התגמול ואת עידוד תופעת ההשתמטות', אומר איתי לנדסברג, ראש הפורום".
  12. ^ איתי לנדסברג, תשובת הפורום, ynet, ‏ 25.11.2001.
  13. ^ ענת באלינטעורך פוליטיקה תובע את מנכ"ל רשות השידור, באתר הארץ, 17 ביולי 2002
  14. ^ פיוס בין מנכ"ל רשות השידור יוסף בראל ועורך "פוליטיקה" איתי לנדסברג, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2002
  15. ^ כרמית ספיר ויץ, ‏"הגעתי לתאגיד וראיתי מערכת לא מקצועית": איתי לנדסברג-נבו בריאיון לוחמני, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2017
  16. ^ איתי לנדסברג נבו, לבנון | תעודה ותודעה - טור אישי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 בדצמבר 2020