איתי (שם פרטי)

אִתַּי (נכתב גם איתי) הוא שם פרטי עברי לבנים, שמקורו במקרא.

השם אִתַּי מופיע בתנ"ך פעמיים:

בספר שמואל (שמואל ב', פרק ט"ו, פסוקים י"ט–כ"ג), מסופר כי אִתַּי הגִּתִּי (כלומר, מהעיר גת) עמד בראש קבוצה מאנשי עירו, והיה נאמן לדוד המלך בזמן מרד אבשלום. העובדה שגת הייתה עיר פלשתית מרמזת שאיתי היה פלשתי ולא מבני ישראל, ועל אף שהוא יכול היה לפטור את עצמו מהשתתפות בקרב, הוא בחר להישאר עם דוד ולהילחם עמו. מאוחר יותר, אף מינה דוד את איתי למפקד על שליש מצבאו, לצד אבישי ויואב בני צרויה, לקראת הקרב הגדול נגד אבשלום.^[1]
איתי בן־ריבי היה אחד הגיבורים אשר לדוד – אִתַּי בֶּן־רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן.^[2]

איתי היה השם הפופולרי ביותר בדירוג השמות שניתנו לתינוקות יהודים שנולדו בישראל ב־2007.^[3]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי השערה אחת, מקור השם 'איתי' הוא בנטייה של מילת היחס אֵת, במשמעותה כ'עִם'. לפי זה, השם הוא כנראה קיצור של שם תיאופורי שמשמעו "האל הוא איתי", בדומה לשמות איתיאל ועמנואל. שם דומה מתועד גם בתעודות נוזי. לפי השערה אחרת מקור השם כלל איננו שמי אלא חורי.^[4]