איתמר פרת
 | |
| לידה |
1933 (בן 91 בערך) אמסטרדם, הולנד  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | מתרגם, עורך ספרותי, גאולוג, משורר |
| שפות היצירה | עברית, הולנדית ואנגלית |
| תחום כתיבה | שירה |
| יצירות בולטות | מילות השיר "אסיף" |
| בת זוג | עתליה זילבר |
  | |
איתמר (איתקה) פרת (נולד ב-1933) הוא משורר, עורך, סופר, מתרגם וגאולוג ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרת נולד ב-1933 באמסטרדם שבהולנד. בגיל 4 נשלח ללמוד בבית-ספר בשיטת מונטסורי, המטפחת בעיקר את הנטיות האינדיבידואליות של התלמיד. בגיל 5 עבר ללמוד באחד מבתי-הספר היהודיים הגדולים באמסטרדם, שם החל ללמוד בכיתה ב', למרות היותו צעיר משאר התלמידים, מאחר שכבר ידע לקרוא ולכתוב ואת יסודות החשבון. בבית-ספר זה למד, בנוסף ללימודים הכלליים, גם עברית כשפה שנייה ויהדות. הוריו היו ציונים ושאפו זמן רב לעלות לארץ, אך העלייה התעכבה בשל הגבלות המנדט הבריטי. הבקשה לעלייה הוגשה בסביבות מועד לידתו, אך הסרטיפיקט המיוחל הגיע רק כשהיה כמעט בן 7.
פרת עלה עם משפחתו לארץ בסוף 1939, לאחר שמלחמת העולם השנייה כבר החלה, דרך ביירות, באונייה "שמפוליון". מבירות הגיעו באוטובוס ערבי לגבול שבין המנדט הצרפתי על לבנון למנדט הבריטי על פלשתינה בראש הנקרה. העלייה הייתה מטעמים אידיאליסטיים ציוניים, ולא כבריחה, שכן הולנד נכבשה במפתיע על ידי גרמניה הנאצית רק 4–5 חודשים לאחר שעלו. בשנים הראשונות לעלייתו חש פרת נוסטלגיה וגעגועים עזים לעולם ילדותו שנכחד, דבר שלפי עדותו בא לידי ביטוי גם ביצירתו.
לאחר חציית הגבול, הובאו פרת ומשפחתו לבית עולים בחיפה, אך האם לא הסכימה להישאר בו, והם נסעו לבת ים, שם גר דודו עם משפחתו. הוא נשלח עם בת דודתו לבית ספר דתי, תלמוד תורה. לדבריו שכח לחלוטין את השפה העברית שלמד בבית הספר היהודי באמסטרדם ונאלץ להתמודד עם קשיים של שפה חדשה. על פי החוק המנדטורי, אסור היה לאביו לעבוד כרופא במשך 5 שנים, ולכן האב נקלט כמתנדב בבית החולים הדסה הר הצופים, עם הבטחה לקלוט אותו כרופא מן המניין לאחר שיקבל את הרישיון לעסוק ברפואה בארץ. לשם כך עברו לגור בשכונת בית הכרם בירושלים, שבה גר מגיל 8 עד 16. את התקופה הזאת הוא זוכר כתקופה מאושרת, למרות המצב הכלכלי הקשה, הצל המרחף של השואה באירופה והפחד מפני כיבוש הארץ על ידי הגרמנים. כנער היה תלמיד מצטיין, במיוחד באנגלית, שנהג להרבות בקריאה, זכר היטב את מה שקרא ועסק גם בכתיבה יוצרת.
בגיל 16 הצטרף לתנועת הצופים ונתפס לרעיונות אידיאליסטיים חלוציים, סוציאליסטיים ואפילו בולשביסטיים, שהיו חדשים עבורו. במקביל היה בגדנ"ע ועסק בהקמת ביצורים. כהמשך טבעי להיותו בתנועת הצופים התגייס לנח"ל, ובמסגרת זאת הגיע לקיבוץ חצרים. גם בתקופה זו המשיך לקרוא ולכתוב שירה, אך לא הראה לאף אחד את מה שכתב. הדבר היחידי שאי-פעם פרסם היה שיר ששלח למוסף הספרותי של העיתון "למרחב" תחת הפסבדונים איתמר הלוי. עם זאת, כתב שירי הזדמנות, מקאמות ובדיחות לרגל אירועים שונים, במסגרת חיי החברה התוססים שם באותה תקופה, אותה הוא תיאר כנהדרת ומלאת סיפוק. שם גם התפתח הקשר עם אשתו הראשונה, אם ארבעת ילדיו, אותה הכיר כבר בגיל 15–16 בירושלים, לכדי חברות זוגית. הזוגיות הזאת גרמה בסופו של דבר לעזיבתו את הקיבוץ ולחזרתו לירושלים. הם נישאו כשהיה בן 23. בתו הבכורה, חמוטל, נולדה כשהיה בן 30.
בירושלים החל בלימודי גאולוגיה כדי לממש תשוקה ישנה להיות מדען שחוקר את היווצרות היקום. כגאולוג עבד עד גיל 67 כעורך מדעי וכחוקר במכון הגאולוגי לישראל. עסק בתחום חקר החוף, והוציא יחד עם עמיתו גדעון אלמגור את הספר "חוף הים התיכון של ישראל", שמהדורתו החמישית יצאה לאור במאי 2020.[1] הוא תרגם את ספרם של פיטר דוגלס וורד ודונלד בראונלי "חייו ומותו של כדור הארץ"[2] בתחום האסטרוביולוגיה וכתב מאמרים ומחקרים. בין היתר כתב את "Stone Building and Building Stone in Israel", והשתתף בעריכת קובץ המאמרים "הגאוגרפיה והגאולוגיה של ארץ ישראל וסביבותיה במקורות היהדות" ובכתיבת "חוף הים התיכון של ישראל", "סיכונים לאורך מצוק השרון", ו-"So Small – a Journey into Matter with the Scanning Electron Microscope". בנוסף לכך עסק גם בהדרכת טיולים, בעיקר של קבוצות מהולנד.
לאחר פרידתו מאשתו הראשונה, עבר לגור במשך כ-10 שנים בשואבה, בבית שבנה בעצמו בשעות הפנאי על חלקת המשפחה. במקביל עסק גם בעבודות תרגום ועריכה. בין היתר תרגם מהולנדית לעברית את ספרה של קלרה אשר-פינקהוף[3] "ילדי כוכבים" על תקופת השואה בהולנד.[4] כך הכיר את אשתו השנייה, עתליה (תלי) זילבר, שהייתה העורכת הלשונית של הספר מטעם הוצאת יד ושם. פרת גר שנים אחדות ביישוב כמון בגליל.[5] כיום הוא גר ביישוב שואבה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך חייו הרבה פרת ליצור ולכתוב, אך הטקסטים לא ראו אור ולא הגיעו לקהל הרחב, אלא נותרו יצירות שנכתבו "למגירה", חוץ משיר אחד, "אסיף" (ראו להלן). לדברי פרת, הוא כתב במהלך השנים הרבה שירים, בשלוש שפות (עברית, הולנדית ואנגלית), וגם תרגם שירים של אחרים, ולא מעט מהם טובים בעיניו כמו "אסיף", ואף יותר טובים, אך מעולם לא עשה שום מאמץ לפרסם את שיריו. השירים נותרו מפוזרים לאורך שנים, וחלק אבדו.
פרת מתאר את הסוגה הספציפית שלו ככתיבה לאדם ולרגע ("מקאמה"). זה כולל פתקים, הקדשות, אירועים וכו'. הטווח הוא רחב – חגים, משפחה, חברים ללימוד, לצבא, לעבודה, לקורסים, לטיולים. לדבריו רובם ככולם מוצלחים למדי, ספוגי הומור (לפעמים סרקסטי מדי), אבל מטבע הדברים הם עבור חוג קטן, וזר לא יבין – אם כי זר בהחלט יוכל ליהנות מהרבה דברים, בלי לחוש את העוקץ.[6]
באוקטובר 2013, לאחר שמלאו לו 80 שנה, יזמה משפחתו את הוצאת ספר שיריו "חגיגת אסיף", שמכיל עשרות רבות של שירים, מקאמות ותרגומי שירה, שכתב פרת משחר נעוריו ועד הגיעו לגיל 80. מדובר באותן יצירות שבמשך כל השנים נשמרו במגרה. בהפקת הספר והוצאתו לאור סייעו אשתו השנייה ואחיו, הגרפיקאי עמרם פרת, שעיצב אותו.[5] בדצמבר 2020 יצאה מהדורה שנייה, מקוונת, של הספר "חגיגת אסיף".[7]
בין עבודותיו כמתרגם, כסופר כעורך וכגאולוג:
- "הקוסם מארץ עוץ" מאת: ל. פרנק באום (תרגום מאנגלית), הוצאת מודן, 1979.
- "עלילות דון קישוט" (מהדורה לילדים בעיבוד של שולמית רונאל), 1984.
- "ילדי כוכבים" מאת: קלרה אשר-פינקהוף (תרגום מהולנדית), הוצאת יד ושם, סדרה לנוער ע"ש קורצ'אק, 1991.
- "פרי התאווה" מאת: קארל חלסטרה ון לון (תרגום מהולנדית), הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2003.
- "אבני הכותל המערבי וכותלי הר הבית" בכתב העת "אריאל", תמוז תשס"ז (יולי 2007).
- "אני אכתוב את התנ"ך", הוצאת ספרי ניב, 2022.
השיר "אסיף" ("אסוף את המעשים")[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אסיף (שיר)
השיר "אסיף" - המוכר יותר בשם "אסוף את המעשים" לפי שורתו הראשונה - נכתב לזכר אחותו תרצה רבינוביץ', שנהרגה בתאונת דרכים בשנת 1976 בערב חג הסוכות. השיר הולחן על ידי נעמי שמר וזכה להצלחה גדולה ולביצועים רבים.[8]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתו, חמוטל פרת, הייתה בעבר מפיקה ועורכת תוכניות טלוויזיה.[9] היום היא מנחה פדגוגית ומנחת קבוצות המתמחה בפיתוח מקצועי של אנשי חינוך.
- בנו, אילון פרת, הוא עיתונאי חוקר בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה ומפיק ומביים של סרטים תיעודיים.[10]
- בנו, תומר פרת, הוא פובליציסט (כתב ב"הארץ"), בלוגר וסופר. עסק גם בעיצוב גופי תאורה.[11]
- בנו, יפתח פרת, הוא מוזיקאי.[12]
- אשתו השנייה, עתליה (תלי) זילבר, הייתה מתרגמת ועורכת, זוכת פרס טשרניחובסקי.
- אחיו, עמרם פרת, היה גרפיקאי בכיר ומאייר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתמר פרת, חגיגת אסיף, דצמבר 2020.
- אחרי 80 שנה - סיפורו של איתמר פרת, בראיון שערך עמו אילון פרת, אתר יוטיוב, 17 באוקטובר 2013.
- איתמר פרת, כותב השיר "אסיף", מספר עליו ועל נסיבות כתיבתו, בראיון שערך איתו אילון פרת. אתר יוטיוב, 18 באוקטובר 2013.
- Benny Landeck, הסיפור האמיתי מאחורי השיר היפה "אסיף", על הגיבורה שלו ועל המחבר, "קבוצת חובבי היסטוריה (VIP)" בפייסבוק, 28 בנובמבר 2017.
- עופרה עופר אורן, השיר "האסיף": מה הקשר בין חג הסוכות לבין זקנה וסוף, בבלוג "סופרת ספרים", 30 בספטמבר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גדעון אלמגור ואיתמר פרת, חוף הים התיכון של ישראל, חמישית, ירושלים: המכון הגיאולוגי, 2020
- ^ הספר בתרגומו ראה אור בהוצאת עם עובד, סדרת "אופקים".
- ^ ראו ערכים "Clara Asscher-Pinkhof" בוויקיפדיה ההולנדית ובוויקיפדיה הגרמנית.
- ^ ילדי כוכבים, אתר יד ושם.
- ^ 1 2 אחרי 80 שנה - סיפורו של איתמר פרת, בראיון שערך עמו אילון פרת, אתר יוטיוב, 17 באוקטובר 2013.
- ^ "אסיף". ריאיון עם המחבר, מאת אסף פרת. אתר TheMarker, 24 באוקטובר 2012.
- ^ חגיגת אסיף - איתמר פרת, באתר www.e-vrit.co.il
- ^ איתמר פרת, כותב השיר "אסיף", מספר עליו ועל נסיבות כתיבתו, בראיון שערך איתו אילון פרת. אתר יוטיוב, 18 באוקטובר 2013; "אסיף". ריאיון עם המחבר, מאת אסף פרת. אתר TheMarker, 24 באוקטובר 2012.
- ^ חמוטל פרת באתר אישים.
- ^ סרטון שמציג בקצרה חלק מהעשייה של אילון פרת.
- ^ חגית גינזבורג, תומר פרת ראה את האור. באתר כלכליסט, 1.12.14.
- ^ משב רוח מרענן בליל הסדר האחרון באתר עלוני קיבוץ עין שמר, עלון 12 (2013) (5916) כה ניסן תשע"ג.