איתמר פרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון בלתי-אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איתמר פרת
אין תמונה חופשית
לידה 1933 (בן 86 בערך)
אמסטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם, עורך ספרותי, גאולוג, משורר
בת זוג עתליה זילבר
שפות היצירה עברית, הולנדית ואנגלית
תחום כתיבה שירה
יצירות בולטות מילות השיר "אסיף"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איתמר (איתקה) פרת (נולד ב-1933) הוא משורר, עורך, מתרגם וגאולוג ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרת נולד ב-1933 באמסטרדם שבהולנד. בגיל 4 נשלח ללמוד בבית-ספר בשיטת מונטסורי, המטפחת בעיקר את הנטיות האינדיבידואליות של התלמיד. בגיל 5 עבר ללמוד באחד מבתי-הספר היהודיים הגדולים באמסטרדם, שם החל ללמוד בכיתה ב', למרות היותו צעיר משאר התלמידים, מאחר שכבר ידע לקרוא ולכתוב ואת יסודות החשבון. בבית-ספר זה למד, בנוסף ללימודים הכלליים, גם עברית כשפה שנייה ויהדות. הוריו היו ציונים ושאפו זמן רב לעלות לארץ, אך העלייה התעכבה בשל הגבלות המנדט הבריטי. הבקשה לעלייה הוגשה בסביבות מועד לידתו, אך הסרטיפיקט המיוחל הגיע רק כשהיה כמעט בן 7.

פרת עלה עם משפחתו לארץ בסוף 1939, לאחר שמלחמת העולם השנייה כבר החלה, דרך בירות, באונייה "שמפוליון". מבירות הגיעו באוטובוס ערבי לגבול שבין המנדט הצרפתי על לבנון למנדט הבריטי על פלשתינה בראש הנקרה. העלייה הייתה מטעמים אידיאליסטיים ציוניים, ולא כבריחה, שכן הולנד נכבשה במפתיע על ידי גרמניה הנאצית רק 4–5 חודשים לאחר שעלו. בשנים הראשונות לעלייתו חש פרת נוסטלגיה וגעגועים עזים לעולם ילדותו שנכחד, דבר שלפי עדותו בא לידי ביטוי גם ביצירתו.

לאחר חציית הגבול, הובאו פרת ומשפחתו לבית עולים בחיפה, אך האם לא הסכימה להישאר בו, והם נסעו לבת ים, שם גר דודו עם משפחתו. הוא נשלח עם בת דודתו לבית ספר דתי, תלמוד תורה. לדבריו שכח לחלוטין את השפה העברית שלמד בבית הספר היהודי באמסטרדם ונאלץ להתמודד עם קשיים של שפה חדשה. על פי החוק המנדטורי, אסור היה לאביו לעבוד כרופא במשך 5 שנים, ולכן האב נקלט כמתנדב בבית החולים הדסה הר הצופים, עם הבטחה לקלוט אותו כרופא מן המניין לאחר שיקבל את הרישיון לעסוק ברפואה בארץ. לשם כך עברו לגור בשכונת בית הכרם בירושלים, שבה גר מגיל 8 עד 16. את התקופה הזאת הוא זוכר כתקופה מאושרת, למרות המצב הכלכלי הקשה, הצל המרחף של השואה באירופה והפחד מפני כיבוש הארץ על ידי הגרמנים. כנער היה תלמיד מצטיין, במיוחד באנגלית, שנהג להרבות בקריאה, זכר היטב את מה שקרא ועסק גם בכתיבה יוצרת.

בגיל 16 הצטרף לתנועת הצופים ונתפס לרעיונות אידיאליסטיים חלוציים, סוציאליסטיים ואפילו בולשביסטיים, שהיו חדשים עבורו. במקביל היה בגדנ"ע ועסק בהקמת ביצורים. כהמשך טבעי להיותו בתנועת הצופים התגייס לנח"ל, ובמסגרת זאת הגיע לקיבוץ חצרים. גם בתקופה זו המשיך לקרוא ולכתוב שירה, אך לא הראה לאף אחד את מה שכתב. הדבר היחידי שאי-פעם פרסם היה שיר ששלח למוסף הספרותי של העיתון "למרחב" תחת הפסבדונים איתמר הלוי. עם זאת, כתב שירי הזדמנות, מקאמות ובדיחות לרגל אירועים שונים, במסגרת חיי החברה התוססים שם באותה תקופה, אותה הוא תיאר כנהדרת ומלאת סיפוק. שם גם התפתח הקשר עם אשתו הראשונה, אם ארבעת ילדיו, אותה הכיר כבר בגיל 15–16 בירושלים, לכדי חברות זוגית. הזוגיות הזאת גרמה בסופו של דבר לעזיבתו את הקיבוץ ולחזרתו לירושלים. הם נישאו כשהיה בן 23. בתו הבכורה, חמוטל, נולדה כשהיה בן 30.

בירושלים החל בלימודי גאולוגיה כדי לממש תשוקה ישנה להיות מדען שחוקר את היווצרות היקום. כגאולוג עבד עד גיל 67 כחוקר במכון הגאולוגי לישראל. הוא תרגם את ספרם של פיטר דוגלס וורד ודונלד בראונלי "חייו ומותו של כדור הארץ"[1] בתחום האסטרוביולוגיה וכתב מאמרים ומחקרים. בין היתר כתב את "‏Stone Building and Building Stone in Israel"‏, והשתתף בעריכת קובץ המאמרים "הגאוגרפיה והגאולוגיה של ארץ ישראל וסביבותיה במקורות היהדות" ובכתיבת "חוף הים התיכון של ישראל", "סיכונים לאורך מצוק השרון", ו-"‏So Small – a Journey into Matter with the Scanning Electron Microscope"‏. בנוסף לכך עסק גם בהדרכת טיולים, בעיקר של קבוצות מהולנד.

לאחר פרידתו מאשתו הראשונה, עבר לגור במשך כ-10 שנים בשואבה, בבית שבנה בעצמו בשעות הפנאי על חלקת המשפחה. במקביל עסק גם בעבודות תרגום ועריכה. בין היתר תרגם מהולנדית לעברית את ספרה של קלרה אשר-פינקהוף[2] "ילדי כוכבים" על תקופת השואה בהולנד.[3] כך הכיר את אשתו השנייה, עתליה (תלי) זילבר, שהייתה העורכת הלשונית של הספר מטעם הוצאת יד ושם. פרת גר כיום ביישוב כמון בגליל.[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייו הרבה פרת ליצור ולכתוב, אך הטקסטים לא ראו אור ולא הגיעו לקהל הרחב, אלא נותרו יצירות שנכתבו "למגירה", חוץ משיר אחד, "אסיף" (ראו להלן). לדברי פרת, הוא כתב במהלך השנים הרבה שירים, בשלוש שפות (עברית, הולנדית ואנגלית), וגם תרגם שירים של אחרים, ולא מעט מהם טובים כמו "אסיף", ואף יותר טובים, אך הוא מעולם לא עשה שום מאמץ לפרסם את שיריו. השירים נותרו לאורך שנים מפוזרים, וחלק אבדו.

פרת מתאר את הסוגה הספציפית שלו ככתיבה לאדם ולרגע ("מקאמה"). זה כולל פתקים, הקדשות, אירועים וכו'. הטווח הוא רחב – חגים, משפחה, חברים ללימוד, לצבא, לעבודה, לקורסים, לטיולים. לדבריו רובם ככולם מוצלחים למדי, ספוגי הומור (לפעמים סרקסטי מדי), אבל מטבע הדברים הם עבור חוג קטן, וזר לא יבין – אם כי זר בהחלט יוכל ליהנות מהרבה דברים, בלי לחוש את העוקץ.[5]

באוקטובר 2013, לאחר שמלאו לו 80 שנה, יזמה משפחתו את הוצאת ספר שיריו "חגיגת אסיף", שמכיל עשרות רבות של שירים, מקאמות ותרגומי שירה, שכתב פרת משחר נעוריו ועד הגיעו לגיל 80. מדובר באותן יצירות שבמשך כל השנים נשמרו במגרה. בהפקת הספר והוצאתו לאור סייעו אשתו השנייה ואחיו, הגרפיקאי עמרם פרת, שעיצב אותו.[4]

בין עבודותיו כמתרגם, כעורך וכגאולוג:

השיר "אסיף" ("אסוף את המעשים")[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסיף (שיר)

השיר "אסיף" - המוכר יותר בשם "אסוף את המעשים" לפי שורתו הראשונה - נכתב לזכר אחותו תרצה רבינוביץ', שנהרגה בתאונת דרכים בשנת 1978 בערב חג הסוכות. השיר הולחן על ידי נעמי שמר וזכה להצלחה גדולה ולביצועים רבים.[6]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הספר בתרגומו ראה אור בהוצאת עם עובד, סדרת "אופקים".
  2. ^ ראו ערכים "Clara Asscher-Pinkhof" בוויקיפדיה ההולנדית ובוויקיפדיה הגרמנית.
  3. ^ ילדי כוכבים, אתר יד ושם.
  4. ^ 4.0 4.1 אחרי 80 שנה - סיפורו של איתמר פרת, בראיון שערך עמו אילון פרת, אתר יוטיוב, 17 באוקטובר 2013.
  5. ^ "אסיף". ראיון עם המחבר, מאת אסף פרת. אתר TheMarker,‏ 24 באוקטובר 2012.
  6. ^ איתמר פרת, כותב השיר "אסיף", מספר עליו ועל נסיבות כתיבתו, בראיון שערך איתו אילון פרת. אתר יוטיוב, 18 באוקטובר 2013; "אסיף". ראיון עם המחבר, מאת אסף פרת. אתר TheMarker,‏ 24 באוקטובר 2012.
  7. ^ חמוטל פרת באתר אישים.
  8. ^ סרטון שמציג בקצרה חלק מהעשייה של אילון פרת.
  9. ^ חגית גינזבורג, תומר פרת ראה את האור. באתר כלכליסט, 1.12.14.
  10. ^ משב רוח מרענן בליל הסדר האחרון באתר עלוני קיבוץ עין שמר, עלון 12 (2013) (5916) כה ניסן תשע"ג.