איתמר ציגלר
![]() | |
לידה | 1977 (בן 46 בערך) |
---|---|
מוקד פעילות | ישראל |
תקופת הפעילות | 1992–הווה (כ־31 שנים) |
עיסוק | מלחין • מפיק מוזיקלי • נגן • זמר |
כלי נגינה |
גיטרה בס • גיטרה חשמלית כלי הקשה • גיטרה • קולות |
שיתופי פעולה בולטים | בלקן ביט בוקס, החצר האחורית, תאמר נפאר |
itamarziegler |
איתמר ציגלר (נולד בשנת 1977) הוא מוזיקאי ישראלי, זוכה פרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר וחבר בהרכבים "בלקן ביט בוקס" ו"החצר האחורית".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציגלר גדל ברמת גן, בילדותו עסק בכדורסל והחל לעסוק במוזיקה בעקבות אחיו הגדול, יובל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, הקים את הלהקה האלטרנטיבית "סייד אפקט", יחד עם אחיו.[1] הלהקה הוחתמה בחברת התקליטים האמריקאית דאף ג'אם. ב-1997 הקים גם את להקת "אנשי החצר", יחד עם רועי גוראל ודני טל. הלהקה הוציאה באותה השנה את אלבומה הראשון והיחיד, "מותק", בו השתתף כנגן גיטרה בס.[2] עוד באותה השנה, הצטרף כבסיסט ללהקת "דה בלאם", ויחד הוציאו את אלבום הבכורה שלהם, הנושא את שמם.
בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הקים יחד עם אחיו את הרכב האינדי "פינק נויז", ובשנת 2003 הוציאו את המיני-אלבום Come On Senses. באותה השנה, הוציא ציגלר את אלבום הסולו הראשון שלו, הנושא את שמו.
בשנת 2004 הוציא יחד עם להקת "דה בלאם" את אלבומם השני, Caveat Emptor. בשנת 2005 הוציא את אלבום הסולו השני שלו, The Birds, the Sky, the Trees... All That Shit, באמצעות חברת התו השמיני. עוד באותה השנה, הצטרף ללהקת מוזיקת העולם "בלקן ביט בוקס" כנגן גיטרה בס וגיטרה חשמלית, והוציא יחד עם להקת "פינק נויז" את אלבום הבכורה שלהם, "All Is Nu".[3]
בשנת 2010, בסמוך לפעילותו בלהקה, הוציא את אלבום הסולו השלישי שלו, Memories of Now, בלייבל האינדי אנובה מיוזיק.[4][5] עוד באותה השנה, הוציא יחד עם פינק נויז את מיני-אלבומם השני, "Here Is Happiness".
החל משנת 2013, חבר ציגלר בהרכבו של יענקל'ה רוטבליט, "החצר האחורית".[6] באותה השנה, הוציאו את אלבום הבכורה שלהם.[7]
בשנת 2015 יצא אלבומו של שי צברי, "שחרית", בשיתוף להקתו, "נבחרת הגרוב של המזרח התיכון", בה חבר ציגלר.[8]
בשנת 2016 יצא לאקרנים הסרט "ג'נקשן 48", לו הלחין את המוזיקה, יחד עם המוזיקאי תאמר נפאר. על כך זכו שניהם בפרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר בטקס פרסי אופיר לשנת 2016.[9]
בשנת 2017 יצא אלבומם השני של החצר האחורית, "החצר האחורית 2".[10]
בשנת 2018 הוציא לאור בהוצאת ידיעות ספרים את ספר הילדים "אל"ף בי"ת", בשיתוף בת זוגו, נסה ראין.[10]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציגלר מתגורר בתל אביב.[6] אימו היא העורכת עליזה ציגלר.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלבומי סולו
- 2003: Itamar Ziegler
- 2005: The Birds, the Sky, the Trees... All That Shit
- 2010: Memories of Now
- עם "אנשי החצר"
- 1997: מותק
- עם "פינק נויז"
- 2003: Come On Senses
- 2005: All Is Nu
- 2010: Here Is Happiness
- עם "דה בלאם"
- 2003: The Blam
- 2004: Caveat Emptor
- עם "בלקן ביט בוקס"
- 2005: Balkan Beat Box
- 2007: Nu-Med
- 2010: Blue Eyed Black Boy
- 2012: Give
- 2016: Shout It Out
- עם "החצר האחורית"
- 2013: החצר האחורית
- 2017: החצר האחורית 2
- עם "שי צברי ונבחרת הגרוב של המזרח התיכון"
- 2015: שחרית
אלבומי פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עם תאמר נפאר
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אל"ף בי"ת, איתמר ציגלר ונסה ראין (ידיעות ספרים, 2018)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
איתמר ציגלר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
איתמר ציגלר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
איתמר ציגלר, באתר Discogs (באנגלית)
- דפנה לוי, ראיון אישי עם עליזה ציגלר בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, מלווה במוזיקה של איתמר ציגלר, 25 בנובמבר 2022
אתר האינטרנט הרשמי של איתמר ציגלר (באנגלית)
אתר האינטרנט של איתמר ציגלר בתאריך 16 באוגוסט 2018, בארכיון האינטרנט
- יעקב בר-און, כוכב "החצר האחורית": "קשה לראות את השחיתות מבלי לזעוק", באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2018
- איתמר ציגלר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- איתמר ציגלר, באתר "פזמונט"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שרון קנטור, מרמת גן ל"דף ג'אם", באתר ynet, 12 באוקטובר 2000
- ^ רביד אורן, המגזין, איך קורין לך?, באתר nrg, 11 באוקטובר 2006
- ^ מערכת עכבר און ליין, תעשו קצת רעש לפינק נויז, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2006
- ^ ירין כץ, אנגלי-עברי: על האלבומים של יעל קראוס, רונן כוכבי ואיתמר ציגלר, באתר nrg, 21 בספטמבר 2010
- ^ אלבומי השנה: Tree נגד איתמר ציגלר, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 6 בספטמבר 2011
- ^ 1 2 ליאת רון, איתמר ציגלר מ"החצר האחורית": "עהד תמימי גיבורה לאומית", באתר גלובס, 17 בפברואר 2018
- ^ נדב מנוחין, קשוב מאוד 19: החצר האחורית של רוטבליט - האלבום החשוב הראשון של תשע"ד, באתר וואלה!
- ^ נבחרת הגרוב של המזרח התיכון, באתר "פזמונט"
- ^ רן בוקר, תאמר נפאר שר דרוויש, רגב נטשה את טקס פרסי אופיר, באתר ynet, 22 בספטמבר 2016
- ^ 1 2 יעקב בר-און, כוכב "החצר האחורית": "קשה לראות את השחיתות מבלי לזעוק", באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2018