איתן אבניאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איתן אבניאון
נולד ב-1930
אין תמונה חופשית
תרומות עיקריות
הוציא לאור מספר מילונים
נתונים נוספים
ענף מדעי מילונאי
נולד 6 בספטמבר 1930 (בן 87)
ארצות מגורים ישראל
הערות

מומחה בכספים וביטוח

איתן אַבנֵיאוֹן (נולד ב-6 בספטמבר 1930) הוא מילונאי ומו"ל. בעברו שימש כמנהל ישראלי בתחומי הכספים והביטוח במשרד האוצר ובמגזר ההסתדרות.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן אבניאון (ברגשטיין) נולד ב-6 בספטמבר 1930 בשדליץ שבפולין, בנם של ברכה לבית הלפרין והרב שאול זאב ברגשטיין, שכיהן כרב העיר. בילדותו, בשנת 1932, עלתה המשפחה לירושלים, ובה עברו עליו ילדותו ונעוריו. ב-1948, בעת מלחמת העצמאות, התגייס ל"הגנה" בעירו ושירת בפלוגת יהונתן וגדוד מוריה של חטיבה 6. לאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים בתואר בוגר בכלכלה וסוציולוגיה (1951–1953) ותואר מוסמך במנהל עסקים (1960–1961; מחזור ראשון בארץ ללימוד מקצוע זה)[1].

אבניאון עבד במשרד האוצר בשנים 1951–1967. תחילה כיהן כמפקח בפשמ"ג ירושלים וכעוזר ראשי לניכויים בנציבות מס הכנסה. משנת 1959 היה סגן הממונה על החיסכון ומזכיר המועצה לחיסכון[2], תפקיד בו עסק ביוזמות שונות לעידוד הציבור לחסוך[3]. מאמצע שנות ה-60 היה במקביל גם סגנו של הממונה על הביטוח[4], תפקיד בו תמך בהידוק הפיקוח על חברות הביטוח[5], דבר שהביא לעימות בינו לבין חברות הביטוח[6].

באוגוסט 1967 נתמנה למנכ"ל "גמול" (החברה להשקעות של קרנות הפנסיה וקופות הגמל) (1967[7], תפקיד בו החזיק עד 1973[8] בשנת 1970 מונה במקביל למנכ"ל משותף של בנק הפועלים, ובמסגרת תפקידו היה חבר במועצות מנהלים רבות, בהן אלה של הבורסה לניירות ערך, "החברה לישראל", חברת "דלק", וועדת ההשקעות של "חברת העובדים". כמו כן כיהן כיו"ר "הלוואה וחיסכון" יפו–תל אביב. בתפקידו זה הצליח לשכנע את הגופים הפוליטיים שהיו מיוצגים באגודה של הלוואה וחסכון למיזוג האגודה אל תוך בנק הפועלים, כך ש-31 סניפי האגודה מוזגו לתוך בנק הפועלים. לאחר מכן פעל להעברת מחצית הסניפים של אגודת הלוואה וחיסכון חיפה לבנק (6 סניפים). פעולות אלה שינו את מערך פני הסניפים של בנק הפועלים באופן ניכר והביאו, בין השאר, את בנק הפועלים מהמקום השלישי במערכת הבנקאות למקום השני, ולאחר מכן אף למקום הראשון.

בשנת 1973 מונה למנכ"ל חברת הביטוח "הסנה". תחת ניהולו הונפקה החברה בבורסה ובכספים שהושגו היא הקימה ורכשה חברות בנות בישראל ובחו"ל שהתמחו בענפי ביטוח שונים. קבוצת "הסנה" הפכה לקבוצת הביטוח הגדולה בישראל (עם נתח שוק של למעלה מ-30%). ההתרחבות הביאה לצורך בהתחדשות ובארגון מחדש של הקבוצה אך תוכנית העבודה הביאה את המנכ"ל להתנגשות עם ועד העובדים וחלק מהעובדים הבכירים. אלה, בתמיכת מזכיר ההסתדרות ירוחם משל, חתרו תחתיו ומנעו את ביצוע התוכנית[דרוש מקור], דבר שהביא, בסופו של דבר, לפרישתו מהחברה. 10 שנים לאחר פרישתו מניהול "הסנה" קרסה החברה. היו שהסבירו את קריסת החברה בהתרחבות הבלתי מבוקרת בתקופתו של אבניאון[9][10][11][דרושה הבהרה].

מונה ליו"ר הדירקטוריון של חברת הביטוח "ירדניה", וכיהן בתפקיד עד להתמוטטות החברה.[12]

בשנים 1978–1982 כיהן כיו"ר איגוד חברות הביטוח. בתפקידו זה דרש ממשרד האוצר למנוע מישראלים לעשות ביטוח בחברות זרות[13].

אבניאון היה פעיל במחוז דן של מפלגת העבודה[14] ובשנת 1978 הוצב במקום השני ברשימת המערך למועצת עיריית תל אביב-יפו, כבחירה אישית של המועמד לראשות העיר, אשר בן נתן[15]. אבניאון היה פעיל באופוזיציה במועצת העיר וביקר בחריפות את התקציבים שהוצגו על ידי ראש העיר, שלמה להט[16]. בתחילת 1981, לאחר התפטרות בן נתן מהמועצה, התפטר גם אבניאון מהמועצה[17].

כתיבת מילונים ולקסיקונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 החל אבניאון לתרגם את ניסיונו הרב בכלכלה ומינהל לשורה רחבה של לקסיקונים מקצועיים ופתח בקריירה פורה של כתיבת מילונים ועריכתם. הוא פרסם בהוצאת עם עובד את הספר "לקסיקון ביטוח", וכן מילון פיננסי שראה אור בהוצאת מקמילן בארצות הברית. בעקבות הצלחת הספרים הקים אבניאון את הוצאת "איתאב" (1987) ופרסם באמצעותה מספר ניכר של מילונים כלכליים נוספים. במקביל החל ללמוד, להתמחות ולעסוק במילונאות כללית, והוציא יותר מכל מילונאי אחר מילונים רבים הקשורים ללשון העברית.

את ניסיונו כאיש ביטוח וכמילונאי משלב אבניאון בתפקידו כיו"ר הוועדה למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבניאון היה נשוי לדליה אבניאון, משוררת וציירת[18] (נכדתו של שלמה ישראל שיריזלי (שי"ש), מדפיס, מו"ל ועסקן ציבורי בירושלים). השניים הורים לבן (יואב אבניאון, מורה דרך) ושלוש בנות (אפרת, מיכל ורונית)[19].

זה שנים הוא נשוי ליהודית אוריין, עיתונאית, מבקרת ספרות וקולנוע (בתו של מאיר אוריין, סופר, חוקר ספרות תורנית וחסידות ופעיל ציבור בחיפה).

אחיו חיים ברגשטיין עמד בראש הפעילות הבינלאומית של בנק הפועלים.[20] אח נוסף, יעקב אבניאון (נפטר ב-1978), היה מנהל הנכסים של בנק הפועלים ועוזר למנכ"ל הבנק[21] (או ממונה על האחזקה בבנק[22]).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים לשוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מילון ספיר אנציקלופדי – מילון בן שלושה כרכים המכיל יותר ממאתיים ועשרים אלף ערכים ערכי-משנה והגדרות, מלווים בציטוט מקורות ודוגמאות שימוש. מהדורה חדשה שלו הופיעה בשנת 2002.
  • מילון ספיר החדש – מהדורה חדשה (2007) של מילון ספיר המרוכז, בכרך אחד, הכולל את כל הערכים שבמילון ספיר האנציקלופדי למעט ציטוט מקורות ודוגמאות שימוש.
  • מילון ספיר כיס – מילון המותאם לעולים חדשים ולתוכנית הלימודים בבית הספר ולצרכיו של התלמיד בראשית דרכו. למילון שתי גרסאות: האחת עם איורים וללא דוגמאות שימוש, ושנייה עם דוגמאות שימוש וללא איורים.
  • מילון ספיר למילים ומונחים לועזיים – מילון שראה אור ב-2006, ובו מכונסים כלל המילים השאולות והמונחים המאומצים שנטמעו בשיח הישראלי-עברי, בצירוף הסבר מקיף מילולי ואטימולוגי.
  • מילון אנציקלופדי של המקרא – מילון המביא פירושים מדעיים ומסורתיים לתנ"ך. במילון כלולות כל המילים בתנ"ך, ללא יוצא מן הכלל, על פי נוסח המסורה, וכן ערכים בנושאי יסוד המאפשרים ללמוד על התקופה.
  • מילה במילהתזאורוס של השפה העברית. האוסף העברי השלם והמקיף ביותר[דרוש מקור] של מילים נרדפות, ניגודים ושדות סמנטיים. המילון בא להשלים את המילון הרגיל ולהעשיר את שפתו של המשתמש. לספר גם גרסה מותאמת לילדים בשם "מילה במילה הראשון שלי".
  • לשון ראשוןניבים, צירופי לשון ומכתמים שהם על יסוד המקורות. בצד כל ניב מופיע הפירוש המקורי שלו ובצדו שימוש עכשווי אפשרי שלו. הנגישות לניבים רבה ואפשר למצוא ניב על יסוד ידיעת חלק ממנו בלבד.
  • קורא בשם – מילון האומר לכם, במלל או באיור, איך קוראים לזה אם אתם יודעים מה זה. מילון המאפשר לקרוא בשם לתופעות מופשטות, לפרטים טכניים ולדברים שאתם רואים או חשים אך לא יודעים את שמם.
  • חרוזים לכל עט – ספר המחלק את כל המילים לחטיבות ולקבוצות, ומציג גישה קלה למניפת חרוזים שתהייה פרושה לפני הכותב המחפש אחרי חרוז מתאים.
  • תשבצת – מילון נושאים לפתרון תשבצים וחידונים. במילון מרוכזים עשרות אלפי מילים בעשרות חטיבות הממוינות לקבוצות, הממוינות בתורן לפי מספר האותיות של המילים ובתוכן מיון לפי אלף בית.

ספרים כלכליים-פיננסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון ביטוח (עם עובד, 1984) – ניסיון ראשון בעברית[דרוש מקור] לקבץ ולגבש את מכלול הנושאים הנוגעים בענף הביטוח ואת אלה הקשורים בו.
  • Dictionary of Finance (ניו יורק: Macmillan,‏ 1987) – מילון מקיף למונחים ישנים וחדשים בתחום הכלכלה, הכספים, מסחר, ביטוח, שיווק וכיוצא בזה.
  • לקסיקון לכלכלה (הופיע לראשונה בשנת 1990 ולאחרונה, במהדורה חדשה מורחבת, בשנת 2004) – לקסיקון הכולל כארבעת אלפים ערכים תאורטיים ומעשיים הנוגעים לזרמים, אירועים ומגמות בכלכלה המקומית והעולמית.
  • שיווק ופרסום מאלף עד תו (1989; עודכן במסגרת "מעות") – לקסיקון הכולל כשלושת אלפים ערכים מעשיים ותאורטיים בטווח רחב של נושאים הקשורים לשיווק ופרסום.
  • חשבונאות מסים וביקורת (שני כרכים; 1990) – לקסיקון שנכתב בשיתוף עם יחזקאל פלומין ויהלי שפי, והוא כולל כחמשת אלפים ערכים בתחומי החשבונאות והמסים והנושאים המשיקים להם.
  • פיננסים ובנקאות מאלף עד תו (1992) - לקסיקון רב-היקף (ארבעה כרכים) המהווה מקור מידע לכל העוסקים או הקשורים לתחומים אלה. הלקסיקון שימש כמצע לדיוני הוועדה למונחי הבנקאות ושוק ההון של האקדמיה ללשון העברית, שפעלה בשנים 1993–2006.
  • מילון למונחי כלכלה מינהל ועסקים – מילון דו-לשוני בשני כרכים שכינס לראשונה בישראל את כל המונחים המקצועיים המשמשים את העוסקים בתחומים השונים של עולם העסקים, ככלי עזר רב-ערך לבעלי מקצוע בתחומים אלה.
  • בנקאות ושוק ההון – מילון שבו כ-8,000 ערכים בנושאי הבנקאות ושוק ההון הכולל ערכים קלאסיים בצד ערכים חדשים שהתפתחו בשוק דינמי זה בשנים האחרונות. למרות הז'רגון השולט בתחום זה נעשה מאמץ לתת את ההסברים בצורה תמציתית ובלשון בהירה שתהייה מובנת לרבים.
  • מילון למונחי בורסה וניירות ערך (1993, בשיתוף עם "גלובס") – מילון עברי–עברי–אנגלי הכולל למעלה משלושת אלפים ערכים של מונחים בסיסיים ומקצועיים לגבי מה שקורה בבורסה בארץ ובבורסות העולם..
  • מילון למונחי בנקאות ומימון (1994, בשיתוף עם "גלובס") – מילון שנועד לסייע לבנקאי וללקוחו להבין האחד את השני על ידי הבנת הלשון בה משתמש הבנק ודרך פעולתו.
  • מילון למונחי ניהול ומינהל – מילון שנועד להיות מדריך ומכוון לידע המגוון הדרוש למנהל ובכך לשפר את הניהול באמצעות פיתוח עצמי והכרת האמצעים הטכנולוגיים והמתודולוגיים העומדים לרשות הארגון.
  • מילון למונחי משאבי אנוש – מילון שמגמתו ליצור לשון אחת ושפה אחידה לכל מי שעוסק בתחום, כתנאי מוקדם למניעת אי-הבנות ולאפשר רב-שיח ענייני ויעיל בין מנהלי משאבי אנוש, העובדים ונציגיהם.
  • מילון למונחי הייצור והתפעול – מילון שנועד להיות מדריך ומכוון ללשון המשמשת את כל הקשורים לנושא ולסייע לכל הרמות העוסקות בניהול הייצור והתפעול הן בתחום התאוריה והן בשדה העשייה היום-יומי.
  • מעות – אגרון הכלכלה המינהל והעסקיםאתר אינטרנט שבו הועלו כל המילונים והלקסיקונים הכלכליים והניהוליים שנערכו על ידי איתן אבניאון ונוספו אליהם לקסיקונים חדשים בתחומים שונים כגון, תחבורה, מקרקעין, דיני עסקים, ראשי תיבות עבריים ולועזיים וכדומה. כל הלקסיקונים הורחבו ועודכנו כדי שיתאימו לתקופה והאתר כולל עד כה למעלה מ-42 אלף ערכים בתחומים אלה.

ספרים בנושאים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון למיתולוגיה – מדריך מרוכז למיתולוגיה העולמית, ובו יותר מארבעת אלפים ערכים מסודרים לפי אזורים גאוגרפיים ובסדר אלפביתי. הערכים מגלים את המסורות המורכבות של העמים השונים ואת דרך ראייתם את העולם על יסוד האגדות, האמונות הדתיות, הפולקלור וההיסטוריה שלהם.
  • לא על הלחם לבדו – מילון לגסטרונומיה שאינו מדריך לבישול אלא כזה שמטרתו להבהיר לאדם מה מסתתר מאחורי שם רב-רושם של מאכל או משקה שסועד שומע ממלצר או קורא בתפריט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקבלי תארים באוניברסיטה העברית - מחזור ל"ד, חרות, 18 ביוני 1964
  2. ^ שיעורים לחיסכון - בבתי הספר, מעריב, 29 בספטמבר 1960
  3. ^ אריאל ויינשטייןמשבר אימון מחבל בחיסכון, מעריב, 16 במרץ 1965
  4. ^ אריאל ויינשטייןהאוצר מצפה לצבירת 500 מליון ל"י בביטוח החדש, מעריב, 9 בפברואר 1965
  5. ^ אריאל ויינשטייןיותר פיקוח על הביטוח, מעריב, 12 באוקטובר 1965
  6. ^ אריאל ויינשטייןענף הביטוח זקוק לטיהור האווירה, מעריב, 30 בנובמבר 1965
  7. ^ א. אבניאון יתמנה מנהל "גמול", דבר, 10 ביולי 1967; מינויים חדשים במשרד האוצר, מעריב, 21 בספטמבר 1967; יאיר קוטלר, לא לפירסום!, תל אביב: שור, 1984, עמ' 41.
  8. ^ דוד ליפקין, "גמול" הרחיבה שירותיה לקופות, דבר, 15 במרץ 1973.
  9. ^ שוקי שטאובר, חלק א' מניהול בעייתי לפירוק
  10. ^ סמי פרץהמפקח של פרשת הסנה, פרשת לה-נסיונל וקרטל הביטוח, באתר הארץ, 8 ביוני 2001
  11. ^ ההיסטוריה של הביטוח
  12. ^ "המפקח על הביטוח גרם להתמוטטות ירדניה", מעריב, 14 בספטמבר 1986
  13. ^ פנייה לאוצר להפסיק את התופעה, דבר, 15 בפברואר 1978
  14. ^ ייבחר מזכיר למחוז דן צפון של מפלגת העבודה, דבר, 10 בינואר 1978
  15. ^ דנקה הרניש, בין רשימת הליכוד והמערך בבחירות למועצת עיריית ת"א, דבר, 18 באוקטובר 1978
  16. ^ ביקורת בכל הסיעות על הבזבוז בעת"א, דבר, 26 באוקטובר 1979
    העירייה הגישה תקציב שרלטני, דבר, 4 ביוני 1980
  17. ^ איתן אבניאון התפטר ממועצת עיריית תל אביב, דבר, 11 בינואר 1981
  18. ^ דליה אבניאון: ביוגרפיה מתוך "לקסיקון אופק לספרות ילדים" מאת אוריאל אופק, באתר "ים הספר"; ת. עופר, להספיק הכל – ובקלות, מעריב, 20 באוקטובר 1969; מתנה מהמחברת – לבתה, מעריב, 21 בינואר 1970; זאב רב-נוףדליה אבניאון – חריש צבעוני בתוך הנשמה, דבר, 14 במרץ 1977.
  19. ^ דליה ואיתן אבניאון, דבר, 14 בדצמבר 1967 (מודעה)
  20. ^ יובל אליצור, הבנקאים: סיפורה של הרפתקה, ירושלים: דומינו, 1984, עמ' 52.
  21. ^ קוטלר, לא לפירסום (1984), עמ' 94.
  22. ^ אריה אבנרי, רצח אופי: חייו מותו של יעקב לוינסון, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ה 1985, עמ' 216.