אי-תפקוד רצפת האגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפקוד לקוי של רצפת האגן מתייחס למגוון רחב של בעיות המתרחשות כאשר שרירי רצפת האגן חלשים, צמודים, או קיימת ירידה בתפקוד של עצמות המפרקים, הגב התחתון, עצם הזנב, או מפרקי הירך.[1] תפקוד לקוי של רצפת האגן עשוי לכלול מגוון של תסמינים כולל בריחת שתן, כאבי אגן, לחץ, ביאה מכאיבה (כאבים בעת קיום יחסי מין), בריחת צואה, צניחת אברי האגן, בעיות בתפקוד המיני וכאב כרוני, כאשר שלושת המאפיינים הנפוצים שעוזרים לאבחן בעיות בתפקוד רצפת האגן הם בריחת שתן, חוסר שליטה אנאלי וצניחת אברי האגן.[2]

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצפת האגן אצל נשים תומכת באיברי האגן כגון שלפוחית השתן, החלחולת והרחם. היא ממוקמת בבסיסו של האגן ובעלת מבנה שדומה לערסל ובנוי משרירים. הלדן, השופכה ופי הטבעת הם שלושה פתחים שנמצאים ברצפת האגן ומקשרים בין איברי האגן אל מחוץ לגוף. עצמות העצה והצולב בחלקה האחורי של רצפת האגן ועצם החיק בחלקה הקדמי, אוחזות את שרירי רצפת האגן. רצפת האגן מאפשרת נקיטת שתן וצואה, קיום יחסי מין ולידה ומהווה תמיכה לבטן ולאיברי האגן[3].

גורמים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים המכניים של חוסר תפקוד האגן הם ירידה של רצפת האגן אל מתחת לקו הבוקוקיגיאלי, צניחה של איברים והתרחבות של רצפת האגן.[4] גורמים נוספים שעשויים לפגוע בתפקוד שרירי רצפת האגן הם לידה, הריון, גיל, מוצא, גנטיקה, השמנת יתר ולחץ. הזדקנות של הרקמות וירידה ברמות האסטרוגן עם העלייה בגיל, מעלות את הסיכון לפתח בעיות קליניות בתפקוד שרירי האגן ושליטה על הסוגרים.[5]

מחקר שנערך בקרב 184 אמהות שילדו בפעם הראשונה, חלקן בניתוח קיסרי וחלקן בלידה וגינלית טבעית, הראה שלא היה הבדל בסימפטומים של תפקוד שריר רצפת האגן במהלך 10 החודשים העוקבים ללידה. המחקר מציע כי השינויים המתרחשים במהלך ההריון על קולגן ורקמות חיבור אחרות, עלול להשפיע על תפקוד רצפת האגן.[6]

תסמינים שמאפיינים חוסר תפקוד של שרירי האגן הם הפרעות בתפקוד המיני, דליפת שתן וצואה, קשיים במתן שתן, צניחת איברי האגן וכאב כרוני.[5] בנוסף, רקמות המקיפות את איברי האגן עשויות להגביר רגישות או גירוי שנגרמים כתוצאה מכאבי אגן או להחלישם.[1]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לאבחן תפקוד לקוי של רצפת האגן על ידי ההיסטוריה הרפואית של המטופלת, ראיון של המטופלת בנוגע להפרעות בתפקוד המיני, בתפקוד מערכת העיכול, בתפקוד מערכת השתן, תחושת צניחת איברים, ובדיקה גופנית לאבחון צניחה של דפנות הנרתיק ואיברי האגן.[5]

אבחון של אי תפקוד רצפת האגן נעשה גם על ידי בדיקה  גופנית והיסטוריית החולה או לחלופין על ידי דימות שנותן תוצאות מדויקות יותר. בעבר השיטה העיקרית לדימות הייתה פלאורוסקופיה בשילוב עם דימות תהליך עשיית הצרכים ודימות של שלפוחית השתן. כיום ניתן להשתמש ב-MRI (בנוסף או במקום) דימות פלאורוסקופי, כאשר היתרון הוא קרינה מופחתת ועלייה בנוחות המטופל, אך יש צורך בביצוע חוקן. בתהליך הדימות משתמשים בג'ל אולטראסאונד לשיפור הניגודיות. הדימות במישורים הסג'יטלי והקורונלי נעשה במצב מנוחה והפעלת לחץ, לכלל האזור או לכל איבר בנפרד.[7]

חומרת צניחת איברי האגן מחושבת על ידי לקיחת שלוש מדידות. הראשונה, קביעת קו הפובוקוקיגיאלי, קו ישר המחבר בין קו האמצע של מאחה עצמות החיק לבין חיבור האלמנט הראשון והשני של עצם הזנב. השנייה, הערכת מיקום שריר מרים פי הטבעת ומתיחת קו ניצב בינו לבין קו הפובוקוקסיגיאלי. קו זה הוא המדד לצניחת איברי האגן, כאשר צניחה של 2 סנטימטרים ומעלה נחשבת מתונה וצניחה של 6 סנטימטרים ומעלה היא חמורה. המדידה השלישית היא קו המחבר בין מאחה עצמות החיק לבין שריר מרים פי הטבעת, שמהווה מדד למפתח רצפת האגן, כאשר 6 סנטימטרים מצביעים על צניחה מתונה ו-10 סנטימטרים ומעלה מצביעים על צניחה חמורה. מדד צניחת האיברים מחושב ביחס למפתח, כאשר כל צניחה לא תקינה וצניחה מעל 4 סנטימטרים היא חמורה. [8]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לעכב את החמרת התופעה ואף לרפאה בעזרת הליכים כירורגים שונים, כגון השעיית צניחת שלפוחית השתן וכריתת רחם.[9] ישנם מגוון טיפולים הכוללים תיקון בניתוח או התאמה והתקנה של תומכן בלדן (נרתיק). במקרים בהם דרגת החומרה קלה יחסית ניתן לשפר את המצב על ידי תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן. יש לשקול פעולה לעיגון כיפת הלדן במידה ומבצעים ניתוח הכולל כריתת רחם לדנית בעקבות צניחה של איברי האגן. לפני כל פעולת טיפול, בין אם ניתוח לתיקון אי נקיטת שתן במאמץ או תיקון צניחת איברי האגן, יש להסביר למטופלת את שיעורי ההצלחה ולהציע לה טיפולים חלופיים. רופאים מומחים בעלי ידע נרחב ומעמיק באנטומיית רצפת האגן, יכולים לעשות ניתוחים לתיקון אי נקיטת שתן באמצעות מתלה או השתלת רשתות לתיקון צניחת איברים בגישה לדנית או בטנית.[10]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצב נרחב ויכול להשפיע על עד 50% מהנשים בשלב כלשהו בחייהן. כמעט 10% מכלל הנשים תעבורנה ניתוח לתיקון בריחת שתן או צניחת איברי האגן. 30% מאלו שעברו ניתוח, עוברות לפחות שני ניתוחים בניסיון לתקן את הבעיה.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סקירת ספרות "הקשר בין ליקויים בשרירי רצפת האגן לכאבי גב תחתון", ענת וילנסקי פלגי, ד"ר רחל כפרי, כתב עת לפיזיותרפיה כרך 17 גיליון מס, 2, אוגוסט 2015.
  • ניתוחי שיקום רצפת האגן - מהעבר אל העתיד, ליאור לבנשטיין, הרפואה כרך 153, חוברת 6, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Pelvic Pain & Pelvic Floor Dysfunction, beyondbasicsphysicaltherapy.com
  2. ^ 2.0 2.1 Lousine Boyadzhyan, Steven S. Raman, Shlomo Raz, Role of static and dynamic MR imaging in surgical pelvic floor dysfunction, Radiographics: A Review Publication of the Radiological Society of North America, Inc, 28, July 2008, עמ' 949–967 doi: 10.1148/rg.284075139
  3. ^ קובי סתיו, רפואת רצפת האגן - שמרנות מול חדשנות, הרפואה, 150 חוברת 2, 2011, עמ' 158-161
  4. ^ Lousine Boyadzhyan, Steven S. Raman, Shlomo Raz, Role of static and dynamic MR imaging in surgical pelvic floor dysfunction, Radiographics: A Review Publication of the Radiological Society of North America, Inc, 28, July 2008, עמ' 949–967 doi: 10.1148/rg.284075139
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 רויטל ארבל, הגישה המשולבת לטיפול בהפרעות בתפקוד רצפת האגן, גרונטולוגיה, 2008, עמ' 101-109
  6. ^ Mira Lal, Christopher H Mann, Roger Callender, Simon Radley, Does cesarean delivery prevent anal incontinence?, Obstetrics and Gynecology, 101, February 2003, עמ' 305–312
  7. ^ Rania F. El Sayed, Sahar El Mashed, Ahmed Farag, Medhat M. Morsy, Pelvic floor dysfunction: assessment with combined analysis of static and dynamic MR imaging findings, Radiology, 248, August 2008, עמ' 518–530 doi: 10.1148/radiol.2482070974
  8. ^ Lousine Boyadzhyan, Steven S. Raman, Shlomo Raz, Role of static and dynamic MR imaging in surgical pelvic floor dysfunction, Radiographics: A Review Publication of the Radiological Society of North America, Inc, 28, July 2008, עמ' 949–967 doi: 10.1148/rg.284075139
  9. ^ Andreas Lienemann, Tanja Fischer, Functional imaging of the pelvic floor, European Journal of Radiology, 47, August 2003, עמ' 117–122
  10. ^ ליאור לבנשטיין, ניתוחי שיקום רצפת האגן - מהעבר אל העתיד, הרפואה, 153, חוברת 6, 2014, עמ' 340-341