אכילת דג עם בשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אכילת דג ובשר יחד, מוזכרת בתלמוד בבלי כדבר הגורם לידי ריח רע וצרעת, דבר האסור משום "סכנה", חז"ל החמירו באיסורי סכנה אף יותר מאיסורי תורה.

בתקופת הראשונים הורחב האיסור, והונהג שלא לאכול דג ובשר בזה אחר זה ללא הפרדה הנעשית על ידי אכילת דבר מה ביניהם, ואף נטילת הידיים בין המנות. מאידך, בתקופת האחרונים נטען על ידי חלק מהפוסקים שהשתנו הטבעים, וכבר אין סכנה בדבר.

דג עם בשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מובא דברי מר בר רב אשי, שאמר שדג שהתבשל עם בשר אסור לאכלו משום שקשה ל"ריחא (דהיינו ריח הפה) ולדבר אחר (צרעת, רש"י)".

ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא - אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא. מר בר רב אשי אמר: אפילו במילחא נמי אסורה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר.

בתקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבריו הובאו להלכה בספרי הפוסקים טור ובשולחן ערוך.[1] המהר"ם מרוטנבורג החל להנהיג איסור זה לא רק אם נתבשלו ביחד, אלא גם באכילתם יחד כשהתבשלו בנפרד, והרא"ש תלמידו אף אסר אכילתם בזה אחר זה ללא הפרדה ביניהם באכילת דבר מה ובנטילת הידיים.[2]

בתקופת האחרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מהפוסקים החמירו להצריך גם נטילת ידיים כדברי הרא"ש, ואף אם אין בזה משום סכנה כתבו הפתחי תשובה[3] והחתם סופר שיש לאסור משום הכלל ההלכתי שאין בית דין רשאי לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן הוא גדול ממנו בחכמה ובמנין. מנגד, המגן אברהם נכתב, שבימינו נשתנו הטבעים בכמה דברים ולכן ייתכן שאפשר להקל ולא ליטול ידיים בין אכילת דגים ובשר, ואכן כך נפסק במשנה ברורה שאין חובה ליטול ידיים ביניהם, אך אסור לאכלם יחד וחובה לקנח את הפה ביניהם על ידי אכילה ושתייה. ויש אומרים שכיום אין כלל איסור לאכול דג עם בשר יחד, היות שהאיסור נובע מסיבה בריאותית בלבד, וכיום ברור לרופאים שאין בזה סכנה.[4]

דעת הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם לא הביא איסור זה בספרו ההלכתי. רבים מהפוסקים נתנו טעמים שונים להשמטת הלכה זו:[5]

  • הרמב"ם לא פסק כדעת מר בר רב אשי אלא כדעת רבא מפרזקיא הסבור שאין בזה כלל סכנה.[6]
  • בתקופת התלמוד הייתה סכנה וכיום אין - השתנות הטבעים.[7]
  • האיסור נאמר רק על דג מסוים, ולא באופן גורף.[8]

יש לציין שאף יהודי תימן שפוסקים בדרך כלל כדעת הרמב"ם, נהגו בנושא זה איסור.[9]

דג עם חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שבתלמוד מצוין שאמוראים אכלו דג עם חלב: "רבי אלעזר הוה קאים קמיה דמר שמואל אייתו לקמיה דגים שעלו בקערה וקא אכיל בכותח (משקה חלבי)"[10], בטור[11] כתב: "דגים וחגבים מותר לאכלן בחלב" בבית יוסף שם כתב: "...ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג", וכך גם פסק ספר הלבוש. בשו"ת בית דוד הסביר את טעמו של הבית יוסף בכך שאיסור זה הוא מקרה פרטי המסתעף מאיסור תערובת בשר ודג: "כשם שבבשר ודגים יש סכנת צרעת...כך החלב שיוצא מגוף הבהמה הרי הוא כבשר הבהמה עצמה"[12]. הרמ"א בחיבורו דרכי משה במקום כתב שמדובר בטעות סופר, וצריך להיות כתוב "דגים בבשר" במקום "דגים בחלב", אלא ש"נתחלף לו לרב בית יוסף בשר בחלב"[13], וכן הסכימו הטורי זהב והשפתי כהן והחיד"א[14], אך הפרי מגדים וכן הפתחי תשובה מביאים שיש מקום להחמיר בדבר, משום שאכן זו סכנה.[15] וכן פסקו רבי יצחק למפרונטי בספרו פחד יצחק והכף החיים. הכף החיים הוסיף שייתכן שהסכנה תלויה במקומות ובזמנים שאינם ידועים לנו ולכן יש להחמיר, כך גם פסק הרב עובדיה יוסף[16] מאידך הרב שלום משאש התיר[17], וכן המנהג בקרב רבים מיוצאי צפון אפריקה.

המנהג כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, מקובל בקרב רוב הספרדים להחמיר בדבר זה, ואילו יוצאי יהדות מזרח אירופה ויהדות אשכנז ברובם אינם מחמירים בזה, אך יש מביניהם הנוהגים היתר רק בשומן חלב (כגון חמאה או שמנת) עם דג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קע"ג, סעיף ב'; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז
  2. ^ טור יורה דעה קטז, בשם אביו הרא"ש.
  3. ^ יו"ד סי' קטז
  4. ^ הרב דב ליאור, שו"ת דבר חברון.
  5. ^ הרב נריה גוטל בספרו 'השתנות הטבעים בהלכה' האריך בדברים אלו וסיכם את דעות הפוסקים בהבנת הרמב"ם
  6. ^ הרב מלכיאל צבי טננבוים, שו"ת דברי מלכיאל ח"ב סימן נג סעיף ה', שו"ת שם משמעון יורה דעה י"ג, באתר היברו בוקס
  7. ^ שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה סימן קא. ועוד
  8. ^ הרב יששכר בר איילנבורג, שו"ת באר שבע סימן לה; מהרש"ל, ים של שלמה חולין פרק ז אות טו, גם לדבריו התלמוד דיבר רק באופן מסוים
  9. ^ הרב יצחק רצאבי, שולחן ערוך המקוצר חלק יורה דעה סימן קלט סעיף ה'. הרב אביעד אשוואל ברכת משה פרק ו' סעיף יד בשם הרב יוסף קאפח
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד ב'
  11. ^ יורה דעה סימן פז
  12. ^ בית דוד, יורה דעה, ל"ג
  13. ^ דרכי משה, יורה דעה סימן פז
  14. ^ מחזיק ברכה, סימן פז סק"ד
  15. ^ עיין שם שבבישול יש יותר מקום להחמיר מאשר באכילתם קרים.
  16. ^ שו"ת יחווה דעת חלק ו, סימן מח, והקל
  17. ^ כך כתב: "ולדעתי זה תלוי באנשים האוכלים, שמי שיש לו דמיון ואינו רוצה לאכול דגים עם חלב או גבינה או כותח, לא תוכל להסיר לו הדמיון וראוי להניחו וכו' אבל מי שישאל על ההלכה, אם מן הדין מותר או לא, תגיד לו בקול רם שמותר וכו' אבל למדומיינים לא יועיל כל זה, ולכן טוב להניחם במנהגם" (שמ"ש ומגן חלק ד', יו"ד סימן יב)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.