אכילת דג עם חלב
 | |
| פיצה עם מוצרלה ואנשובי | |
| שולחן ערוך | בית יוסף, יורה דעה, פז |
|---|---|
| מקורות נוספים | הרב עובדיה יוסף, יחוה דעת, חלק ו סימן מח |
אכילת דג עם חלב היא סוגיה הלכתית בה דנו הפוסקים אם יש באכילתם יחד חשש סכנה. ההשלכה המעשית הייתה שחלק ניכר מקהילות הספרדים נהגו להימנע מאכילתם יחד.
מקור האיסור
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יעקב בן אשר פסק בספרו ארבעה טורים שמותר לאכול דגים עם חלב.[1] רבי יוסף קארו כתב על כך בפירושו בית יוסף: "ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג".[2] רבי משה איסרליש ציין שלא ראה מימיו מנהג כזה, וכיוון שאין מקור למנהג זה, ועוד טוען, שגם הבית יוסף בסימן קע"ג לא התייחס לנושא, וכנראה נפלה טעות בדבריו, וכוונתו לאיסור אכילת דג עם בשר שמוזכר בסימן קע"ג.[3] אחרונים נוספים כתבו דברים דומים, ביניהם: רבי יהושע פלק כץ,[4] רבי יששכר בר איילנבורג,[5] רבי דוד הלוי סגל,[6] הש"ך[7] והחיד"א.[8] לכן הם התירו אכילת דג עם חלב, ואף הביאו לכך הוכחות מן התלמוד. למשל, במסכת חולין נכתב במפורש שמותר לאכול דגים יחד עם כותח (משקה חלבי).[9]
אחרונים אחרים פירשו שכוונת הבית יוסף להשוות בין בשר וחלב ולומר שקיימת סכנה באכילת דג עם חלב כמו באכילת דג עם בשר.[10] חלק מהפוסקים אף כתבו שהם שמעו מרופאים מומחים שאכילת דג עם חלב אכן מסוכנת לבריאות.[11] רבי יצחק למפרונטי כתב שאף על פי שהוא שמע מרופאים שאין כל סכנה באכילת דג עם גבינה או חמאה, מכל מקום הוא ומשפחתו נמנעו מכך, מפני "שהדבר יצא מפי המלך הוא מרן הבית יוסף".[12]
יש שהביאו מקור לסכנה באכילת דג עם חלב מדברי רבינו בחיי בפירושו לתורה[13]: ”דעת הרופאים בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד שמוליד תכונה רעה וחולי הצרעת”. רבי יעקב עמדין כתב על דברי רבינו בחיי: "דעת הרופאים היא, לא מדעת חכמי ישראל אמרה".[14] רבי יחיאל מיכל אפשטיין טען שדברי רבינו בחיי אמורים רק לגבי דג וגבינה שהתבשלו יחד, ולא לגבי דג וחלב.[15]
הרב יהודה לנדא כתב שדברי הבית יוסף נאמרו על פי הוראת הרופאים בימיו, ולכן הדבר נתון להחלטת הרופאים.[16] כך פסק גם הלכה למעשה הרב אליעזר מלמד.[17]
חומרות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש שכתבו להחמיר אף ליטול ידיים ולהדיח את הפה בין דגים לגבינה.[18] יש שכתבו שהדבר לא עוזר מכיוון שאיסור העירוב הוא במערכת העיכול ולא בפה או בידיים.[19]
המנהג כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב רוב הספרדים המנהג להחמיר באכילת דג עם חלב כדברי הבית יוסף, ואילו האשכנזים ברובם אינם מחמירים בזה. הרב שלום משאש סבר שהדבר מותר גם לספרדים.[20]
כמו כן ישנן חסידויות מעטות שנמנעות מאכילת דגים עם חלב.[21]
הרב בן ציון אבא שאול כתב שאין לתמוה כיצד ייתכן שדבר יהיה אסור משום סכנה לעדה אחת ולעדה שנייה אינו מסוכן, משום שמאחר והרמ"א פסק שאין איסור באכילתם, שוב אין סכנה לאשכנזים.[22] אמנם הכף החיים ענה על שאלה זו באופן אחר, וכתב ש"אין כל אויר המקומות שוים, וגם לא כל טבעי בני אדם שוים".[23]
תחולת האיסור על סוגי מאכל שונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דגים המטוגנים בחמאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשו"תים פחד יצחק וחינוך בית יהודה כתבו בשם רופאים שאין בעיה לאכול דגים מטוגנים בחמאה, כך כתב גם הרב עבדאללה סומך והוסיף שכך המנהג,[24] הרב יוסף חיים מבגדאד טען שמדברי הבית יוסף לא משמע שיש חילוק בעניין,[25] הרב עובדיה יוסף פסק שניתן להקל ולאכול דגים המטוגנים בחמאה.[26]
יוגורט וג'לטין דגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר יוגורטים מיוצרים עם ג'לטין דגים, בעקבות כך התעוררה שאלת היתר אכילתם לספרדים: יש שהתירו משום ביטול בשישים,[27] יש שהתירו מפני שהג'לטין מעובד ולא נחשב לדג,[28] ויש שאסרו.[29]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב עובדיה יוסף, יחוה דעת, חלק ו סימן מח
- מיכאל אדלר, בענין אכילת דגים עם מאכלי חלב, בית אהרן וישראל, גיליון עז, תשנ"ח, עמ' קח - קי, באתר היברובוקס
- הערך "אכילת דגים עם חלב", באתר המכלול
- דוד רקובסקי, דרשני: אכילת דג עם חלב, באתר ישיבה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן פ"ז
- ^ וכך גם פסק רבי מרדכי יפה בספר "הלבוש" (יורה דעה, פז).
- ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קע"ג, סעיף ב', וכן יורה דעה, סימן קט"ז, סעיפים ב'-ג'
- ^ פרישה, יורה דעה, סימן פ"ז, אות ח'
- ^ שו"ת באר שבע, סימן ל"ה
- ^ ט"ז, יורה דעה, סימן פ"ז
- ^ שפתי כהן, יורה דעה, סימן פ"ז
- ^ מחזיק ברכה, יורה דעה, פז, יד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד ב'
- ^ רבי חיים בנבנישתי, כנסת הגדולה, אורח חיים, סימן קע"ג אות ב'. והעיד שהוא עצמו נוהג כך. רבי יוסף תאומים, פרי מגדים, יורה דעה, סימן פ"ז, משבצות זהב, ס"ק ג. רבי יוסף דוד, שו"ת בית דוד, יורה דעה, סימן ל"ג, באתר היברובוקס
- ^ רבי יהודה אלטשולר, חינוך בית יהודא, סימן ס"א, בשם מהר"ם מקראקא, באתר היברובוקס; רבי יעקב צהלון, גיליון על שו"ע יורה דעה פז; רבי חיים בנבנישתי, כנסת הגדולה, יורה דעה פז, הגהת בית יוסף אות יט
- ^ הרב יצחק למפרונטי, פחד יצחק, מערכת ד דף סט:
- ^ רבינו בחיי, ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט
- ^ רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, אורח חיים, סימן קע"ג
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ט"ו
- ^ הרב יהודה לנדא, יד יהודה, יורה דעה סימן פז
- ^ הרב אליעזר מלמד, דגים וחלב, באתר פניני הלכה
- ^ הרב חיים בנבנישתי, כנסת הגדולה, אורח חיים סימן קעג הגהות בית יוסף אות ב, בשם מהרימ"ט ורבנים אחרים - והוסיף שגם הוא נוהג כן, וכעין זה גם בכנה"ג יורה דעה סימן פז הגהות ב"י אות יט.
- ^ הרב בנימין זאב וולף, מסגרת השלחן, יורה דעה, סימן פז דף פד ע"א
- ^ כך כתב, "ולדעתי זה תלוי באנשים האוכלים, שמי שיש לו דמיון ואינו רוצה לאכול דגים עם חלב או גבינה או כותח, לא תוכל להסיר לו הדמיון וראוי להניחו וכו' אבל מי שישאל על ההלכה, אם מן הדין מותר או לא, תגיד לו בקול רם שמותר וכו' אבל למדומיינים לא יועיל כל זה, ולכן טוב להניחם במנהגם" - (שמ"ש ומגן חלק ד', יו"ד סימן יב)
- ^ מיכאל אדלר, בענין אכילת דגים עם מאכלי חלב, בית אהרן וישראל, גיליון עז, תשנ"ח, עמ' קח - קי, באתר היברובוקס
- ^ הרב בן ציון אבא שאול, אור לציון, חלק ה פרק לז אות ח
- ^ יורה דעה סימן פ"ז, ג', כ"ד
- ^ הרב עבדאללה סומך, זבחי צדק, חלק ג, סימן קנט
- ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, רב פעלים, חלק ב, יורה דעה, סימן י
- ^ הרב עובדיה יוסף, יביע אומר, חלק י, יורה דעה סימן נח
- ^ גדליה אוברלנדר, בענין לאכול יוגורט שעושים עם דגים, קובץ אור ישראל, גיליון 10 תמוז תשנ"ז, באתר היברובוקס
- ^ הרב שמואל הלוי ואזנר, קובץ מבית לוי, סיוון תשס"ח עמ' צו
- ^ שו"ת דברי דוד חלק ג יורה דעה, סימן יח
| כשרות | ||
|---|---|---|
| כשרות הבשר | אבר מן החי • טרפה • סירכא • גיד הנשה • צומת הגידים • סימני הכשרות • עופות טמאים • זרוע, לחיים וקיבה • איסור אכילת חֵלֶב • שחיטה • הכשרת בשר • איסור אכילת דם • בשר שנתעלם מן העין | |
| מצוות התלויות בארץ | שמיטה • יובל • טבל • תרומות ומעשרות • חלה • איסור חדש • איסור ערלה • נטע רבעי • כלאי הכרם • פאה •מתנות עניים • ביכורים | |
| הלכות הרחקה מגויים | חלב נוכרי, גבינת נוכרי וחמאת נוכרי • יין נסך • פת עכו"ם • בישולי גויים | |
| הכשרת כלים | טבילת כלים • הכשרת כלים • ליבון • נעיצה | |
| איסורי תורה | בשר בחלב • חמץ בפסח • איסור אכילת שרצים | |
| איסורי דרבנן ומנהגים | איסור לינת לילה • משקים שנתגלו • איסור אכילת קטניות בפסח • איסור שתיית מים בחילופי תקופות • אכילת דג עם בשר • אכילת דג עם חלב • אוכלים ומשקים שתחת המיטה | |
| דינים כלליים | איסור והיתר • תערובת • מיעוט המצוי • טעם כעיקר • נותן טעם • נותן טעם לפגם • נ"ט בר נ"ט • דבר דעביד לטעמא • מעמיד • ביטול איסור לכתחילה • איסורים מבטלים זה את זה • כבוש כמבושל • תתאה גבר • מליח כרותח • עבירה מטמטמת | |
| כשרות בעת החדשה | ירקות ללא חרקים • ג'לטין • משגיח כשרות • שטירל • בראקל | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.