אכילת דג עם חלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אכילת דג בחלב
(מקורות עיקריים)
פיצה עם מוצרלה ואנשובי
פיצה עם מוצרלה ואנשובי
שולחן ערוך בית יוסף, יורה דעה, פז
מקורות נוספים הרב עובדיה יוסף, יחוה דעת, חלק ו סימן מח

אכילת דג עם חלב היא נושא לדיון הלכתי. למספר פוסקים (בעיקר ספרדים) הדבר אסור, ולמספר פוסקים (בעיקר אשכנזים) הדבר מותר.

בייגל עם סלמון ושמנת מאכל מסורתי בניו יורק

מקור האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף[1] כותב שאין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה.

הרמ"א בספרו דרכי משה כתב על דברי הבית יוסף שלא ראה מימיו שנוהגים כן, וכנראה כוונת הבית יוסף הייתה לאיסור אכילת דג עם בשר: ”ולא ראיתי מימי נזהרין בזה וגם באורח חיים סימן קע"ג אינו אלא שלא לאכלו בבשר משום סכנה אבל בחלב שרי, ועיין לקמן סימן קי"ו. ולכן נראה שנתערב להרב בשר בחלב”.[2]

כמו כן לדעת רבי דוד הלוי סגל מדובר בטעות סופר בדברי הבית יוסף, מספר פוסקים הסכימו איתו ביניהם החיד"א.[3]

טעם האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מהאחרונים הסבורים שסיבת האיסור היא מטעם שאכילת דג עם חלב הוא סכנה. כך למשל מביא הפתחי תשובה[4] את דברי רבינו בחיי שכותב בפירושו לתורה[5] שהדבר מסוכן לבריאות.[6]

בשו"ת חינוך בית יהודה כתב בשם מהר"ם מקראקא[7] שלדעת רופאים מומחים ששאל, אכילת דג עם חלב מסוכנת לבריאות, ועל כן פסק שאסור לאוכלם יחד, מספר פוסקים נוספים כתבו אף הם שלדעת רופאים ששאלו, הדבר מסוכן.[8]

בהקשר לכך כתב רבי יצחק למפרונטי שאף הוא שאל על כך רופאים, שטענו בפניו שאין בדבר כל סכנה, אך הוא סבור שבכל זאת יש לאסור את אכילתם יחד, מפני "שהדבר יצא מפי המלך הוא מרן הבית יוסף".[9]

בשו"ת בית דוד כתב שטעם האיסור הוא שהדבר נחשב כמו אכילת דג עם בשר, מכיוון שהחלב יוצא מהפרה ודינו כבשרה.[10]

המתירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגד, הפרישה ופוסקים אחרים[11] כתבו להתיר אכילת דגים בחלב והוכיחו כן מגמרא מחולין: ”רבי אלעזר הוה קאים קמיה דמר שמואל אייתו לקמיה דגים שעלו בקערה וקא אכיל בכותח (משקה חלבי)”.[12]

הרב יהודה לנדא כתב שדברי הבית יוסף נאמרו על פי הוראת הרופאים בימיו, והדבר נתון להחלטת הרופאים,[13] כך פסק גם הרב אליעזר מלמד.[14]

חומרות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שכתבו להחמיר אף ליטול ידיים ולהדיח את הפה בין דגים לחלב.[15] יש שכתבו שהדבר לא עוזר מכיוון שאיסור העירוב הוא במערכת העיכול ולא בפה או בידיים.[16]

המנהג כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב רוב הספרדים המנהג להחמיר באכילת דג עם חלב כדברי הבית יוסף, ואילו האשכנזים ברובם אינם מחמירים בזה, הרב שלום משאש סבר שהדבר מותר גם לספרדים.[17]

כמו כן ישנם חסידויות מעטות שמקפידים על אכילת דגים עם חלב.[18]

הרב בן ציון אבא שאול כתב שאין לתמוה כיצד ייתכן שדבר יהיה אסור משום סכנה לעדה אחת ולעדה שנייה אינו מסוכן, משום שמאחר והרמ"א פסק שאין איסור באכילתם, שוב אין סכנה לאשכנזים.[19]

סוגי מאכל שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגים המטוגנים בחמאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשו"ת חינוך בית יהודה כתב בשם רופאים שאין בעיה לאכול דגים מטוגנים בחמאה,[7] כך כתב גם הרב עבדאללה סומך והוסיף שכך המנהג,[20] הרב יוסף חיים מבגדאד טען שמדברי הבית יוסף לא משמע שיש חילוק בעניין,[21] הרב עובדיה יוסף פסק שניתן להקל ולאכול דגים המטוגנים בחמאה.[22]

יוגורט וג'לטין דגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר יוגורטים מיוצרים עם ג'לטין דגים, בעקבות כך יש שרצו לאסור לאכולם לספרדים, יש שהתירו משום ביטול בשישים,[23] יש שהתירו מפני שהג'לטין עובד ולא נחשב לדג,[24] ויש שאסרו.[25]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי יוסף קארו, בית יוסף, על טור יורה דעה סימן פז
  2. ^ רבי משה איסרליש, דרכי משה, יו"ד פז אות ד
  3. ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, מחזיק ברכה, יורה דעה, פז יד
  4. ^ על דברי הבית יוסף שם
  5. ^ דברי רבינו בחיי נכתבו קודם דברי הבית יוסף.
  6. ^ פירוש רבינו בחיי לספר שמות, כג יב
  7. ^ 1 2 רבי יהודה אלטושלר, חינוך בית יהודה, סימן סא
  8. ^ רבי יעקב צהלון, גיליון על שו"ע יורה דעה פז; רבי חיים בנבנישתי, כנסת הגדולה, יורה דעה פז, הגהת בית יוסף אות יט
  9. ^ הרב יצחק למפרונטי, פחד יצחק, מערכת ד דף סט:
  10. ^ בית דוד', יורה דעה סימן לג
  11. ^ על טור יורה דעה סימן פז, פרישה אות ח וש"ך אות ה
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד ב'
  13. ^ הרב יהודה לנדא, יד יהודה, יורה דעה סימן פז
  14. ^ הרב [אליעזר מלמד, דגים וחלב, באתר פניני הלכה
  15. ^ הרב חיים בנבנישתי, כנסת הגדולה, אורח חיים סימן קעג, בשם מהרימ"ט
  16. ^ הרב בנימין זאב וולף, מסגרת השלחן, יורה דעה, סימן פז דף פד ע"א
  17. ^ כך כתב, "ולדעתי זה תלוי באנשים האוכלים, שמי שיש לו דמיון ואינו רוצה לאכול דגים עם חלב או גבינה או כותח, לא תוכל להסיר לו הדמיון וראוי להניחו וכו' אבל מי שישאל על ההלכה, אם מן הדין מותר או לא, תגיד לו בקול רם שמותר וכו' אבל למדומיינים לא יועיל כל זה, ולכן טוב להניחם במנהגם" - (שמ"ש ומגן חלק ד', יו"ד סימן יב)
  18. ^ מיכאל אדלר, בענין אכילת דגים עם מאכלי חלב, בית אהרן וישראל, גיליון עז, תשנ"ח, עמ' קח - קי, באתר היברובוקס
  19. ^ הרב בן ציון אבא שאול, אור לציון, חלק ה פרק לז אות ח
  20. ^ הרב עבדאללה סומך, זבחי צדק, חלק ג, סימן קנט
  21. ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, רב פעלים, חלק ב, יורה דעה, סימן י
  22. ^ הרב עובדיה יוסף, יביע אומר, חלק י, יורה דעה סימן נח
  23. ^ גדליה אוברלנדר, בענין לאכול יוגורט שעושים עם דגים, קובץ אור ישראל, גיליון 10 תמוז תשנ"ז, באתר היברובוקס
  24. ^ הרב שמואל וואזנר, קובץ מבית לוי, סיוון תשס"ח עמ' צו
  25. ^ שו"ת דברי דוד חלק ג יורה דעה, סימן יח

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.