אכים פון ארנים
 | |
| לידה |
26 בינואר 1781 Palais Wrangel, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1831 (בגיל 50) Wiepersdorf manor, ממלכת פרוסיה |
| מקום קבורה |
Wiepersdorf manor |
| שם לידה | Carl Joachim Friedrich Ludwig von Arnim |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| זרם ספרותי |
רומנטיציזם, Heidelberg School |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
בטינה פון ארנים |
| ילדים |
Gisela von Arnim, Maximiliane von Oriola, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| חתימה |
.gif){kind=small} |
  | |
קארל יואכים פרידריך לודוויג פון ארנים (בגרמנית: Carl Joachim Friedrich Ludwig von Arnim; 26 בינואר 1781 – 21 בינואר 1831) היה משורר וסופר גרמני, אשר יחד עם קלמנס ברנטנו ויוזף פון אייכנדורף, היה לדמות מובילה ברומנטיציזם הגרמני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פון ארנים נולד בברלין, נצר למשפחת אצולה אורדלית מברנדנבורג אשר שמה נזכר לראשונה בשנת 1204. אביו, יואכים ארדמן פון ארנים, היה צ'מברלין פרוסי, ציר מלכותי בקופנהגן ובדרזדן, ובהמשך מנהל האופרה של ברלין. אמו, אמליה קרולינה פון לבס מתה שלושה שבועות לאחר לידתו.
פון ארנים ואחיו הבכור, קארל אוטו, בילו את ילדותם אצל סבתם מצד אמם, מארי אליזבת פון לבס, אלמנתו של מיכאל גבריאל פרדרסדורף מנישואיה הראשונים, בגרוסוולטרסדורף ובברלין, שם הוא למד בגימנסיה יואכימסטל. ב-1798 פנה ללמוד משפטים, מדעי הטבע ומתמטיקה באוניברסיטת האלה. בתקופה זו כתב מאמרים לכתבי עת מדעיים. בחיבורו הגדול הראשון, "תאוריה על תופעות חשמליות", ניתן היה לראות נטייה אל העל-טבעי, שהייתה שכיחה אצל רומנטיקנים גרמנים. בהאלה חבר למלחין יוהאן פרידריך רייכארדט, שבביתו הכיר את המשורר הרומנטי לודוויג טיק. למן שנת 1800 המשיך את לימודיו באוניברסיטת גטינגן, אולם משפגש את יוהאן וולפגנג פון גתה ואת קלמנס ברנטנו, נטה ממדעי הטבע לעבר ספרות. ארנים השלים תואר דוקטור לרפואה ב-1801, אולם מעולם לא עסק ברפואה.
פון ארנים המשיך לנסוע באירופה עם אחיו בין השנים 1801–1804. הוא פגש את מי שתהיה לימים אשתו, בטינה פון ארנים, בפרנקפורט, טייל במורד עמק הריין עם ברנטנו, ביקר את מאדאם דה סטאל בקופה ואת פרידריך שלגל ואשתו דורותיאה בפריז והמשיך במסעו ללונדון ולסקוטלנד.
פון ארנים הושפע מכתביהם המוקדמים של גתה ויוהאן גוטפריד הרדר, שמהם למד להעריך את היופי של אגדות העם ושירי העם הגרמניים. כשחזר לגרמניה החל לאסוף אגדות ושירי עם, וב-1805 פרסם לראשונה את תוצריו, בשיתוף עם ברנטנו, תחת הכותרת "קרן הפלא של הנער". הוא נסע אל גתה בוויימאר, במטרה לערוך את האסופה. בפרנקפורט נפגש עם המשפטן פרידריך קארל פון סאביניי והתיידד עמו.
עבודת העריכה של פון ארנים הושפעה יותר ויותר מהמלחמות הנפוליאוניות. לאחר התבוסה הפרוסית בקרב ינה-אאורשטדט ב-1806 הוא הלך בעקבות חצר המלוכה לקניגסברג, שם הצטרף לחוג הרפורמטורים הפרוסים שהתקבצו סביב ברון פום שטיין. בשנת 1807 חזר לוויימאר ולקאסל, שם ביקר את האחים גרים, ולבסוף הגיע להיידלברג. ברנטנו ופון ארנים השלימו את הכרכים השני והשלישי של אסופת שירי העם שלהם, ומשנת 1808, יחד עם יוזף גרס, פרסמו את כתב העת "Zeitung für Einsidler" (העיתון לנזיר) בהיידלברג. חוג הרומנטיקנים של היידלברג כלל גם את טיק, פרידריך שלגל, ז'אן פול, יוסטינוס קרנר ולודוויג אולנד.
למן 1809 שב פון ארנים לברלין, אולם תוכניותיו להצטרף לשירות הציבורי הפרוסי עלו בתוהו. ב-1810 התארס לאחותו של ברנטנו, בטינה, אשר זכתה להכרה כסופרת בזכות עצמה. השניים התחתנו ב-11 במרץ 1811, והיו להם שבעה ילדים, מביניהם, גיזלה, הייתה גם היא לסופרת. זמן קצר לאחר חתונתם, נסע הזוג לבקר את גתה בוויימאר, אולם על המפגש האפיל ריב בין בטינה לרעייתו של גתה, כריסטיאנה וולפיוס.
בברלין עבד פון ארנים על מורשתו של היינריך פון קלייסט והוא ייסד עמו את אגודת השולחן הגרמנית הלאומנית של גברים נוצרים. אחת ממטרות האגודה הייתה להשפיע כנגד הטרקלינים היהודיים הליברליים בברלין. כחלק מפועלו שם וביצירתו הביע פון ארנים עמדות אנטישמיות.
הוא נשאר מחובר ללאומנים הפרוסים, כגון אדם היינריך מילר ופרידריך דה לה מוט פוקה, ואפילו פיקד על גדוד לנדשטרום במהלך המערכה בגרמניה של 1813. מאוקטובר 1813 עד פברואר 1814 היה למוציא לאור של העיתון הגרמני "הכתב הפרוסי".
בעוד אשתו נשארה בברלין, פון ארנים פרש בשנת 1814 לבית המשפחה שלו, אחוזת ויפרסדורף, שם מת משבץ מוחי בשנת 1831. לאחר מותו עברה ספרייתו לספריית בית המשפט של ויימאר.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פון ארנים נחשב לאחד הנציגים הבולטים של הרומנטיציזם הגרמני. עבודותיו קובצו ל-20 כרכים עם הקדמה של וילהלם גרים.
עם יצירותיו נמנות:
- "קרן הפלא של הנער" (אסופת שירי עם וסיפורי עם, 3 כרכים, עם קלמנס ברנטנו, 1806–1808)
- "האלה וירושלים" (Halle und Jerusalem, מחזה, 1811)
- "איזבלה ממצרים" (Isabella von Ägypten, נובלה, 1812)
- "שומרי הכתר" (Die Kronenwächter, רומן בשני כרכים, 1817 ו-1854)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אכים פון ארנים, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי אכים פון ארנים בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אכים פון ארנים, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אכים פון ארנים, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אכים פון ארנים, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אכים פון ארנים, באתר Discogs (באנגלית)
