אכיפה בררנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אכיפה סלקטיבית (או אכיפה בררנית) מתרחשת כשגורמים ממשלתיים כמו שוטרים, תובעים, או רגולטורים מפעילים שיקול דעת בעת האכיפה, ומשתמשים בכוחם כדי להחליט האם להעניש אדם או ארגון שעבר על החוק. עם זאת, כאשר גורם סמכות מפעיל כוח בלתי-מידתי הוא צפוי לחקירה ולסנקציות עקב מעשיו. מקרים של אכיפה חלקית, בהם גורמים ממשלתיים מבצעים אכיפת חוק רק במקרים מסוימים, אינם נחשבים לאכיפה בררנית.

במקרים מסוימים, אכיפה סלקטיבית אכן רצויה[1]. לדוגמה, אזהרה מילולית של בני נוער עשויה לשנות את התנהגותם ביעילות, מבלי להזדקק לענישה משפטית ולהימנע מהעלויות המשפטיות והממשלתיות. במקרים אחרים, אכיפה סלקטיבית עשויה להיות בלתי נמנעת. לדוגמה, הדבר עלול להיות בלתי מעשי עבור שוטרים אם ינפיקו דו"חות תנועה לכל מי שחורג מהמהירות המותרת ולכן, ייתכן שבלית ברירה יגבילו עצמם למקרים בוטים של נהיגה בפזיזות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכיפה בררנית היא אחת משלוש סיבות לבקשת הגנה מן הצדק. נפסק שלא כל אכיפה בררנית היא פסולה, אלא רק כזו שנעשתה ממניעים פסולים, כלומר כאשר אחרים לא הועמדו לדין באותה עבירה מתוך שרירות, שיקול זר או מניעים פסולים.[2]

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את הטענה של הגנה מן הצדק לגבי האכיפה של איסור העסקת עובדים בשבת לאור מספר ההיתרים הרב לעבודה בשבת והאכיפה הבררנית של החוק.[3] על החלטה זו הוגש ערעור שבית הדין הארצי לעבודה קיבל, קבע שלא הוכחה כדבעי טענת אכיפה בררנית והתווה את המבחנים שעל בתי הדין האזוריים ליישם בסוגיה זו.[4]

ניתן לטעון בבית המשפט נגד אכיפה בררנית, אשר יכולה להביא לכדי ביטול כתבי אישום. זאת בכפוף לתנאים שנקבעו בהלכת בורוביץ.[5]

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, "תזכיר מורטון"[6] משנת 2011 קבע סדרי עדיפויות לאכיפת ההגירה והמכס בארצות הברית, ונועד להעביר משאבים לאכיפה במקרים שבהם מדובר בפושעים ועבריינים. הדבר התפרש כוויתור על העמדה לדין של שוהים בלתי חוקיים שאינם עבריינים פליליים, והתמקדות באלה המבצעים עבירות פליליות. סדרי העדיפויות הודגשו עוד יותר על ידי התכנית הנדחית להגעת ילדות שהחלה בשנת 2012. התכנית השתמשה בסמכות השיקול של הרשות המבצעת כדי להעניק לאנשים מסוימים שהוכנסו לארצות הברית באופן לא-חוקי בעוד היותם קטינים את האישור הזמני לחיות ולעבוד בארצות הברית.

מחקרים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים בתחום המשפט בדקו טענות לאכיפה בררנית. נקודת המוצא היא שמוסדות רשאים להפעיל שיקול דעת באכיפת החוק, ולהחליט על אכיפה רק בנסיבות מסוימות. במחקר של ג'וזף טיגר הוא מציין כי אכיפה בררנית היא מרכיב אינהרנטי בכל סוג של אכיפה, מכיוון שמבחינה טכנית לא ניתן לאכוף את כל החוקים על כלל האוכלוסייה באופן מלא. במחקר אחר, של מרגרט למוס ואלכס שטיין, נכתב כי אכיפה בררנית מועילה לחברה, מכיוון שהיא מתמקדת בהפרות החוק החמורות ביותר ובכך משמשת כגורם הרתעה למפירי חוק אחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכל טמיר, "Public Law as a Whole and Normative Duality: Reclaiming Administrative Insights in Enforcement Review", כתב העת של טקסס בנושא חירויות אזרחיות וזכויות אזרח (2006)
  • מיכל טמיר, אכיפה סלקטיבית, נבו, 2008

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Peter Cane, Responsibility in Law and Morality, Hart Publishing, 2002. (באנגלית)
  2. ^ רע"א 6396/96 סימונה זקין ואחרים נ' ראש עיריית באר שבע ואחר, ניתן ב-8 ביוני 1999, פסקה 16 לפסק דינו של השופט זמיר.
  3. ^ ת"פ (אזורי ת"א) 1121/01 קשת היפרטוי שותפות מוגבלת נ' מדינת ישראל, ניתן ב-28 בינואר 2007.
  4. ^ ע"פ (ארצי) 14/07 מדינת ישראל - משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה נ' הום סנטרס (עשה זאת בעצמך) בע"מ, ניתן ב-22 בנובמבר 2007.
    על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה הוגש ערעור לבית המשפט העליון שנדחה בשל אי מיצוי ההליך בבית הדין האזורי לעבודה: רע"פ 278/08 הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ ואחרים נ' מדינת ישראל - משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, ניתן ב-14 במאי 2008.
  5. ^ ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ ואחרים, ניתן ב-31 במרץ 2005.
  6. ^ John Morton, Exercising Prosecutorial Discretion Consistent with the Civil Enforcement Priorities of the Agency for the Apprehension , Detention and Removal of Aliens, June 17 2011