אלאדין ומנורת הקסמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "אלאדין" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אלאדין (פירושונים).
המונח "אלאדין (דמות)" מפנה לכאן. לערך העוסק בדמות בזיכיון חברת דיסני, ראו אלאדין (דמות דיסני).
אלאדין בגן הקסום, איורו של מקס ליברט מתוך ספרו של הסופר היהודי גרמני לודוויג פולדה Aladin und die Wunderlampe[1]

אלאדין ומנורת הקסמים הוא שמה של מעשייה שמקורה במזרח התיכון. מעשייה זו נכללה ב"סיפורי אלף לילה ולילה" והיא אחת הידועות שבהן, אם כי אינה חלק מן הטקסט המקורי בערבית. המעשייה נוספה אל קובץ "סיפורי אלף לילה ולילה" במאה ה-18 על ידי המזרחן אנטואן גלן, שליקט אותה מפי מספרי סיפורים מסוריה.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש בסין (בגרסה אחרת בהודו או באגרבה) ומספר על חייט עני שיש לו בן חסר תועלת ויכולת בשם אלאדין (בערבית: علاء الدين: עלאא' א-דין). כאשר אביו של אלאדין נפטר, מכשף נורא מאפריקה מאתר אותו, מתחזה לדודו ומוליך אותו בדרכי מרמה לתוככי מערה מסוכנת כדי שיוציא מתוכה מנורת שמן ישנה. אלאדין לא ידע שאין זו מנורה רגילה וכי יש לה תכונות קסם ובתוכה מצוי שד שבכוחו להגשים כל משאלה. למרות שהמכשף אוסר על אלאדין להוציא מהמערה דברים נוספים, מעדיף אלאדין לקחת עמו חלק מן האוצרות הרבים שבמערה במקום להסתפק במנורה. כאשר אלאדין מנסה לצאת מהמערה, המכשף מבקש ממנו לתת לו את המנורה קודם שייצא. אלאדין לא מצליח למסור לו אותה הואיל וכיסיו מלאים. (בגירסה אחרת אלאדין חושד ומסרב למסור את המנורה בטרם ייצא מהמערה. המכשף מתרגז וסוגר עליו את פי המערה. בתוך המערה, משפשף אלאדין את המנורה בעדינות מן הצד כדי לנקותה, וכתוצאה מכך יצא ממנה השד באורח פלא ואמר: "מה תצווה עליי, אדוני? עומד אני לפקודתך כי עבדך אני!". הכוחות הנסתרים של השד הופכים את אלאדין במהרה לאיש עשיר מאוד. הוא נישא לבת המלך, והשד מקים עבורם ארמון מפואר.

מקץ שנים אחדות עולה המכשף על עקבותיו של אלאדין. כשהוא מחופש לרוכל נודד, מכריז על נכונותו להחליף מנורות ישנות בחדשות. אשתו של אלאדין, שאינה יודעת מה רב ערכה של המנורה החלודה שנמצאת בביתה, מחליפה אותה באחת חדשה אצל הסוחר המוזר. המכשף מצווה מיד על השד להגלות את הנסיכה ואת ארמונה לאפריקה. אולם אלאדין רודף אחרי המכשף, ובעזרת אשתו משיג לעצמו את המנורה, ומחזיר את הארמון ואת רעייתו למקומם.

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – אלאדין (סרט, 1992), אלאדין (סרט, 2019)

סיפורו של אלאדין מוצג בסרט האנימציה הגרמני מ-1927, עלילות הנסיך אחמד, המבוסס בעיקרו על הסיפור 'הנסיך אחמד והפיה פארי באנו', גם הוא מתוך סיפורי אלף לילה ולילה. עלילות הנסיך אחמד הוא אחד מסרטי האנימציה הראשונים באורך מלא שנוצרו, והראשון שעותק מלא שלו שרד.

בשנת 1992 יצא סרט ההנפשה "אלאדין" של חברת וולט דיסני וזכה להצלחה רבה. בעקבות הצלחת הסרט יצאו שני סרטי המשך ישירות לווידאו: "שובו של ג'אפר" (1994) ו"אלאדין ומלך הגנבים" (1996). כמו כן יצאה סדרת טלוויזיה בשנת 1994 שהתרחשה בין הסרט השני והשלישי ושודרה בישראל ברצועת זמן דיסני (ערוץ 2).

בשנת 2019 יצאה לסרט זה גרסת לייב אקשן בבימויו של גאי ריצ'י בעלת אותו השם בכיכובו של מנה מסעוד בתפקיד אלאדין.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל עובד סיפורו של אלאדין לתיאטרון מספר פעמים. ב-1998 עלתה ההצגה "אלאדין", בה שיחקו ליאור כלפון בתפקיד אלאדין וחנה לסלאו בתפקיד ג'יני, ב-2004 עלה המחזמר אלאדין בו שיחקו תום אבני, אלי יצפאן, וצביקה הדר. בשנת 2007 שיחק רודריגו גונזלס את דמותו של אלאדין, אילנית לוי שיחקה את הנסיכה וחנה לסלאו שבה לתפקיד הג'יני, בשנת 2011 במחזמר "שובו של הג'יני" גילם את הדמות הזו ציון ברוך, בשנת 2013 כיכב הזמר הראל סקעת במחזמר "אלאדין ויסמין", את יסמין גילמה שירי מימון ואלי יצפאן שב לתפקיד הג'יני, בשנת 2017 היה זה אסף הרץ ב"אלאדין והנסיכה יסמין", את הנסיכה גילמה שם עדי הימלבלוי, את הג'יני גילם טוביה צפיר ואת המכשף גילם חובי סטאר. בשנת 2018 גילם את הדמות כוכב הילדים רונו גיבור על, ואת המלך גילם דורי בן זאב.

בשנת 2010 עלתה ההצגה אלאדין ומנורת הקסמים תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער בעיבוד ובימוי של רענן פררה ומשה בן שושן.

בשנת 2019 תיאטרון הילדים הישראלי בהפקתה של קארין סתיו העלה את המחזמר אלאדין ישראל בכיכובם של שי ורועי, יחד עם כוכב הילדים טוביה טוויג הידוע בשם טוויגי גיבור בריאות - בתפקיד הג'יני. בשנת 2022 העלה התיאטרון גרסה חדשה בשם "אלאדין ויסמין" כאשר את אלאדין מגלם בן זיני ואת יסמין מגלמת ענבלי בא לי. בשנת 2023 העלו את המחזמר מחדש כאשר עדי הימלבלוי שבה לגלם את הנסיכה.

בשנת 2024 הופיעה גרסה חדשה לסיפור, את אלאדין מגלם טל מוסרי ואת יסמין מגלמת מיכל ויצמן .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]