אלאונורה, נסיכת סקסוניה-אייזנך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלאונורה, נסיכת סקסוניה-אייזנך
Eleonore Erdmuthe Louise von Sachsen-Eisenach
אלאונורה, נסיכת סקסוניה-אייזנך
אלאונורה, נסיכת סקסוניה-אייזנך
לידה 13 באפריל 1662
פרידוואלדה, רוזנות זיין Blason Sayn.svg
פטירה 9 בספטמבר 1696 (בגיל 34)
פרצש, נסיכות הבוחר מסקסוניה Flag of Electoral Saxony.svg
שם מלא אלאונורה ארדמוטה לואיזה, נסיכת סקסוניה-אייזנך
מדינה גרמניה
מקום קבורה קתדרלת פרייברג עריכת הנתון בוויקינתונים
דת לותרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן-זוג יוהאן פרידריך, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך
יוהאן גאורג הרביעי, הנסיך הבוחר מסקסוניה
שושלת בית וטין
תואר נסיכת סקסוניה-אייזנך
אב יוהאן גאורג הראשון, דוכס סקסוניה-אייזנך
אם יוהאנטה, נסיכת זיין-ויטגנשטיין
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלאונורה, נסיכת סקסוניה-אייזנךגרמנית: Eleonore von Sachsen-Eisenach, ‏13 באפריל 1662 - 9 בספטמבר 1696), הייתה אמה של קרוליין, מלכת בריטניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלאונורה נולדה ב-13 באפריל 1662 בפרידוואלדה, ליוהאן גאורג הראשון, דוכס סקסוניה-אייזנך וליוהאנטה, נסיכת זיין-ויטגנשטיין, בתם של ארנסט, רוזן זיין-ויטגנשטיין ולואיזה יוליאנה, רוזנת ארבאך.

ב-4 בנובמבר 1681 התחתנה אלאונורה עם יוהאן פרידריך, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך, ממנו נולדו לה 3 ילדים. בשנת 1686 מת בעלה יוהאן פרידריך, ובנו כריסטיאן אלברכט, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך ירש את נחלותיו ותאריו. לאחר מות בעלה עברה אלאונורה עם ילדיה לקריילסהיים, שם חיה בעוני ובדחקות. זמן קצר לאחר מכן עברה אלאונורה להתגורר באייזנך, בעוד ילדיה נשלחו לברלין, שם שהו תחת חסותו של פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג.

ב-17 באפריל 1692 התחתנה אלאונורה בשנית עם יוהאן גאורג הרביעי, הנסיך הבוחר מסקסוניה, ועברה יחד עם ילדיה להתגורר בדרזדן. החתונה נערכה על פי דרישת אמו של יוהאן גאורג, כביכול על מנת להביא יורש לגיטימי לעולם, אולם כוונתה הייתה לסיים את הקשר בין יוהאן גאורג למגדלנה זיבילה מניידשוץ, שהייתה לכאורה בתו של יוהאן גאורג השלישי, הנסיך הבוחר מסקסוניה מפילגשו. מיד לאחר החתונה עזב יוהאן גאורג את אלאונורה, ועבר לגור עם פילגשו שאף ילדה לו את וילהלמינה מריה פרדריקה מרכליץ. יוהאן גאורג שרצה להתחתן רשמית עם פילגשו, ניסה לרצוח את אלאונורה, אולם נחסם על ידי אחיו פרידריך אוגוסט, שאף נהיה נכה כתוצאה מכך. בעקבות כך עברה אלאונורה להתגורר בפרצש, מחשש לחייה וחיי ילדיה.

בשנת 1694 חלתה פילגשו במחלת האבעבועות השחורות ומתה כתוצאה מכך, וזמן קצר לאחר מכן חלה בכך אף יוהאן גאורג ומת, ואחיו פרידריך אוגוסט הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה עלה לשלטון במקומו. פרידריך אוגוסט התיר לאלאונורה להתגורר בפרצש עם ילדיה, ושם היא חיה עד מותה ב-9 בספטמבר 1696. לאחר מותה נשלחו ילדיה לאנסבך, שם היו תחת חסותו של אחיהם החורג גאורג פרידריך השני, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך. מאוחר יותר עברה בתה קרולינה מברנדנבורג-אנסבך להתגורר בברלין, שם הייתה תחת חסותם של פרידריך השלישי, הנסיך הבוחר מברנדנבורג ואשתו סופיה שרלוטה מהנובר, שהייתה ידידה קרובה של אלאונורה, ובשנת 1705 היא התחתנה עם ג'ורג' השני, מלך בריטניה.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בנובמבר 1681 התחתנה אלאונורה עם יוהאן פרידריך, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך, ממנו נולדו לה 3 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן השני, דוכס סקסוניה-ויימאר
 
דורותיאה מריה מאנהלט
 
יוהאן גאורג הראשון, נסיך אנהלט-דסאו
 
דורותיאה, רוזנת פפאלץ-זימרן
 
וילהלם השלישי, רוזן זיין-ויטגנשטיין
 
אנה אליזבת, רוזנת זיין
 
גאורג השלישי, רוזן ארבאך-ברויברג
 
מריה מבארבי-מילינגן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר
 
 
 
 
 
אלאונורה דורותיאה מאנהלט-דסאו
 
 
 
 
 
ארנסט, רוזן זיין-ויטגנשטיין
 
 
 
 
 
לואיזה יוליאנה, רוזנת ארבאך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוהאן גאורג הראשון, דוכס סקסוניה-אייזנך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוהאנטה, נסיכת זיין-ויטגנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלאונורה, נסיכת סקסוניה-אייזנך