אלאונורה לב

אלאונורה לב
	אין תמונה חופשית
לידה	1952 (בת 72 בערך); שצ'צ'ין, רפובליקת פולין
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ברנשטיין (1996); פרס היצירה לסופרים עבריים (1999) ;

אלאונורה לב (נולדה ב־1952) היא סופרת, עיתונאית, מתרגמת ומבקרת ספרות ישראלית, זוכת פרס ברנשטיין לרומן עברי מקורי לשנת 1996 ופרס ברנשטיין ביקורת ספרותית בעיתונות היומית לשנת 2001.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב נולדה בפולין בעיר שצ׳צ׳ין בסביבות שנת 1952. אביה היה ניצול שואה, שברח מעיר הולדתו לודז׳ לסיביר שם היה פועל במפעל תחמושת. רוב משפחתו נרצחה בשואה. אמה ילידת ברה״מ שם נפגשה עם אביה של לב. היא עלתה עם הוריה ושני אחיה לישראל בעליית גומולקה כשהייתה בת שש למעברת עתלית. משם עברה המשפחה לקיבוץ בית זרע, מגדיאל, רמתיים ולבסוף התיישבה בהוד השרון. כבר בגיל צעיר החליטה כי היא רוצה לעסוק בכתיבה. בצבא שירתה כפקידה בחיל האוויר וכשהשתחררה עברה קורס עיתונות והחלה לעבוד ככתבת בעיתון נשים ואחר כך כעורכת בעיתון. לב כתבה מאמרים וביקורות ספרותיות בעיתון "חדשות" ושימשה כעורכת בעיתון "מעריב".

בשנת 1989 יצא לאור בהוצאת "עם עובד" ספרה הראשון, "סוג מסוים של יתמות", בו היא מתעדת מסע לפולין אליו יצאה יחד עם קבוצה של אנשי תרבות במלאת 45 שנה למרד גטו ורשה. הספר הופיע תחילה ככתבות בעיתון "סופשבוע" במעריב ולאחר מכן הוא עובד והורחב לכדי הספר.

בשנת 1996 יצא ספרה השני, "הבוקר הראשון בגן עדן" בהוצאת "קשת". הספר עוסק באשה, בסוף שנות השלושים לחייה ובימי הריונה כשהיא מספרת לעובר שבבטנה את קורות חיה. הספר זכה בפרס ברנשטיין לשנת 1996, ולב הייתה לאשה הראשונה שזוכה בפרס זה^[1].

בשנת 1999 יצא "סוג מסוים של יתמות" בהדפסה מחודשת בהוצאת נ.ב. ספרים. בשנת 2000 יצא לאור "מוות זה דבר נגטיבי" פרי עטה של לב בסדרת "קצרים" של הוצאת "כתר".

בשנת 2015 ערכה והוסיפה אחרית דבר לספרו של יצחק לבני "קטעים מתוך חומר החיים"^[2].