אלאונורה לב
 | |
| לידה |
1952 (בת 74 בערך) שצ'צ'ין, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אלאונורה לב (נולדה ב־1952) היא סופרת, עיתונאית, מתרגמת ומבקרת ספרות ישראלית, זוכת פרס ברנשטיין לרומן עברי מקורי לשנת 1996 ופרס ברנשטיין ביקורת ספרותית בעיתונות היומית לשנת 2001.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לב נולדה בפולין בעיר שצ׳צ׳ין. אביה היה ניצול שואה, שברח מעיר הולדתו לודז׳ לסיביר שם היה פועל במפעל תחמושת. רוב משפחתו נרצחה בשואה. אמה ילידת ברית המועצות שם נפגשה עם אביה של לב.
היא עלתה עם הוריה ושני אחיה לישראל בעליית גומולקה כשהייתה בת שש למעברת עתלית. משם עברה המשפחה לקיבוץ בית זרע, מגדיאל, רמתיים ולבסוף התיישבה בהוד השרון. כבר בגיל צעיר החליטה כי היא רוצה לעסוק בכתיבה.
בצבא שירתה כפקידה בחיל האוויר וכשהשתחררה עברה קורס עיתונות והחלה לעבוד ככתבת בעיתון ״ידיעות אחרונות״, לאחר מכן בירחון הנשים ״את״ וכעורכת חדשות־חוץ ומגזין במוסף "סופשבוע" בעיתון "מעריב", שם פרסמה בין השאר סדרת כתבות על ביקורה במסגרת המשלחת הישראלית הראשונה בפולין, אליו יצאה עם קבוצה של עיתונאים ואנשי תרבות במלאת 45 שנה למרד גטו ורשה. הסדרה עוררה הדים רבים וזיכתה את לב בפרס נימצוביץ לכתיבה עיתונאית. מאוחר יותר שימשה לב עורכת בכירה בעיתון "חדשות" וכן כתבה ביקורות ספרותיות במוסף הספרים של עיתון ״הארץ״, עליהן זכתה בפרס ברנשטיין לביקורת ספרותית.
בשנת 1989 יצא לאור בהוצאת "עם עובד" ספרה הראשון, "סוג מסוים של יתמות", המבוסס על סדרת הכתבות במעריב שעובדו והורחבו לרומן־מסע אוטוביוגרפי חדשני.
בשנת 1996 יצא ספרה השני, הרומן "הבוקר הראשון בגן עדן" בהוצאת "קשת". הספר עוסק באישה תל אביבית רווקה, בסוף שנות השלושים לחייה ובימי הריונה האחרונים, כשהיא מספרת לעובר שבבטנה את קורות חייה. הספר זכה בפרס ברנשטיין לשנת 1996, ולב הייתה לאישה הראשונה שזוכה בפרס זה[1], באותה עת הפרס הספרותי הגבוה ביותר בישראל.
בשנת 1999 יצא ספרה "סוג מסוים של יתמות" במהדורה מחודשת בהוצאת נ.ב. ספרים.
בשנת 2000 יצא לאור "מוות זה דבר נגטיבי" פרי עטה של לב בסדרת "קצרים" של הוצאת "כתר".
בשנת 2015 ערכה והוסיפה אחרית דבר לספרו של יצחק לבני "קטעים מתוך חומר החיים"[2], מבחר מתוך הספר שלבני שקד על כתיבתו עשרות שנים. בצוואתו, הותיר המחבר ללב את כתב היד הלא גמור של ״חומר החיים״. לאחר מות לבני ב־2017, ערכה לב את כתב היד והוציאה אותו לאור, יחד עם נתן בירק, ב־2022, בהוצאת נ.ב.ספרים; וכן כספר אלקטרוני בהוצאת ״עברית״.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לב בזוגיות עם המו"ל, הדוקומנטריסט והמפיק נתן בירק, מנהל פרויקט התיעוד המקיף על השואה בעיני עדים לא־יהודים בעשרות מדינות אירופה מטעם מוזיאון השואה הלאומי של ארה״ב; וכן יוזם ומפיק ״מלים ודמויות״, מפעל תיעוד ראיונות־עומק מצולמים עם 25 מגדולי הסופרים היהודים בני זמננו, שנועד להפקדה בספרייה הלאומית בירושלים.
ללב ובירק שני ילדים.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לב היא כלת פרס ברנשטיין לרומן עברי מקורי על ספרה ״הבוקר הראשון בגן עדן״, פרס ברנשטיין לביקורת ספרותית, על מאמרה על ס. יזהר, ופרס היצירה לסופרים עבריים לשנת תשנ"ט, וכן זכתה בפרס נימצוביץ לכתיבה עיתונאית בנושא השואה, ב״פרס הילדים״ לתרגום במסגרת ״מצעד הספרים״ תשנ״ו ובפרס "קשת הזהב" של הוצאת קשת.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוג מסוים של יתמות: עדות על מסע, הוצאת עם עובד, 1989, נ.ב.ספרים, 1999
- הבוקר הראשון בגן עדן, קשת הוצאה לאור, 1996
- מוות זה דבר נגטיבי, הוצאת כתר, 2000
- שיחות עם המאהב שלי ועם אשתו, נ.ב ספרים, 2011[3]
מתרגומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ונתן קו, בית השינה, משכל, 1998
- קתרין פטרסון, ממלכת טרביתיה, סדרת הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה, הוצאות מודן ואוקיינוס, 2012[4]
- לוסי מוד מונטגומרי, בית החלומות של אן, הוצאת כתר, 2011[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלאונורה לב, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אלאונורה לב, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של אלאונורה לב, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אלאונורה לב, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- אלאונורה לב, פותחים ספר: שיחות עם המאהב שלי ואשתו, באתר הארץ, 23 במרץ 2011
- בועז כהן, "מזל שהספרות לא מונותאיסטית", באתר גלובס, 22 בנובמבר 2011
- רבקה קרן, "שיחות עם המאהב שלי ועם אשתו" מאת אלאונורה לב, לקרוע את הבשר בשיניים, באתר הארץ, 25 במאי 2011
- עופרה עופר אורן, סוג מסוים של יתמות: לבטל את משלחות הנוער לפולין, בבלוג סופרת ספרים, 30 בספטמבר 2014
רונן טל, אלאונורה לב, האישה שמאחורי הנס הספרותי של יצחק לבני, באתר הארץ, 3 במאי 2022
- אלאונורה לב, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אברהם בלבן, ״בעיר הגברית הזאת״ באתר ״הארץ״, 11 במרץ 2025https://www.haaretz.co.il/literature/tarbut-sifrot/2025-03-11/ty-article/.premium/00000195-8725-d064-ad9d-bfb734880000
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אילת נגב, "לב, אלאונורה" בפרויקט בן-יהודה
- ↑ יצחק לבני, קטעים מתוך הספר חומר החיים, באתר הארץ, 20 בפברואר 2018
- ↑ אברהם בלבן, לפסל במלים מיניאטורות-אוריגאמי, באתר הארץ, 3 ביוני 2011
אברהם בלבן, דרושה קריאה אטית, באתר הארץ, 15 ביוני 2011 - ↑ רונית רוקאס, ספרי ילדים: "ממלכת טרביתיה" הוא יותר מסרט טוב, באתר הארץ, 2 ביולי 2012
- ↑ יהודה אטלס, ג'ינג'ית זה אופי, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2011