אלברטו חמזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלברטו חמזי
Alberto hamzi.jpg
לידה 27 ביוני 1898
טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוקטובר 1975 (בגיל 77)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטריון של מילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, אתנומוזיקולוג, מוזיקולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלברטו חמזי (27 ביוני 1898 - 8 באוקטובר 1975 פריז) מלחין, מנצח, מוזיקולוג.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקסאבה (כיום טורגוטלו), טורקיה, למשפחה יהודית נצר למגורשי ספרד. עוד בילדותו בקסאבה גילה חמזי עניין רב במוזיקה של בתי הכנסת בעירו. הוא נהג לשמוע חזנים בבתי כנסת שונים והכיר מנגינות רבות. בגיל 10 עבר עם משפחתו לאיזמיר ובגיל 11 החל ללמוד בקונסרבטוריון ונחשב לילד פלא.

בהיותו בן 16 התחיל ללמוד בקונסרבטוריון ע"ש ורדי במילנו אצל המוזיקאי דזאמפיירי. במסגרת לימודיו חיבר עיבודים לשירים ופיוטים ששמע בילדותו. דזאמפיירי עודד אותו להמשיך והדריך אותו לכתוב את העיבודים באופן שישקף נאמנה את האופי המודָלי של המנגינות (רוב המנגינות העממיות בלדינו אינן כתובות במז'ור או מינור אלא בסולמות מזרחיים, שההיגיון הטונלי שלהם שונה מההיגיון המערבי).

אחרי מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה שירת בצבא האיטלקי ונפצע בקרב, חזר חמזי לאיזמיר ומצא שהקהילה היהודית כמעט התחסלה, ועימה תרבות המוזיקה העשירה.

יצירתו ותרומתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמזי הבין שמשימת חייו היא להציל את הפולקלור והמוזיקה של תרבות הלדינו - לאסוף ולחקור אותה באופן שיתאים לתקופה המודרנית. לא רק שימור הקיים, אלא התאמתו לדורות הבאים. עשייה זו הפכה למפעל חייו.

בשנת 1923 עבר אלברטו חמזי לרודוס והמשיך את מחקרו בקרב הקהילה הקטנה של היהודים באי. ב-1927 הגיע לאלכסנדריה בהזמנתו של הרב הראשי של העיר וחי שם במשך שלושים שנה.

בין השנים 1930–1957 כיהן כמנהלו המוזיקלי של בית הכנסת הראשי "אליהו הנביא" אלכסנדריה והיה מנצח המקהלה והתזמורת של בית הכנסת ומורה בקונסרבטוריון של העיר.

בשנת 1957, בעקבות מבצע סיני, נאלץ לברוח עם אשתו ושלוש בנותיו ממצרים. עד מותו בשנת 1975 חי בפאריס וניהל שם שני בתי כנסת ספרדיים: "יצחק אברבנאל" ו"ברית שלום". בשני המקומות עסק חמזי בהוראה, ניצוח, עיבוד והלחנה.

את שירי הקהילה היהודית הספרדית שאסף ריכז בחמישה כרכים בכתב ידו – El Cancionero Sefardi – המכילים 230 שירים (מנגינות וטקסטים) ונמצאים בארכיון של הספרייה הלאומית בירושלים. שישים מתוך שירים אלה עובדו על ידיו לקול ולפסנתר ופורסמו בעשרה כרכים, וכותרתם Coplas Sefardies.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמר מאת אסף לויטין, תרבות וספרות, הארץ - הוא החליט "לשכנז" את הסולמות המזרחיים (14.05.2019)
  • הספרייה הלאומית - בית לזמר העברי
  • המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית
  • ישראל כץ, ביוגרפיה, ב-Grove Music Online, ובאנציקלופדיה ג'ודאיקה.
  • בית התפוצות
  • קורות חיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]