אלברט אגרונוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלברט אגרונוב
Albert Aqarunoviç Aqarunov
Albert Aqarunovun büstü.jpg
לידה 25 באפריל 1969
באקו, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במאי 1992 (בגיל 23)
שושה, אזרבייג'ן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, אזרבייג'ן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Martyrs' Lane עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק קצין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
גיבור לאומי של אזרבייג'ן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוח שהונח לזכרו של אלברט אגרונוב, על ביתו

אלברט אגרונוביץ אגרונובאזרית: Albert Aqarunoviç Aqarunov ;‏ 25 באפריל 1969, באקו, אזרבייג'ן- 8 במאי 1992) היה מפקד טנק יהודי אזרי[1] בצבא אזרבייג'ן, שזכה לאחר מותו בקרב במלחמת נגורנו קרבאך בתואר הגיבור הלאומי של אזרבייג'ן.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרונוב נולד ב-1969, למשפחה יהודית באמירצ'ן, פרבר של באקו, אחד מעשרת ילדיהם של אגרון, עובד בתעשיית הנפט ולאה אגרונוב. הוריו היגרו לשם מקירמיזי קסבה, הכפר הכל יהודי היחיד בעולם, מחוץ לישראל וארצות הברית. אמו קיבלה בשעתה מממשלת אזרבייג'ן את התואר "האם הגיבורה", בשל יכולותיה והצלחתה בגידול עשרת ילדיה.

בגיל מוקדם מאוד החל אגרונוב להתעניין במוזיקה ואף סיים את כיתת החצוצרה בבית הספר למוזיקה. למד עד כיתה ח' בלבד, בבית הספר מס' 154 באזור סורכני (Suraxanı raion), אף הוא חלק מבאקו. לאחר מכן הפך לנהג - מכונאי בכדי לעזור למשפחתו. ב-1987 גויס לצבא הסובייטי ושירת בגאורגיה כמפקד טנק. ב-1989 השתחרר, חזר לבאקו והחל לעבוד במפעל לייצור מכונות באזור סורכני.

מלחמת נגורנו קרבאך ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1991 - תחילת 1992, מספר חודשים לאחר התפרקות ברית המועצות והכרזת העצמאות של אזרבייג'ן וארמניה הפך הסכסוך ביניהן על השליטה בחבל נגורנו-קרבאך, לסכסוך צבאי גלוי ומלא. אגרונוב התנדב לצאת למלחמה, בצד האזרי, על אף התנגדות משפחתו היהודיה. הוא מונה למפקד טנק ונלחם במסגרת הכוחות המיוחדים של גדוד 777.

במהלך הקרבות השמיד הטנק של אגרונוב 11 טנקים ארמנים ושני משוריינים. אנשי גדודו טענו שיש לאגרונוב תכסיס מיוחד ללכידת טנקי אויב וכינו תכסיס זה בשם "הסנדוויץ' היהודי". שמו נודע גם לאויב הארמני, עד כי הללו הכריזו על פרס בגובה 5 מיליון רובל על ראשו[2].

בקרב על העיירה שושה האיסטרטגית, ב-8 במאי 1992 ניסה טנק הדגל הארמני לפרוץ לעיר המוגנת על ידי האזרים. הטנק של אגרונוב השמיד אותו ואת צוותו. הכוחות הארמנים נסוגו ואגרונוב יצא מהטנק שלו כדי להזיז גופות של חיילים אזרים שהיו מונחות מול הטנק, בכדי שלא לדורסן. הוא נהרג תוך כדי כך, בירייה של צלף ארמני. למחרת היום, ב-9 במאי 1992, הארמנים כבשו את העיר.

הלווייתו של אגרונוב נוהלה במשותף על ידי מולא ורב. הוא נקבר בבית הקברות לקדושים מעונים בבאקו. אחרי מותו השריונרים האזרים החלו לכנות את הטנקים שלהם בשם "אלברט". בית הספר היסודי בו הוא למד נקרא כיום על שמו[3]

אחרי מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה, הארמנים המנצחים שיקמו את טנק הדגל השרוף שלהם והציבו אותו על גבעה לכיוון העיר שושה.

פרסים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי צו מס' 833 שניתן ב-7 ביוני 1992 על ידי נשיא אזרבייג'ן הוענק לאלברט אגרונוב התואר "הגיבור הלאומי של אזרבייג'ן" אחרי המוות.

  • בשנת 1992- הגיבור הלאומי של אזרבייג'ן
  • בשנת 2016- העיטור ע"ש אסלנוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט אגרונוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]