אלברט וייסגרבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט וייסגרבר
Albert Weisgerber
Albert Weisgerber self portrait.jpg
לידה 21 באפריל 1878
זנקט אינגברט, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במאי 1915 (בגיל 37)
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Nordfriedhof עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלברט וייסגרברגרמנית: Albert Weisgerber‏; 21 באפריל 187810 במאי 1915) היה צייר גרמני, שעבודתו מהווה גשר בין האימפרסיוניזם לבין האקספרסיוניזם הראשוני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייסגרבר נולד כבן של אופה ופונדקאי בזנקט אינגברט. לאחר שהשלים בהצלחה את לימודיו בין השנים 1891 עד 1894, החל ללמוד ציור דקורטיבי בפרנקפורט בשנת 1894. בשנים 1894 עד 1897 למד בבית הספר לאומנויות ומלאכה במינכן, ואז למד באקדמיה לאמנויות יפות במינכן בין השנים 1897–1901, תחילה אצל גבריאל פון האקל ואחר כך אצל פרנץ פון שטוק, שהפך למנחה שלו.

משנת 1897 עד 1913 עבד כמאייר עבור כתב העת "Die Jugend". במהלך לימודיו הכיר וייסגרבר את הנס פורמן, פאול קלה, וסילי קנדינסקי, וילי גייגר, הרמן הלר, מקס סלפוגט, גינו פון פינטי ופריץ בורגר-מילפלד (גר'), איתם היה בידידות לכל החיים. בשנת 1898 הוא וחבריו ייסדו את עמותת Sturmfackel, אליה השתייכו האמנים אלפרד קובין, רודולף לוי ואלפרד לרכר (גר'). בשנים 1901 ו-1902 הוא אייר שני כרכים לספריית הנוער של גרלאך בווינה.

בשנת 1902 הוא עשה את שירותו הצבאי במינכן. שנה שלאחר מכן וייסגרבר שהה לעיתים קרובות בסנט אינגברט.

בעת נסיעה לפריז ראה עבודות של אימפרסיוניסטים ואמנים חשובים אחרים ופגש בין השאר את אנרי מאטיס. שם הוא קיבל השראה מאנרי דה טולוז-לוטרק, פול סזאן, אדואר מאנה ואל גרקו, שהייתה מורגשת בבירור בסגנון הציור שלו. בנוסף לתמונות בית הקפה, האמן עבד על מספר דיוקנאות בעבודות מוזמנות.

בשנת 1904 הוא פגש את בתו של הבנקאי היהודי והציירת מרגרט פוהל בחבורת בתי הקפה במינכן, לה נישא בשנת 1907; באותה שנה הוא החליף את אנג'לו יאנק כמורה לציור באקדמיה לנשים במינכן.[1]

בשנת 1906, וייסגרבר רכש הכרה בינלאומית ממוזיאון פינקוטק החדש (Neue Pinakothek) ומגלריית העיר פרנקפורט. במהלך נסיעה בפירנצה (1909), בו ליווה אותו פינטי, הוא בא במגע עם אנשי הקוואטרוצנט האיטלקיים והחל תקופה חדשה באמנותו הקודמת. מנסיעות אלו נוצרו תמונותיו הראשונות ממחזור סבסטיאן. בשנים שלאחר מכן וייסגרבר פנה לנושאים דתיים, כמו אבשלום, ירמיה, דוד וגוליית.

בשנת 1911 השתתף בתערוכות במינכן ובדרזדן. באותה שנה הוא גם יצר את אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר, הציור "Im Münchener Hofgarten". שנה לאחר מכן הציג תערוכות בגלריית פאול קסירר (ברלין), בתערוכת זונדרבונד (קלן) ובקונסטהאוס ציריך.

בשנת 1913 ייסד וייסגרבר את אגודת אמני הזצסיון החדש של מינכן יחד עם אלכסיי פון יבלנסקי, אדולף ארבסלו, פאול קלה, אלכסנדר קנולדט ואחרים, והיה הנשיא הראשון של האגודה. האמן הצליח לחוות את התערוכה הראשונה בסתיו 1914 חצי שנה לפני מותו.

אלברט וייסגרבר נהרג במלחמת העולם הראשונה, בן 37, ב־10 במאי 1915 כסגן מפקד פלוגה של רגימנט חי"ר 16 המלכותי בבוואריה שממערב לליל.[2]

ביוני אותה שנה הועברה גופתו למינכן ונקברה בבית העלמין בצפון מינכן.[3]

טוראי אדולף היטלר שירת באותו גדוד.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט וייסגרבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ KOPFMUNTER, Weisgerber, Albert, Institut für aktuelle Kunst, ‏2020-12-23 (בגרמנית)
  2. ^ Thomas Weber, Hitler's First War: Adolf Hitler, the Men of the List Regiment, and the First World War, OUP Oxford, 2010-09-16, ISBN 978-0-19-161362-3. (באנגלית)
  3. ^ Tobias Fuchs, Es geht voran: Fortschritte in der Kulturfabrik, Saarbrücker Zeitung, ‏2018-03-25 (בגרמנית)