אלברט סלאדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלברט סלאדס
Albert Celades
סלאדס, 2009
סלאדס במדי ניו יורק רד בולס, 2009
מידע אישי
לידה 29 בספטמבר 1975 (בן 44)
ברצלונה, ספרד
שם מלא אלברט סלאדס לופס
גובה 1.78 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
1990 – 1994 ברצלונה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1994 – 1995
1995 – 1999
1999 – 2000
2000 – 2005
2003 – 2004
2005 – 2008
2009
סך הכול:
ברצלונה ב'
ברצלונה
סלטה ויגו
ריאל מדריד
בורדו
ריאל סרגוסה
ניו יורק רד בולס
14 (3)
72 (4)
24 (1)
56 (1)
27 (3)
71 (2)
17 (1)
281 (15)
נבחרת לאומית כשחקן
1998 – 2000
1998 – 2005
ספרד
קטלוניה
4 (0)
7 (1)
קבוצות כמאמן
2013 – 2014
2014 – 2018
2018
2018
2019 – 2020
נבחרת ספרד עד גיל 16
נבחרת ספרד עד גיל 21
נבחרת ספרד (עוזר מאמן)
ריאל מדריד (עוזר מאמן)
ולנסיה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אלברט סלאדס לופסספרדית: Albert Celades López; נולד ב-29 בספטמבר 1975 בברצלונה), הוא כדורגלן עבר ספרדי, ששיחק בעמדת הקשר האחורי, וכיום מאמן.

סלאדס רשם למעלה ממאתיים הופעות בליגה הספרדית הראשונה. הוא החל את הקריירה בברצלונה, עמה זכה בין היתר בגביע אירופה למחזיקות גביע, שתי אליפויות ושני גביעים. בהמשך הקריירה שיחק במדי יריבתה הגדולה, ריאל מדריד, עמה זכה, בין היתר, בליגת האלופות ובשתי אליפויות ספרד. בנוסף, שיחק לאורך הקריירה במועדונים נוספים בספרד, צרפת וארצות הברית. הוא ערך ארבע הופעות במדי נבחרת ספרד, וייצג אותה בטורניר מונדיאל 1998.

לאחר פרישתו פנה סלאדס לקריירת אימון, שהחלה בנבחרות הצעירות של ספרד. בהמשך התמנה לעוזר מאמן בנבחרת הבוגרת ובריאל מדריד, בטרם התמנה לתפקיד מאמן ולנסיה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלאדס החל את הקריירה באקדמיית הכדורגל של ברצלונה מעיר הולדתו. לאחר ששיחק בשורות קבוצת הנוער, עלה סלאדס לקבוצת ברצלונה ב', קבוצת הבת של ברצלונה. את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה ערך במחזור הנעילה של עונת 1993/1994 בליגת המשנה, כשעלה כמחליף בהפסד הביתי 0–1 לטולדו. עונה לאחר מכן הוסיף תשע הופעות ושער בכורה במדי הקבוצה.

סלאדס פתח את עונת 1995/1996 במדי ברצלונה ב' ושיחק בארבעת מחזורי הפתיחה של ליגת המשנה, כאשר במקביל ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת של המאמן יוהאן קרויף כאשר פתח בהרכב הקבוצה במסגרת גביע אופ"א בניצחון 0–7 על הפועל באר שבע באצטדיון וסרמיל.

את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה ערך סלאדס במחזור החמישי של אותה העונה, בקלאסיקו מול ריאל מדריד בחוץ, כשעלה לכעשרים דקות מהספסל. שבוע לאחר מכן, במחזור השביעי של העונה, עלה מהספסל רבע שעה לסיום וכבש את שער הבכורה שלו בקבוצה, בניצחון החוץ 1–5 על ריאל בטיס. את העונה סיים סלאדס עם 16 הופעות ליגה, מתוכן 11 בהרכב, ושני שערים. ברצלונה סיימה את העונה במקום השלישי בליגה, עם הדחה בחצי גמר גביע אופ"א על ידי באיירן מינכן, והפסד בגמר גביע המלך הספרדי לאתלטיקו מדריד, בו פתח סלאדס בהרכב אך הוחלף לאחר פחות מעשרים דקות בעקבות פציעה.

בעונה לאחר מכן, תחת המאמן האנגלי בובי רובסון, סלאדס כמעט ולא זכה לדקות משחק. הוא שותף בארבעה משחקי ליגה בלבד (שישה בלבד בכל המסגרות), ולא שותף כלל במשחקי הגמר של הקבוצה באותה העונה, בהם גברה על אתלטיקו מדריד בדרך לסופר קאפ (6-5 בסיכום שני המפגשים), 3-2 בהארכה על בטיס בגמר הגביע הספרדי, ו-0–1 על פריז סן-ז'רמן בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע.

עזיבתו של רובסון והחלפתו בלואי ואן חאל לקראת עונת 1997/1998 הפכה את סלאדס משחקן בקצה הרוטציה לשחקן הרכב משמעותי בקבוצה. הוא אייש את מרכז המגרש של הקבוצה, ופתח בהרכב כבר בצמד משחקי הסופר קאפ האירופי מול בורוסיה דורטמונד, בו ניצחה ברצלונה 1–3 בסיכום שני המפגשים. הוא ערך 36 הופעות ליגה, מתוכן 34 בהרכב, בדרך לזכייה באליפות ספרד הראשונה בקריירה שלו, והשלים זכייה בדאבל המקומי עם זכייה בגביע המלך, לאחר ניצחון בגמר הגביע על מאיורקה. סלאדס שיחק לאורך כל המשחק וההארכה, שהסתיימו בשוויון 1-1, ועל אף שהחמיץ פנדל בדו-קרב בעיטות עונשין, הצליחה ברצלונה לגבור על מאיורקה 4–5 לאחר שמונה בעיטות ולזכות בגביע. על התקדמותו בעונה זו זכה סלאדס בן ה-23 בפרס דון בלון לפריצת השנה בליגה הספרדית.

בעונה לאחר מכן, הרביעית והאחרונה שלו בקבוצה הבוגרת של ברצלונה, נפגע מעמדו של סלאדס בקבוצה של ואן חאל. הוא ערך 16 הופעות ליגה בלבד, מתוכן 11 בהרכב, וסייע לקבוצתו לשמור על תואר האליפות. בסיום העונה נפרד סלאדס מהקבוצה בה גדל, עם ארבעה שערי ליגה ב-72 הופעות.

סלטה ויגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1999/2000 עבר סלאדס לסלטה ויגו, שם שיתף פעולה בין היתר עם חיים רביבו, ואלרי קרפין, קלוד מאקללה ובני מקארתי. סלטה השיגה באותה העונה את הכרטיס לגביע אופ"א מהמקום השביעי בליגה, ובמקביל שיחקה גם במפעל האירופי והעפילה בו עד לשלב רבע הגמר, תוך שהיא מדיחה בדרך את בנפיקה ליסבון ואת יובנטוס, ונעצרה רק ברבע הגמר, על ידי אולימפיק מרסיי. סלאדס ערך 24 הופעות ליגה באותה העונה, ואת שערו היחיד במדי הקבוצה בכל המסגרות השיג במסגרת המחזור ה-13 בליגה, אז כבש את שער הניצחון במשחק בו גברה סלטה על ריאל מדריד בתוצאה 0–1.

ריאל מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2000/2001 עבר סלאדס ליריבה הגדולה של קבוצת נעוריו, ריאל מדריד של המאמן ויסנטה דל בוסקה. סלאדס כבש את שער הבכורה שלו כבר במחזור השני, בשוויון 3-3 מול מלאגה בחוץ, מה שהיה שערו היחיד באותה העונה. סלאדס שימש כשחקן משלים בסגל של דל בוסקה, וסיים את העונה עם 17 הופעות ליגה, מתוכן עשר בלבד בהרכב, בעונה בה זכה בפעם השלישית בקריירה באליפות ספרד.

עונה לאחר מכן שיחק סלאדס עוד פחות מבעונה החולפת. הוא זכה לשתי דקות בלבד במשחק הראשון בסופר קאפ הספרדי, ולא שותף כלל במשחק השני, כאשר ריאל ניצחה 1–4 בסיכום שני מפגשים את ריאל סרגוסה. בליגה סיימה ריאל שלישית בלבד, כאשר סלאדס עורך 14 הופעות, מתוכן שש בלבד בהרכב הפותח. התואר המשמעותי בקריירה של סלאדס ובעונה של ריאל מדריד היה הזכייה בליגת האלופות. סלאדס ערך חמש הופעות, מתוכן ארבע בהרכב, בשלב הבתים הראשון של המפעל, ואף כבש בניצחון 1–4 על אנדרלכט, והוסיף ארבע הופעות בשלב הבתים השני, אך לא שותף במשחקי ההכרעה וכלל לא נכלל בסגל למשחק הגמר, בו ניצחה ריאל 1–2 את באייר לברקוזן.

על אף דקות המשחק המועטות, המשיך סלאדס לעונה נוספת במדי אלופת אירופה, אך שוב נותר מחוץ לרוטציה בליגה הספרדית, שם ערך שלוש הופעות ליגה בלבד, כולן מהספסל, ובסך הכול שותף ב-66 דקות ליגה בכל העונה, אותה סיימה ריאל כאלופת ספרד. בליגת האלופות תרם סלאדס שער מול גנק בניצחון 0–6 בשלב הבתים הראשון, בו ערך שלוש הופעות, והוסיף הופעה בודדת בשלב הבתים השני. בגביע הספרדי תרם שער אחד בשש הופעות, ונותר מחוץ לסגל בניצחון על פיינורד בסופר קאפ האירופי ועל קלוב אולימפיה בגביע הביניבשתי.

עונה לאחר מכן, ולאחר חילופו של דל בוסקה בקרלוס קיירוש, הושאל סלאדס לבורדו הצרפתית, ועזב לראשונה בקריירה את ספרד. במדיה של בורדו הפך סלאדס לשחקן מפתח עם 27 הופעות ליגה (מתוכן רק שלוש כמחליף), וקבע שיא קריירה אישי של שלושה שערי ליגה. בנוסף, העפיל עם הקבוצה עד לרבע גמר גביע אופ"א, שם נעצרה על ידי ולנסיה מארץ מולדתו, כאשר במהלך העונה אף תרם צמד שערים בניצחון 1–3 על קלאב ברוז' במשחק הראשון של שמינית הגמר.

לקראת עונת 2004/2005 חזר סלאדס מהשאלה לריאל מדריד, לעונה קשה שכללה הדחה בשמינית גמר ליגת האלופות, סגנות בלבד בליגה הספרדית ושני חילופי מאמנים. סלאדס רשם 22 הופעות ליגה באותה העונה (מתוך 32 בכל המסגרות), רק תשע מהן בהרכב. בסיום העונה סיים את דרכו בקבוצה לאחר חמש עונות, בהן כבש שער ליגה בודד ורשם 56 הופעות ליגה בלבד.

ריאל סרגוסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2005/2006 עבר סלאדס לריאל סרגוסה של המאמן ויקטור מוניוס. במדיה של סרגוסה חזר סלאדס להיות שחקן הרכב, וכבר בעונת הבכורה שלו סייע למועדון להעפיל לגמר הגביע הספרדי, שם פתח בהרכב בתבוסה 1–4 לאספניול.

עונה לאחר מכן שב לשתף פעולה עם מאמנו בסלטה ויגו, ויקטור פרננדס, וסיים עם הקבוצה במקום השישי והמכובד בליגה הספרדית, אך בעונת 2007/2008 לא הצליחה הקבוצה לשחזר את ההצלחה, סבלה מיכולת ירודה ושני חילופי מאמנים שלא הועילו, ובתום העונה נשרה לליגת המשנה.

בתום העונה הסתיים חוזהו של סלאדס במועדון, והוא שוחרר מהקבוצה. בסך הכול בשלוש עונות ערך 71 הופעות ליגה במדי סרגוסה, בהן כבש שני שערים.

ניו יורק ושלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלאדס נותר ללא קבוצה מאז שחרורו בקיץ 2008 ועד לפברואר 2009, אז זומן למבחנים בקבוצת ניו יורק רד בולס מה-MLS. לאחר שהרשים באימונים, הוחתם בקבוצה לקראת פתיחת העונה בחודש מרץ. סלאדס כבש שער ליגה בודד ב-17 הופעות, והקבוצה סיימה את העונה במאזן חלש של חמישה ניצחונות ליגה בלבד מתוך שלושים משחקים.

באוקטובר 2009, עם תום העונה, פרש סלאדס ממשחק פעיל בגיל 34.

ב-17 בפברואר 2010, היום הרביעי לראש השנה הסינית, הצטרף יחד עם חברו לשעבר בסרגוסה ובנבחרת, אגוסטין ארנסבאל, לקבוצת קיטצ'י מהונג קונג לטורניר גביע השנה החדשה שנערך באותו היום.

נבחרת ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלאדס זומן לנבחרת ספרד בקיץ 1998, בתום עונת הפריצה שלו במדי ברצלונה וסמוך לפתיחת טורניר מונדיאל 1998, על ידי המאמן חאבייר קלמנטה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-3 ביוני 1998, עשרה ימים בלבד לפני משחקה הראשון של ספרד בטורניר, במשחק ידידות מול צפון אירלנד. הוא פתח בהרכב הנבחרת שניצחה 1–4 בסיום.

סלאדס, שזומן על ידי קלמנטה לסגל הנבחרת לקראת המונדיאל על אף חוסר ניסיונו בבמה הבינלאומית, עלה כמחליף במשחקה הראשון של ספרד בטורניר, מול ניגריה. הוא עלה מהספסל בדקה ה-77, במקומו של מיגל אנחל נדאל, ודקה לאחר מכן ספגה ספרד את השער שקבע את תוצאת המשחק, 3-2 לניגריה. במשחקה השני של ספרד, מול פרגוואי, עלה סלאדס מהספסל בדקה ה-56 במקומו של אבלרדו, ובסיום נפרדו השתיים בשוויון 0-0. במשחק השלישי והאחרון של ספרד, בו הביסה 1–6 את בולגריה, סלאדס לא שותף כלל, ובסיום אותו משחק סיימה ספרד את דרכה בטורניר לאחר שסיימה שלישית בטבלת הבית.

סלאדס רשם עוד הופעה אחת בלבד בנבחרת, שנתיים לאחר מכן, כאשר חוסה אנטוניו קמאצ'ו העלה אותו כמחליף בניצחון החוץ 1–2 על בוסניה והרצגובינה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2002. הייתה זו הופעתו הרביעית והאחרונה במדי נבחרת ספרד.

בין השנים 1998 ל-2005, ובמקביל להופעותיו בנבחרת ספרד, ערך סלאדס 7 הופעות במדי נבחרת קטלוניה, בהן כבש שער אחד.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013, כארבע שנים לאחר פרישתו, החל סלאדס את קריירת האימון שלו, כשהתמנה לתפקיד מאמן נבחרת ספרד עד גיל 16. במאי 2014, לאחר שנה בתפקיד, נבחר לרשת את יולן לופטגי בתפקיד מאמן נבחרת ספרד עד גיל 21. משימתו הראשונה בתפקיד הייתה להמשיך את דרכו של לופטגי במוקדמות אליפות אירופה לנוער 2015, אליהן הגיעה ספרד כאלופה המכהנת. ספרד העפילה לפלייאוף מול סרביה, אך הופתעה עם הפסד 1–2 ביתי לאחר שוויון 0-0 בחוץ ולא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר. הפסדה הביתי היה ההפסד הראשון שלה לאחר 35 משחקים רצופים ללא הפסד.

סלאדס הצליח להעפיל עם לאליפות אירופה לנוער 2017, שם הוביל אותה למאזן מושלם של שלושה ניצחונות בשלב הבתים וניצחון 1–3 איטליה בחצי הגמר. ספרד נעצרה רק במשחק הגמר, אז נוצחה 0–1 על ידי גרמניה, וסיימה את הטורניר במקום השני.

בעקבות פיטוריו של לופטגי מתפקיד מאמן הנבחרת הבוגרת ממש לפני פתיחת מונדיאל 2018, התמנה פרננדו היירו לתפקיד מאמן ספרד לקראת הטורניר, וסלאדס נבחר לשמש כעוזרו במונדיאל. ספרד צלחה את שלב הבתים במקום הראשון, אך נעצרה על ידי רוסיה בדו-קרב בעיטות עונשין בשלב שמינית הגמר. ב-18 ביולי 2018, לאחר הטורניר, התפטר סלאדס מתפקידיו בפדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית.

ב-3 באוגוסט 2018 חזר סלאדס לריאל מדריד, הפעם לתפקיד עוזרו של לופטגי[1]. ב-29 באוקטובר, פחות משלושה חודשים לאחר המינוי ועם סיום דרכו של לופטגי בריאל, סיים גם סלאדס את דרכו בקבוצה.

ב-11 בספטמבר 2019, לאחר פיטוריו המפתיעים של מרסלינו גרסיה טוראל מתפקיד מאמן ולנסיה, התמנה סלאדס לתפקידו הראשון כמאמן[2]. המהלך לווה בביקורת רבה, בעיקר בגלל ההצלחה אליה הוביל מרסלינו את ולנסיה בשנתיים שלו במועדון, כולל זכייה בגביע הספרדי חודשים ספורים קודם לכן, עם ניצחון על ברצלונה בגמר. בהופעת הבכורה שלו, שלושה ימים אחר כך, הובסה ולנסיה 2–5 על ידי ברצלונה, קבוצת נעוריו של סלאדס, וימים ספורים לאחר מכן גברה הקבוצה 0–1 על צ'לסי בפתיחת שלב הבתים של ליגת האלופות. בתום אותו משחק, סירבו כל שחקני הקבוצה ללוות את סלאדס למסיבת העיתונאים, כאות הזדהות עם מרסלינו המפוטר. ב-29 ביוני 2020 פוטר סלאדס מולנסיה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה
ריאל מדריד

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה אחר סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1993/1994 ברצלונה ב' ספרדספרד ליגת המשנה הספרדית 1 0 - - - - - - 1 0
1994/1995 9 1 - - - - - - 9 1
1995/1996 4 2 - - - - - - 4 2
ברצלונה ספרדספרד ליגת העל הספרדית 16 2 1 0 8 2 - - 25 4
1996/1997 4 0 1 0 1 0 - - 6 0
1997/1998 36 0 7 0 5 0 2 0 50 0
1998/1999 16 2 0 0 3 0 1 0 20 2
1999/2000 סלטה ויגו ספרדספרד ליגת העל הספרדית 24 1 3 0 7 0 - - 34 1
2000/2001 ריאל מדריד ספרדספרד ליגת העל הספרדית 17 1 1 0 9 0 1 0 28 1
2001/2002 14 0 4 1 9 1 1 0 28 2
2002/2003 3 0 6 1 4 1 - - 13 2
2003/2004 בורדו צרפתצרפת ליגת העל הצרפתית 27 3 1 1 9 2 2 0 39 6
2004/2005 ריאל מדריד ספרדספרד ליגת העל הספרדית 22 0 4 0 6 0 - - 32 0
2005/2006 ריאל סרגוסה ספרדספרד ליגת העל הספרדית 26 0 8 0 - - - - 34 0
2006/2007 21 1 3 0 - - - - 24 1
2007/2008 24 1 4 0 - - - - 28 1
2009 ניו יורק רד בולס ארצות הבריתארצות הברית MLS 17 1 - - - - - - 17 1
סך הכול בקריירה 281 15 43 3 61 6 7 0 392 24

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ספרד
שנה הופעות שערים
1998 3 0
2000 1 0
סה"כ 4 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ספרד - מונדיאל 1998

1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 ארנזאבל • 4 אלקורטה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 מוריינטס • 8 גאררו • 9 פיצי • 10 ראול • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 קאמפו • 15 אגילרה • 16 סלאדס • 17 אצ'בריה • 18 אמור • 19 קיקו • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 מולינה • מאמן: קלמנטה

ספרדספרד