אלברט קאלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט מ. קאלנד
Albert M. Calland III
לידה 1952
קולומבוס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2023 (בגיל 71 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות צי ארצות הברית
תקופת הפעילות 19742007 (כ־33 שנים)
דרגה תת אדמירל (צי ארצות הברית) תת-אדמירל
תפקידים בשירות
מפקד צוות 1
מפקד צוות 6
מפקד המבצעים המיוחדים בפיקוד מרכז של ארצות הברית
מפקד פיקוד הלוחמה המיוחדת של הצי
סגן מנהל ה-CIA
עיטורים
מדליית השירות המצוין של הצי  מדליית השירות המצוין של הצי
מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה  מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות
כוכב הארד כוכב הארד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברט מ. קאלנד השלישיאנגלית: Albert M. Calland III‏; נולד ב-1952) הוא תת-אדמירל בצי האמריקאי בדימוס אשר שימש כמפקד פיקוד הלוחמה המיוחדת של הצי וכסגן מנהל ה-CIA[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 השלים קאלנד את לימודיו באקדמיה הימית של ארצות הברית. בסיום לימודיו הוסמך כקצין בצי ארצות הברית. ב-1982 התנדב ליחידת הקומנדו הימי האמריקני, "אריות הים" (Navy SEALs), שם שימש כלוחם ומפקד. קאלנד שימש במגוון תפקידי מטה ופיקוד בצוותי הקומנדו הימי. בשנים 19921995 פיקד על צוות 1 ובשנים 19971999 שימש כמפקד צוות 6 (צוות הלוחמה בטרור הנחשב למעולה שבצוותים)[2]. ביולי 2000 מונה למפקד המבצעים המיוחדים בפיקוד מרכז של ארצות הברית ומילא תפקיד זה במהלך השלבים הראשונים של מלחמת אפגניסטן. באוגוסט 2002 מונה למפקד פיקוד הלוחמה המיוחדת של הצי ושירת בתפקיד עד מרץ 2004 כאשר במקומו מונה ג'וזף מגווייר. לאחר מכן שימש כסגן מנהל ה-CIA, והיה אמון על התחום הצבאי של מבצעי הסוכנות. בשנת 2006 פרש מן הסוכנות ועבר למרכז הלאומי ללוחמה בטרור שם שימש כסגן מנהל לתכנון מבצעי אסטרטגי. בשנת 2007 פרש לגמלאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט קאלנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Douglas Jehl, Bush Selects Admiral for No. 2 Post at C.I.A., The New York Times, July 5, 2005
  2. ^ שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמוד 42