אלברט קרדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט קרדוש
Kardos Albert
Kardos Albert.jpg
לידה 26 בדצמבר 1861
רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 9 בינואר 1945 (בגיל 83)
אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Katz Ábrahám עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מורה, היסטוריון של הספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלברט קרדוש, נולד בשם אלברט כ"ץהונגרית: Kardos Albert, רצ'אה-קריסטור; 26 בדצמבר 1861 – גסטלינג אם דר אבס-Göstling an der Ybbs, אוסטריה, 9 בינואר 1945) היה היסטוריון ספרות יהודי-הונגרי אביו של היסטוריון הספרות פאל קרדוש. הוא גורש בשואה למחנה ריכוז ונספה שם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא סיים את הגימנסיה בהיידוסובוסלו ואת המכללה בדברצן. בשנים 18801884 למד באוניברסיטת בודפשט, והמשיך במשך שנה נוספת בהכשרת מורים, כהכנה לקריירת הוראה, בשנת 1885 השיג תעודה בהוראה ותואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת 1887 מונה למורה קבוע בגימנסיה המחוזית של סנטש. בשנת 1891 מונה למורה קבוע בבית הספר הממלכתי הריאלי הראשי של דברצן, במקצועות הונגרית-גרמנית-לטינית ולאחר מכן הפך למנהל הגימנסיה בשנים 19131922. את שם משפחתו המקורי כ"ץ שינה לקרדוש בשנת 1884. הוא גורש למחנה ריכוז כחלק מרדיפות וגירוש היהודים במלחמת העולם השנייה למרות גילו (מעל 80) ומת במחנה הריכוז. מנישואיו נולדו לו שלושה ילדים: מריה (מורה), רוז'ה (רופאה) ופאל (1900-1971, מורה, היסטוריון ספרות).

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמרים בכתב העת "אומה" (1884)
  • הבתולה הברוכה היא אלת דת אבותינו (1885)
  • שאנדור קישפלודי, 1772–1844; ב"סקירת של בודפשט" (1886).
  • פודורי קטיזה, פרסום בלדה עממית; במאות (1884).
  • באלינט בלשה ואנה לושונצי; במשמר השפה ההונגרית (1885–1886). שפה ישנה, שפה עממית, שפה ספרותית, הניב של גצ'ה, האקדמיה ההונגרית למדעים העניקה את פרס שמואל.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שיריו של שנדור פטפי עם המבוא של אלברט קרדוש (פרסומת דאז)

יצירותיו העצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השירה הלירית בהונגרית של המאה ה-16. פרויקט עטור פרסים מהפקולטה לאמנויות באוניברסיטת בודפשט. בודפשט, 1883
  • האגדה של סילגי והיימשי בשירה ההונגרית. בודפשט, 1885
  • ההיסטוריה של עם ישראל עד חורבנן בית שני. בודפשט, 1886
  • בתי הספר העל יסודיים שלנו והשפלה הגדולה ההונגרית. סנטס, 1890.
  • המישור ההונגרי הגדול ובתי הספר התיכוניים שלנו. בודפשט, 1891
  • הייעוד הלאומי של יהדות הונגריה. בודפשט, 1892.
  • חינוך בדברצן. בתי ספר תיכוניים בשנים 1891–1892. דברצן, 1892.
  • ההיסטוריה של הספרות ההונגרית מהתקופה הקדומה ביותר ועד קארוי קישפלודי. בודפשט, 1892
  • הפגישה בת השלושים שנה שלנו. זיכרונות. דברצן, 1910
  • ביוגרפיות מההיסטוריה הספרותית ההונגרית. דברצן, 1913.
  • תולדות הספרות ההונגרית עד 1900. בודפשט, 1913
  • חברו של צ'וקונאי, גאבור נג'י. דברצן, 1940.
  • חזוןצ'וקונאי של הברית הישנה. דברצן, 1943.

העריכות שלו עבור סופרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירת עולם הקורוצים. קטעים בעריכת אלברט קרדוש. 1910
  • הרוזן יוזף גוואדאני. הנוטריון של פלשקה. נערך על ידי אלברט קרדוש. 1910
  • כל השירים של שנדור פטפי. 1910
  • שנדור פטפי. שירי הלחימה היפים ביותר שלו. נערך על ידי אלברט קרדוש. דברצן, 1914.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט קרדוש בוויקישיתוף