אלברכט הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלברכט הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט
לידה המאה ה־13 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוגוסט 1316 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק אריסטוקרט עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית אסקניה
אב זיגפריד הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלברכט הראשון, נסיך אנהלט-צרבסטגרמנית: Albrecht I., Fürst von Anhalt-Zrebst; מת ב-17 באוגוסט 1316) היה נסיך גרמני מבית אסקניה והשליט השני של נסיכות אנהלט-צרבסט מ-1298 עד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברכט היה הבן הבכור של זיגפריד הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט ואשתו קתרינה בירגרסדוטר מביילבו, בתו של העוצר השוודי בירגר יארל ואחותם של ולדמאר, מלך שוודיה ומגנוס השלישי, מלך שוודיה. בשנת 1290 ויתר אביו על תפקידו והפך לנזיר מטיף, ואלברכט ירש את נחלות אביו, הכוללות את הערים של דסאו וקתן. בשנת 1295 אלברכט קבע את מקום מגוריו בטירת קתן.

בשנת 1291 הוא השתתף במצור על טירת הארלי נגד היינריך הראשון, דוכס בראונשווייג-גרובנהאגן מבית ולף, יחד עם קונרד, ראש המנזר של ניינבורג ובן דודו ברנהרד השני, נסיך אנהלט-ברנבורג. בשנת 1293 ביטל אלברכט את השימוש בפולביאנית (ונדית) כשפה רשמית בתחומי הנסיכות. בשנת 1307 רכש אלברכט את צרבסט מהענף הברנדנבורגי של בית אסקניה.

לאחר הרצח של אלברכט הראשון, מלך גרמניה מבית הבסבורג בשנת 1308, הוצע אלברכט על ידי גיסו ולדמאר, מרקיז ברנדנבורג למלך הרומאים, אולם לא הצליח להיבחר לתפקיד.

ב-17 באוגוסט 1316 מת אלברכט, ובניו אלברכט וולדמאר ירשו את נחלותיו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברכט התחתן עם ליוטגארד מהולשטיין-יצהו, בתו של הרוזן גרהרד, רוזן הולשטיין-יצהו, ממנה היו לו שני בנים:

  • זיגפריד השני (מת ב-1307/1316).
  • היינריך (מת ב-1317).

בשנת 1300 התחתן אלברכט בשנית עם אגנס מברנדנבורג-שטנדאל, בתו של קונרד, מרקיז ברנדנבורג-שטנדאל, ממנה היו לו חמישה ילדים: