אלג'רנון צ'ארלס סווינברן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלג'רנון צ'ארלס סווינברן
Algernon Charles Swinburne
לידה 5 באפריל 1837
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באפריל 1909 (בגיל 72)
פאטני, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה St. Boniface Church, Bonchurch עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
יצירות ידועות Atalanta in Calydon, Poems and Ballads עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקן אלג'רנון צ'ארלס סווינברן מאת דנטה גבריאל רוזטי, 1862
The Pines, הבית בפאטני בו התגורר עם ואט-דאנטון בשלושים שנות חייו האחרונות

אלג'רנון צ'ארלס סווינברןאנגלית: Algernon Charles Swinburne;‏ 5 באפריל 1837 - 10 באפריל 1909) היה משורר אנגלי, מחזאי, ביוגרף ומבקר ספרותי. בכתיבתו עסק בנושאים שנויים במחלוקת בחברה הוויקטוריאנית, בפרט עבור ג'נטלמן מכובד, כגון מין סאדו-מזוכיסטי, הומוסקסואליות ולסביות, קניבליזם, אלכוהוליזם והתנגדות פעילה לדת באשר היא. כן הושפע מן המיתולוגיה היוונית, מן התנועה הרומנטית מן ה"דקדנס" (שקיעה, רקבון תרבותי) ומתרבות צרפת. המסר אותו ביקש להנחיל לתרבות ולשירה היה שעל מנת שיצירה תהיה טובה או יפה, אין כל צורך שתהיה מוסרית.[1]

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סווינברן נולד בלונדון, אביו היה אדמירל בצי המלכותי הבריטי, בן למשפחת אצולה מנורת'מברלנד. גם אבי-אמו היה ממשפחת אצולה מנורת'מברלנד אך אם-אמו הייתה בת למשפחת אצולה צרפתית שנמלטה לאנגליה בעת המהפכה הצרפתית. בגיל 12 נשלח ללימודים באיטון קולג', שם הצטיין בלימודי שפות (צרפתית ואיטלקית) והחל לכתוב את שיריו הראשונים. בגיל 19 החל ללמוד בבליול קולג' באוקספורד, אך עזב (או גורש) בטרם סיים את לימודיו לתואר ראשון.

בהפסקות בין שנות לימודיו באוקספורד, שהה סווינברן הצעיר בטירת סבו בנורת'מברלנד, ונהנה לקרוא בספרייתו הענפה של הסב ולרכב בטבע הארץ. הטבע והיסטוריה של ממלכת נורת'מבריה העניק השראה לשירים ולפואמות החשובות הראשונות שחיבר כגון "Northumberland" ו-"Grace Darling". לאחר מות סבו ב-1860 עבר סווינברן לניוקאסל והרבה בצריכת אלכוהול. ב-1861 עבר לעיירה מאטו (אנ') שבריביירה הצרפתית ומשם לטיול באיטליה.[2]

לאחר מכן עבר ללונדון וחבר לקבוצת הפרה-רפאליטים, על אף שלא השתייך לקבוצה זו, הציע תאוריה לשירה כאמנות לשם אמנות, ברוח חברי הקבוצה. לפי חוקר הספרות דן מירון הושפע סיווינבורן מאדגר אלן פו.[3] לפי תפיסה זו אמנות טובה ויפה שואבת את השראתה מנושאים (נושאים מיתולוגיים או נופיים) ומארוטיקה ולא מביעה ולא אמורה להביע כוונה מוסרית. היופי של השירה אמור לנבוע מטכניקות ספרותיות בפרט קצב ואליטרציה וההנאה מלשון נופל על לשון, הרמזים, דימויים ומטפורות ולא ממהוגנותם של התכנים.

בתקופת לונדון שלו יצר את יצירותיו המסעירות ביותר, שראו אור בקבצים (Atalanta in Calydon (1865‏, (Poems and Ballads (1866 (הכולל את המוכרים שבשיריו: Hymn to Proserpine, The Triumph of Time ו- Dolores) ו-(Songs before Sunrise (1871 (הכולל שירי תמיכה ברפובליקניזם ובאיחוד איטליה); שהרתיחו את מבקרי הספרות של התקופה והיו פופולריים בקרב הסטודנטים הצעירים באוקספורד. רבים מהשירים נכתבו בצורת הרונדל (גרסה אנגלית ששוכללה על ידי סווינברן בהתבסס על הצורה הצרפתית הקלאסית). ספרו Lesbia Brandon, אותו חיבר בין 1859 ל-1868 נחשב לפורנוגרפיה ונאסר להפצה עד 1952. חלק משיריו מוקדשים לדמויות כגון ישו (בכינוי "הגלילי"), קאטולוס, המרקיז דה סאד וסאפפו וחוזרים בהם מוטיבים של ים, מוות, דם וורדים.

ב-1879 התדרדר מצב בריאותו באופן קיצוני ומסכן-חיים. הוא היה מכור לאלכוהול ובצעד אחרון לפני שהאלהוכוליזם יכריע אותו, עבר לבית ידידו תאודור ואט-דאנטון (אנ') בפאטני (אנ'), שם שהה, תחת טיפולו המסור, עד יום מותו.

בשלושים השנים עד סוף ימיו עסק פחות בכתיבת שירה ויותר במחזאות, בביקורת ספרות ובכתיבת ביוגרפיות ביקורתיות (על ויליאם בלייק ויצירתו, על ויקטור הוגו, שרלוט ברונטה, ויליאם שייקספיר ובן ג'ונסון). יצירתו השירית החשובה מתקופה זו היא Tristram of Lyonesse ("טריסטראם של ליונס", גרסה של סיפור טריסטן ואיזולדה מ-1882).

ב-1897 הלחין אדוארד אלגר את שירו של סווינברן "מות התינוק" וקרא ליצירה בשם Roundel: The little eyes that never knew Light ("רונדל א': העיניים הקטנות שלא ידעו אור").

סווינברן בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים ליצירותיו בנחלת הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה קצרה של אלג'רנון צ'ארלס סווינברן, סרטון באתר יוטיוב
  2. ^ Ted Jones (28 ביולי 2019). The French Riviera: A Literary Guide for Travellers. Tauris Parke Paperbacks. pp. 185–. ISBN 978-1-84511-455-8. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ דן מירון, תרומתו של ז'בוטינסקי לשירה העברית המודרנית עמ' 199