אלדאר רני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלדאר רני
Rényi Aladár
לידה 9 בספטמבר 1885
קלוז'-נאפוקה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 במאי 1944 (בגיל 58) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rosenfeld Aladár עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר אלדאר רני (במקור רוזנפלד,[1] בהונגרית: Rényi Aladár; קלוז', 9 בספטמבר 1885 – ???, 15 במאי 1944)[2] [3] היה מלחין ועורך דין יהודי-הונגרי, כותב אופרטות שנספה בשואת יהודי הונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלדאר רוזנפלד נולד במשפחה יהודית כבנם של בעל הקרקעות יוז'ף רוזנפלד ושל רוזה אדלר. הוא סיים בית ספר תיכון בעיר הולדתו, אחר כך למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (ששמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). לצד לימודי המשפטים למד קומפוזיציה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט וקיבל דיפלומה כפסנתרן וכמורה ב-1908. מוריו היו אישטוואן תומאן ויאנוש קוסלר. ב-1909 הוא זכה בקטגוריית ההלחנה של "פרס יובל ההכתרה של יוזף פרנץ" (פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה).[4] הוא עסק בעריכת דין בבודפשט משנת 1910.

האופרטה שלו "הרוזן הקטן" (A kis gróf) זכתה להצלחה, שם הושמעה תחת השם "סוסי" (Susi). הוא משך תשומת לב רצינית עם רביעיית המיתרים, חמישיית הפסנתר והשירים שלו. ב-1944 הועבר מהגטו שהוקם בכפר בקאשמגייר למקום לא ידוע ונעלם.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלדאר רני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 151116/1908. Forrás: MNL-OL 30803. mikrofilm 762. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1908. év 33. oldal 20. sor
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belváros) polgári halotti akv. 197/1948. folyószáma alatt".
  3. ^ A halálozás bíróilag lett megállapítva. Budapesti Központi járásbíróság Pk.I. 582/943/1946/4. sz. jogerős végzése.
  4. ^ Erdei Gyöngyi: Fejezetek a Bárczy-korszak történetéből. (Budapest művelődéspolitikája a századelőn). Budapest, 1991. Fővárosi Önkormányzat–Budapest Főváros Levéltára–stb. 82. l. ISBN 9630333228