אלדוסטרון
 | |
| המבנה הכימי של אלדוסטרון | |
|
| |
| כתיב כימי | C21H28O5 |
|---|---|
| מסה מולרית | 360,44 גרם/מול |
| מספר CAS | 52-39-1 |
אלדוסטרון (באנגלית: Aldosterone) הוא הורמון הסטרואידים המינרלוקורטיקואידים העיקרי המיוצר על ידי אזור גלומרולוזה של קליפת האדרנל בבלוטת יותרת הכליה . [1] [2] הוא חיוני לשימור נתרן בכליה, בבלוטות הרוק, בבלוטות הזיעה ובמעי הגס.[3] הוא ממלא תפקיד מרכזי בוויסות ההומאוסטטי של לחץ דם, רמות נתרן (Na + ) ואשלגן (K + ) בפלזמה. הוא עושה זאת בעיקר על ידי פעולה על קולטני המינרלוקורטיקואידים בצינורות הדיסטליים ובצינורות האיסוף של הנפרון .[3] הוא משפיע על ספיגה חוזרת של נתרן והפרשת אשלגן (מתוך הנוזלים הצינוריים וממנה, בהתאמה) של הכליה, ובכך משפיע בעקיפין על אגירת או אובדן מים, לחץ דם ונפח דם .[4] כאשר הוא אינו מווסת, אלדוסטרון הוא פתוגני ותורם להתפתחות והתקדמות של מחלות לב וכלי דם וכליות. [5] לאלדוסטרון יש בדיוק את התפקיד ההפוך מהורמון הנטריורטי הפרוזדורי המופרש על ידי הלב .[4]
אלדוסטרון הוא חלק ממערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון. זמן מחצית החיים שלו בפלזמה הוא פחות מ-20 דקות. [6] תרופות המפריעות להפרשה או לפעולה של אלדוסטרון נמצאות בשימוש כתרופות להורדת לחץ דם, כמו ליזינופריל, אשר מוריד את לחץ הדם על ידי חסימת האנזים הממיר אנגיוטנסין (ACE), מה שמוביל להפחתת הפרשת האלדוסטרון. ההשפעה נטו של תרופות אלו היא הפחתת אגירת נתרן ומים אך הגברת אגירת אשלגן. במילים אחרות, תרופות אלו מגרות את הפרשת הנתרן והמים בשתן, תוך חסימת הפרשת אשלגן.
דוגמה נוספת היא ספירונולקטון, משתן חוסך אשלגן מקבוצת הספירולקטון הסטרואידיאלי, אשר מפריע לקולטן האלדוסטרון (בין היתר) ומוביל להורדת לחץ הדם באמצעות המנגנון שתואר לעיל.
אלדוסטרון בודד לראשונה על ידי סילביה טייט (סימפסון) וג'ים טייט בשנת 1953; בשיתוף פעולה עם תדאוש רייכשטיין . [7] [8] [9]
סינתזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלדוסטרון הוא מינרלקורטיקואיד וככזה מסונתז בקורטקס של בלוטת האדרנל, יותרת הכליה. ביוסינתזה מתחילה עם כולסטרול, אשר בנוכחות של האנזים p450 ציטוכרום עובר הידרוליזה בפחמנים 20 ו-22. לאחר ההידרוליזה הופך הכולסטרול לפרנאוגולן (pregnenolone), בהמשך לפרוגסטרון ולבסוף לאלדוסטרון.
גירוי להפרשה: אלדוסטרון מופרש בעיקר במנגנון רנין-אנגיוטנסין. רנין הוא אנזים המיוצר בכליה בזמן עלייה של רמת הנתרן בדם. רנין יודע להפוך אנגיוטנסינוגן המיוצר בכבד, לאנגיוטנסין 1. אנגיוטנסין 1 הופך בריאה, תחת ההשפעה של ACE לאנגיוטנסין 2 (ACE הוא אנזים ההופך אנגיוטנסין 1 לאנגיוטנסין 2) לאנגיוטנסין 2 השפעות רבות בגוף, אחת מהן היא הפרשה של אלדוסטרון בבלוטת האדרנל. אלדוסטרון מיוצר גם כאשר יש רמות גבוהות של אשלגן בדם, וכן כשיש ירידה בלחץ הדם, המורגשת על ידי מכנורצפטורים הממוקמים בעלייה של הלב.
מנגנון פעולה: אלדוסטרון מעלה את חדירות צינורית האיסוף (collecting duct) בכליה לנתרן ולאשלגן. הוא גורם לפעולה של משאבות נתרן-אשלגן שנמצאות על הנפרון, בצד הבזאלי של צינורית האיסוף, ובכך מעלה את רמת הנתרן בדם. עלייה ברמת הנתרן מעלה את האוסמלריות ומגדילה את הספיגה מחדש של מים בכליה. בכך הוא מעלה את כמות המים ואת לחץ הדם בגוף. פירוק האלדוסטרון מתבצע בכבד, זוהי אחת הסיבות לכך שבזמן מחלת כבד, יש בצקת בחלל הבטן (ASCITIS): מכיוון שרמת האלדוסטרון עולה ולכך יש אצירה מוגברת של נתרן ובעקבותיו מים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון
- קורטיזול
- דהידרו-אפיאנדרוסטרון
- טיפול הורמונלי
- היפראלדוסטרוניזם
- היפראלדוסטרוניזם ראשוני
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלדוסטרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jaisser F, Farman N (בינואר 2016). "Emerging Roles of the Mineralocorticoid Receptor in Pathology". Pharmacological Reviews. 68 (1): 49–75. doi:10.1124/pr.115.011106. PMID 26668301.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Marieb, Elaine Nicpon; Hoehn, Katja (2013). "Chapter 16". Human anatomy & physiology (9th ed.). Boston: Pearson. pp. 629, Question 14. OCLC 777127809.
- ^ 1 2 Arai, Keiko; Chrousos, George P. (2000-01-01). "Aldosterone Deficiency and Resistance". In De Groot, Leslie J.; Chrousos, George; Dungan, Kathleen; Feingold, Kenneth R.; Grossman, Ashley; Hershman, Jerome M.; Koch, Christian; Korbonits, Márta; McLachlan, Robert (eds.). Endotext. South Dartmouth (MA): MDText.com, Inc. PMID 25905305.
- ^ 1 2 Marieb Human Anatomy & Physiology 9th edition, chapter:16, page:629, question number:14
- ^ Gajjala, Prathibha Reddy; Sanati, Maryam; Jankowski, Joachim (2015-07-08). "Cellular and Molecular Mechanisms of Chronic Kidney Disease with Diabetes Mellitus and Cardiovascular Diseases as Its Comorbidities". Frontiers in Immunology. 6: 340. doi:10.3389/fimmu.2015.00340. ISSN 1664-3224. PMC 4495338. PMID 26217336.
- ^ "Pharmacokinetics of Corticosteroids". 2003. נבדק ב-15 ביוני 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Connell, John M. C.; Davies, Eleanor (2005-07-01). "The new biology of aldosterone". Journal of Endocrinology (באנגלית אמריקאית). 186 (1): 1–20. doi:10.1677/joe.1.06017. ISSN 0022-0795. PMID 16002531.
- ^ Tait, Sylvia A.S; Tait, James F; Coghlan, John P (2004-03-31). "The discovery, isolation and identification of aldosterone: reflections on emerging regulation and function". Molecular and Cellular Endocrinology (באנגלית). 217 (1–2): 1–21. doi:10.1016/j.mce.2003.10.004. PMID 15134795.
- ^ Williams JS, Williams GH (ביוני 2003). "50th anniversary of aldosterone". J Clin Endocrinol Metab. 88 (6): 2364–72. doi:10.1210/jc.2003-030490. PMID 12788829.
{{cite journal}}: (עזרה)
