אלהאם מאנע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלהאם מאנעערבית: إلهام مانع; נולדה ב-19 במרץ 1966) היא יוצרת, כותבת ליברלית ופעילה משפטית מתימן. היא מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת ציריך בשווייץ, היא גם חברת הוועד הפדרלי השווייצרית לזכויות האישה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלהאם מאנע נולדה במצרים בעיר "אל-מחלה אל- כוברה" (אנ'), לאב תימני ואם מצרייה, ועברה ממקום למקום לפי תנאי עבודתו הדיפלומטית של אביה בין מצרים, תימן, גרמניה, מרוקו וכווית.

את התואר הראשון היא סיימה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת כווית במדעי המדינה בין השנים 1985–1989. לאחר מכן היא עברה לתימן ושם עבדה באוניברסיטת צנעא כעוזרת הוראה במחלקה לפוליטיקה ומדעים, ועבדה גם כמזכירת הוועדה לענייני סגל אקדמי בלשכת הרקטור של אותה אוניברסיטה. בשנת 1993 היא קיבלה מלגה מתוכנית פולברייט מארצות הברית, דבר שאפשר לה להמשיך את לימודיה בארצות הברית, וללמוד תואר שני במדעי המדינה והפוליטיקה ההשוואתית באוניברסיטת וושינגטון בארצות הברית בין השנים 1993–1995. לאחר מכן היא עברה לשווייץ למדה באוניברסיטת צירים בין השנים 1996–2000, וקיבלה תואר דוקטורט בהצטיינות. לאחר מכן, בין השנים 2005–2009 היא קיבלה גם פוסט-דוקוטורט.

מאנע היא בעלת אזרחות שווייצרית.

פעילות עיתונאית ומשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאנע עבדה בתחום העיתונאות שמונה שנים 1997–2005, ברדיו שווייץ ואחר כך באתר סויס-איפו הערבי שהיה שייך לרשות השידור השווייצרית, וקיבלה דרגת סגן רשות השידור בחלקה הערבי של רשות השידור השווייצרית. בשנת 2005 היא עזבה את עבודתה ברשות השידור והתמנתה למרצה מן המניין באוניברסיטת ציריך למדעי המדינה.

החל משנת 2006 היא החלה בעבודת שטח במדינות ערב בנושא, "פוליטיקה ומין" ובמסגרתו עברה בין מדינות דרום אפריקה, בריטניה, תימן, סוריה וכווית. בשנת 2010 היא מונתה לחבר השולחן העגול ביוניסיפ [דרושה הבהרה], ב-2012 הייתה לחברת הוועד הפדרלי לענייני נשים וב-2014 מונתה לעמיתה במכון החילוני SGI בוושינגטון הבירה.

בשנת 2008 מונתה ליועצת פוליטית בנושא "דת ומין במזרח התיכון" עבור ארגונים ממשלתיים שווייצרים, בנוסף לארגונים לא-ממשלתיים וארגונים בינלאומיים. ומאז 2014 היא חוקרת בכירה בתוכנית המחקר המשותפת בין שווייץ ודרום אפריקה SSA JRP בנושא "דמוקרטיה, ערכים ואינטרסים".

פעילות למען נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאנע ידועה כתומכת נלהבת להפרדת דת ומדינה בארצות האסלאם. היא פעילה למען חופש הביטוי והאמונה וגם תומכת בהגנה על זכויות האדם, האזרח והאישה, בנוסף לזכויות המיעוטים בארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה הערבי. היא גם ידועה בתור מבקר חריף של האידאולוגיה והמדיניות של התנועות האסלאמיות במזרח התיכון, וניהלה לא מעט ויכוחים עם אנשי דת מוסלמים מארצות ערב, במיוחד במצרים.

בסוף שנת 2012 כתבה מאנע מאמר בערבית "תימן מכבדת את אוהביה" (אלימן תוכרם מן יוחיבוהא), במאמר זה היא מביעה את התפעלותה מהצעירים והצעירות בכיכר אל-תע'ייר בתימן ב-2011. במאמרה היא מביעה אמונה עמוקה שהצעירים והצעירות אכן יכולים לחולל שינוי, ויביאו לשחרורה של תימן, ויחד איתה גם שחרורן של הנשים מכבלי החברה המסורתית. אבל אכזבתה הייתה גדולה מאוד, תימן לא השתחררה ונקלעה למלחמת אזרחים קשה.

בשנת 2014 כתבה מאנע סדרת מאמרים בכתב העת Elhewar Elmotammaden (הדיאלוג המודרני, שוויון זכויות לנשים בכל תחומי החיים) הנוגעים למצבה של האישה בחברה הערבית ובהם היא קראה לשחרור האישה ולתת לה שוויון זכויות מלא כמו: "אני עדיין נוכחת, אני עדיין נפקדת", "ובכתה שהרזאד", "מצב המשרתות במדינות ערב", "אינך מתבייש דארוד – איש דת", שופטת ללא טאבו".

במאמרה החשוב "אישה חופשית וליברלית", שהתפרסם באותו כתב עת ב-15 במרץ 2015, כתבה מאנע שכל אדם בין אם הוא גבר או אישה, נולד חופשי, ולכל אדם בוגר מגיע את החופש לבחור ולקבל את החלטותיו בעצמו ושאת באחריות עליהם. היא טוענת שהביטוי "אישה חילונית" אינו קללה ואינו נושא אקטים [דרושה הבהרה]של כפירה, להפך עלינו להתפאר בחילוניות, אפשר להיות אישה חילונית וגם מאמינה. לדבריה אין ניגוד בין חילוניות נשית לאמונה בדת. היא כל הזמן חוזרת ומדגישה שהיא אישה "חילונית ומאמינה" גם בכל מפגשיה עם אנשי דת דוגמת ג'מאל אלבנא ואחרים, והדיאלוגים שהיא מנהלת איתם.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • خطايا ( رواية ) دار الساقي 2005 (חטאים, רומן, ביירות 2005)
  • صدى الأنين ( رواية ) دار الساقي 2005 (הד האנחות, ביירות 2005)
  • “Islam and Christian–Muslim Relations: Religious Pluralism and Islamic Law: Dhimmis and Others in the Empire of Law”, Islam and Christian–Muslim Relations, 2013.
  • http://dx.doi.org/10.1080/09596410.2013.8549
  • Rezension "Länderkunde Jemen”. In: Geographica Helvetica (Swiss Journal of Geography). Heft 1, 2007, 57-58.

מאמרים שהתפרסמו בעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "The Arab State: State Formation, Features, and Implications for the “Arab Spring”. In Auer, Andreas (Hg). Demokratisierung im arabischen Raum. Zentrum für Demokratie Aarau. Zürich: Schulthess Juristische Medien. 2013.
  • “Saudi Arabia, the Arab Spring and the Regional Context”. In: ORIENT, German Journal for Politics, Economics and Culture of the Middle East, IV/2012.
  • Sheikhdown: Why Tribes aren’t the Answer in Yemen. Sada: Online Magazine for Carnegie Endowment for Peace. March 21, 2012. answer-in-yemen/a436
  • When States Legally Sanction Discrimination. In Qantara. March 19, 2012
  • The Gulf Initiative and the Yemeni Conflict: Putting the Cart before the Horse. In Qantara, November 29, 2011.
  • Islamisches Recht in der Schweiz ist gefährlich. In: NZZ am Sonntag. July 3, 2011.
  • Yemeni Protests have created a Melting Pot. In: The Guardian, March 19, 2011.
  • Am Anfang war der Stamm. Inamo 62, Jahrgang 16, 2010, 4-8.
  • Is Yemen the Next Failed State? In: The Guardian. December 29, 2009.
  • Islamisches Recht in der Schweiz wäre verheerend, In: NZZ am Sonntag. January 4, 2009.
  • The Arab State and Women’s Rights: The Case of Saudi Arabia - The Limits of the Possible”. Orient - German Journal for Politics, Economics and Culture of the Middle East. July 2008, 15-25.
  • Diary of an Arab Woman: For a Humanistic Islam (in Arabic). Published in a series of online articles in: Middle East Transparent, September 2005 - September 2006.
  • Back to Islam! In: Yemen Observer, Vol. IX, issue 29, August 15, 2006.
  • Falsche Toleranz Diskriminiert die Mädchen, In: NZZ am Sonntag, February 12, 2006.
  • Im Jemen Streiten Staat und Stämme um die Macht, In: Tages Anzeiger, January 18, 2006.
  • Since February 2014 a blog on Huffington Post. A column published simultaneously in ‘Middle East Transparent’ online magazine, Paris (2005-2013); Civic Egypt on line, (2011- present), Modern Discussion (02.2011- present); a monthly column in German in the Swiss newspaper ‘Südostschweiz’ (2010-11); a column published every two weeks in Arabic in ‘Alnedaa Newspaper’, Sana’a (2006-2011); numerous articles published in Arabic in: Swissinfo, Bern (2001- present), Qantara (2011- present), Saudi and Palestinian online websites; Al Quds Newspaper, London (2001-2003), Albayan Newspaper, Dubai (2001)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מונא ספואן (منى صفوان)
  • ראופה חסן (رؤوفة حسن)
  • תואקול קרמאן (توكل كرمان) -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]