אלהאם שאהין

אלהאם שאהין
إلهام شاهين
לידה	3 בינואר 1960 (בת 65); קהיר, מצרים
שם לידה	إلهام السيد أحمد
מדינה	מצרים
השכלה	Higher Institute of Theatrical Arts
תקופת פעילות	מ-1981
	פרופיל ב-IMDb

אלהאם שאהין (בערבית: إلهام شاهين, נולדה ב-3 בינואר 1960) היא שחקנית מצרית שהופיעה בעשרות סדרות טלוויזיה, סרטי קולנוע והצגות תיאטרון.

ביוגרפיה

היא נולדה בהליופוליס, קהיר, ולמדה בבית הספר נוטרדאם. בשנת 1982 היא קיבלה תואר ראשון במשחק מהמכון לאמנויות התיאטרון. הקריירה האמנותית שלה החלה על הבמה,

כאשר הבמאי כמאל יאסין ליהק אות למחזה "בת ים ממאדים"^[1]. אחר כך היא השתתפה בהצגות רבות, ביניהן: "פצצת העונה", "הפדנטים", "המלכודת", "גן האשליה" ו"הקופים".

הפריצה שלה בקולנוע החלה בסרט "אמהות בגלות" בשנת 1981, ולאחר מכן בסרט "הבושה" (ער') בשנת 1982, שסימן את תחילת תהילתה ונסיקת הקריירה האמנותית שלה.

בשנות ה-80 היו התקופה הפופולרית ביותר בקולנוע עבור שאהין, במהלכן שיחקה ב-33 סרטים, ביניהם: "אל תשאל אותי מי אני", "חמשת הגאונים", "מותה של סמירה", "חצי הרגל", "רמדאן מעל הר הגעש" ו"מר קשטה". היא גם השתתפה במספר סדרות טלוויזיה והגישה מספר תוכניות .

בתחילת שנות התשעים ירד מספר הסרטים בהן השתתפה שאהין, אך היא התבלטה בכך שגילמה תפקידים חדשים שהעניקו לה תהילה ציבורית רחבה. בין הסרטים המפורסמים ביותר נמנים: "דייט עם הנשיא", "אהבה מרה", "האבן המעגלית", "בשר זול", "הו עולם, הו אהבה", "דנטייה", "הרמוניקה", "רצח טעים", "שיגעון החיים" ו"המדכא והמדוכאים". עם זאת בשנות התשעים שיחקה בתפקידים ראשיים בסדרות רבות, והיא גם השתתפה בהצגה "בהלול באיסטנבול" עם סמיר גאנם ובבימויו של מוחמד עבד אל עזיז .

בשנות ה-2000, חזרה להתמקד במשחק בסרטי קולנוע. בשנת 2009 היא שיחקה בתפקיד הראשי בסרט "התערובת של פאוזיה", וזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של רוטרדם על תפקידה בו. באותה שנה החלה לפעול גם כמפיקה, והפיקה את סרט "ח'לטה פווזיה" ("המתכון של פווזיה") ואחר כך את "הז ווסט אל־בלד" ("זעזוע במרכז העיר"), סרט היוצא נגד הטרור במצרים, בבימוי מוחמד אבו סיף; ואת "יום ל־סתאת" ("יום לנשים"), סרט פמיניסטי בבימויה של כאמלה אבו ד'כרא^[2].

בשנת 2021 עוררה סערה במצרים שהודיעה שתשחק במחזה של ז'אן פול סארטר "הזונה המכובדת". חברי פרלמנט ביקשו למנוע את העלאת המחזה בגלל שהוא "פוגע בערכים של החברה המצרית"^[1].

חיים אישיים

יש לה אחות אחת, אנאס שאהין, ואח אחד, אמיר שאהין, שנכנס לתעשיית הקולנוע בעזרת אחותו. היא הייתה נשואה לאיש העסקים עאדל חוסני. הפרידה שלהם הייתה לאירוע בקהילה האמנותית במצרים, שכן השניים הזמינו יותר מ-300 איש למסיבה גדולה באחד ממלונות אלכסנדריה. המוזמנים הגיעו מבלי לדעת את הסיבה מאחורי ההזמנה, כך שהציפיות היו להשקת אירוע אמנותי כלשהו; אבל ההפתעה הייתה ההודעה על גירושיהם באותו יום.

לאלהאם שאהין אין ילדים, והיא הצהירה יותר מפעם אחת כי שללה מעצמה ילדים בתמורה לתהילתה ולהצלחתה המקצועית.

הסכסוך שלה עם האחים המוסלמים

שאהין ידועה בהתנגדותה העזה לשלטונו של הנשיא לשעבר מוחמד מורסי והאחים המוסלמים במצרים. בראיון לעיתונות אמרה: "האחים המוסלמים רדפו אותי, ניסו לרצוח אותי. היו ימים שבהם לא יצאתי מהבית והייתה עליי שמירה 24 שעות. אבל לא היה בי פחד, כי כבר לא היה לי מה לאבד. המהפכה לא קידמה דמוקרטיה"^[1]. באותה תקופה איש הדת רב ההשפעה השיח' עבדאללה בדר תקף אותה בתחנה הדתית "אל-חאפז" על כך "שתרומתה לתרבות ולאמנות הייתה רק עירום, גסות והפקרות" ושאל "עם כמה גברים שכבת בשם האמנות?"^[3]. היא הגישה תביעה דיבה נגדו וזכתה. בתגובה אמרה "האחים המוסלמים התכוונו לחסום בפנינו את המשך העיסוק בקולנוע, במשחק ובדרמה", "זה לא סוד — זה אחד הזרמים השמרניים שעלה לשלטון ואני מייצגת ערכים הפוכים לערכים שלהם. הרגשתי צורך להגן עלינו ועל התרבות המצרית"^[1].