אלה אזכרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיוט אלה אזכרה

אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְנַפְשִׁי עָלַי אֶשְׁפְּכָה.
כִּי בְלָעוּנוּ זֵדִים כְּעֻגָּה בְּלִי הֲפוּכָה.
כִּי בִימֵי הַשָּׂר (נ"א: קֵיסָר) לא עָלְתָה אֲרוּכָה.
לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה:

בְּלָמְדוֹ סֵפֶר מִפִּי מְשׁוּלֵי עֲרֵמַת.
וְהֵבִין וְדִקְדֵּק בְּדָת רְשׁוּמַת.
וּפָתַח בִּוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים וְחָשַׁב מְזִמַּת.
וְגוֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדו מוֹת יוּמָת.

גָּבַהּ לֵב בִּגְדוֹלִים
וְצִוָּה לְמַלּאת פַּלְטֵרוֹ נְעָלִים
וְקָרָא לַעֲשָׂרָה חֲכָמִים גְּדוֹלִים
מְבִינֵי דָת וּטְעָמֶיהָ בְּפִלְפּוּלִים

דִּינוּ מִשְׁפָּט זֶה לַאֲשׁוּרוֹ
וְאַל תְּעַוְּתוּהוּ בְּכָזָב לְאָמְרוֹ
כִּי אִם הוֹצִיאוּהוּ לַאֲמִתּוֹ וּלְאוֹרוֹ
כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גּוֹנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ

הֵם כְּעָנוּ לו וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא
נָם אַיֵּה אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲחִיהֶם מְכָרוּהוּ
לְאֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים סְחָרוּהוּ
וּבְעַד נַעֲלַיִם נְתָנוּהוּ

וְאַתֶּם קַבְּלוּ דִין שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם
כִּי מִימֵי אֲבוֹתֵיכֶם לא נִמְצָא כָּכֶם
וְאִם הָיוּ בַחַיִּים הָיִיתִי דָנָם לִפְנֵיכֶם[1]
וְאַתֶּם תִּשְׂאוּ עֲוֹן אֲבותֵיכֶם

חלק מהפיוט

אֵלֶּה אֶזְכְּרָה היא קינה שנכתבה על עשרת הרוגי מלכות, חכמים שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים.

הקינה מבוססת על סיפור הוצאתם להורג של החכמים כפי שמופיע במדרש בשם זה - מדרש "אלה אזכרה", המתאר בפירוט את הוצאתם להורג של החכמים (המדרש נדפס ב"אוצר מדרשים" לי"ד אייזנשטיין).

מחבר הקינה אינו ידוע, אך באקרוסטיכון חתום השם "יהודה".

תוכן הקינה וזמן אמירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקינה פותחת בפרפרזה על ספר תהילים, פרק מ"ב, פסוק ה'. בתי הקינה מתחילים באותיות על פי סדר האלף-בית, ובבתים שאחר כך חתום באקרוסטיכון שם המחבר - יהודה חזק. הקינה מבוססת על מדרש אלה אזכרה, אשר מרחיב ומפרט בהוצאתם להורג של עשרת הרוגי מלכות. המדרש ציין בשפתו את הסיבה הנסתרת לגזירה זו משמים.

הקינה משולבת במחזורי תפילה של מספר קהילות במקומות שונים:

  • בקהילות הספרדים היא נאמרת כחלק מסדר הקינות לתשעה באב.
  • בנוסח אשכנז המזרחי[2] היא נאמרת לאחר סדר העבודה שבתפילת מוסף של יום הכיפורים, שלפי המנהג המקורי היא הסליחה האחרונה לאחר סדר שלם של סליחות הנאמר לאחר סדר העבודה, אך ברוב הקהילות אשכנז המזרחי בטלו את אמירת שאר הסליחות, ונשארה רק קינת "אלה אזכרה" לבדה.
  • בנוסח אשכנז המערבי, היא נאמרת בסליחות ערב ראש השנה,[3] ובערב יום כיפור אומרים פיוט אחר על עשרה הרוגי מלכות.[4] בהרבה קהילות אשכנז המערבי, הפיוט או חלק ממנו נאמר גם במנחה של יום כיפור.[5]

בחלק מהקהילות שאינן אומרות קינה זו כחלק מהקינות בתשעה באב, ישנה קינה אחרת העוסקת בהריגתם של עשרת הרוגי מלכות:

  • בקהילות אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי, אומרים בתשעה באב את הקינה הפותחת במילים: ארזי הלבנון אדירי התורה.
  • בתכלאל מוזכרת קינה שחיברוה חכמי תימן הקדמונים "אז בבית שבינו" המתארת את הריגת עשרת הרוגי מלכות. קינה זו נהוג לאומרה בתפילת ערבית בתשעה באב.

טיהר רבי ישמעאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחזנות האשכנזית-אירופית מפורסם הקטע (באות ט' ואות י') "טיהר רבי ישמעאל", שהולחן ובוצע לראשונה על ידי החזן זבולון קוורטין. עד היום מבוצעות לקטע גרסאות כיסוי רבות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נוסח אחר: וְאִם הֵם חַיִּים הֵבֵאתִי דִּינָם לִפְנֵיכֶם.
  2. ^ בנוסח אשכנז המערבי אומרים תמורתה פיוט של רבנו גרשום מאור הגולה, וראו לקמן לגבי אמירתו במנחה בחלק מקהילות אלו.
  3. ^ סדר סליחות מכל השנה כמנהג אשכנז, רעדלהיים תרט"ו, דף מב ע"א.
  4. ^ סדר סליחות מכל השנה כמנהג אשכנז, רעדלהיים תרט"ו, דף יג ע"א (במספורי עמודים המתחיל מסליחות ערב יום כיפור).
  5. ^ ראו דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק ב (יום כיפור), עמ' 694.