אלווין טופלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלווין טופלר
Alvin Toffler
Alvin Toffler 02.jpg
אלווין טופלר, 2006
לידה 4 באוקטובר 1928
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 ביוני 2016 (בגיל 87)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי עתידנות, סוציולוגיה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום קבורה Westwood Village Memorial Park Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עתידן, עיתונאי, סופר, איש חינוך, סוציולוג, כותב מדע בדיוני, עתידנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה קצין מסדר האמנויות והספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Heidi Toffler עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קרן טופלר (1954–2000)
www.alvintoffler.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלווין טופלראנגלית: Alvin Toffler; ‏4 באוקטובר 1928 - 27 ביוני 2016) היה סוציולוג, סופר ועתידן יהודי-אמריקאי נודע. היה עורך בכתב העת "פורצ'ן" (Fortune). היידי (Heidi), אשתו, אף היא סופרת ועתידנית, וטופלר כתב את ספריו יחד אתה או בעזרתה.

הוא הקים את חברת Toffler Associates, חברה לייעוץ ניהולי, והיה מרצה אורח בקרן ראסל סייג' (Russell_Sage_Foundation), פרופסור אורח באוניברסיטת קורנל, חבר סגל בבית הספר החדש למחקר חברתי, כתב הבית הלבן ויועץ עסקי. רעיונותיו וכתביו של טופלר השפיעו באופן משמעותי על חשיבתם של מנהיגים בעולם העסקי ומדינאים ברחבי העולם, כולל ג'או זיאנג (אנ'), ומייסד AOL, סטיב קייס (אנ').

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופלר סיים את לימודיו באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1950 בחוג לאנגלית, אולם הוא היה מרוכז יותר באקטיביזם פוליטי מאשר בהרצאות.[1] הוא פגש את אשתו לעתיד, אדלייד אליזבת פארל (המכונה "היידי"), כאשר התחילה ללמוד בחוג לבלשנות. בהיותם סטודנטים, הם החליטו להמשיך בעבודתם כבוגרי החוג ועברו למערב התיכון, שם נישאו ב-29 באפריל 1950.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלווין והיידי טופלר חיפשו חוויות לכתוב עליהן והם הקדישו לכך חמש שנים כעובדי צווארון כחול על פסי הרכבה תוך כדי לימוד ייצור המוני תעשייתי בעבודתם היומיומית.[2] הוא השווה את רצונו להתנסות כסופרים אחרים, כמו ג'ק לונדון, שבמסעו אחר נושאים לכתוב עליהם הפליג בים, וג'ון סטיינבק, שהלך לעבוד בקטיף ענבים עם מהגרי עבודה.[3] בעבודות הראשונות שלהם במפעל, היידי הפכה לנציגת עובדים באיגוד בבית היציקה לאלומיניום בו עבדה. אלווין הפך לבעל מקצוע כמסגר ורתך.[2] בערבים אלווין כתב שירה וספרות, אך גילה שהוא לא בקיא בשניהם.[2]

ניסיון העבודה המעשי שלו עזר לאלווין טופלר להתקבל לתפקיד בעיתון הנתמך על ידי האיגוד, ובכך עבר ללשכתו בוושינגטון בשנת 1957, אחרי כן כיהן כשלוש שנים ככתב הבית הלבן, וסיקר את הקונגרס ואת הבית הלבן לעיתון יומי בפנסילבניה.[4] [5]

הם חזרו לעיר ניו יורק בשנת 1959 כאשר מגזין "פורצ'ן" הזמין את אלווין להיות כתב טור העבודה שלו, ובהמשך הודיעו לו על קבלת הטור העסקי והניהולי.[6] לאחר שעזב את "פורצ'ן" בשנת 1962, החל טופלר בקריירה עצמאית, וכתב מאמרים לכתבי עת ומגזינים.[6] ראיונותיו ב"פלייבוי" ב-1964 עם הסופר הרוסי ולדימיר נבוקוב ואיין ראנד נחשבו בין הטובים ביותר של המגזין.[6] הראיון שלו עם ראנד היה הפעם הראשונה שהמגזין נתן במה כזאת לאינטלקטואלית נשית, שכדברי פרשנית אחת, "ציפור גן העדן האמיתית שטופלר לכד עבור פלייבוי ב-1964 הייתה איין ראנד."[7]

טופלר נשכר על ידי חברת IBM כדי לערוך מחקר ולכתוב מאמר על ההשפעה החברתית והארגונית של מחשבים, מה שהוביל לקשר שלו עם ראשוני ה"גורואים" וחוקרי הבינה המלאכותית של המחשבים. זירוקס הזמינה אותו לכתוב על מעבדת המחקר שלה ו-AT&T התייעצה איתו לצורך ייעוץ אסטרטגי. עבודה זו של AT&T הובילה למחקר בנושא טלקומוניקציה, אשר יעץ להנהלה הבכירה של החברה לפרק את החברה יותר מעשור לפני שהממשלה אילצה את AT&T להתפרק.[8]

באמצע שנות השישים החלו הטופלרים בחמש שנות מחקר על מה שיהפוך לספר "הלם העתיד", שפורסם בשנת 1970.[9][10] על פי הדיווח ב"ניו יורק טיימס ", נמכרו למעלה מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם, או יותר מ-15 מיליון עותקים על פי אתר הטופלרים במרשתת.[9][11] טופלר טבע את המונח "הלם העתיד" כדי להתייחס למה שקורה לחברה כששינוי מתרחש מהר מדי, מה שמוביל לבלבול חברתי וקריסת תהליכי קבלת החלטות תקינים.[12] הדפסת הספר מעולם לא פסקה והוא ותורגם לעשרות שפות.[9]

הוא המשיך את הנושא בספר "הגל השלישי" בשנת 1980. בעוד שהוא מתאר את הגל הראשון והשני כמהפכות החקלאיות והתעשייתיות, "הגל השלישי", ביטוי שטבע, מייצג את מהפכת המידע, המהפכה מבוססת מחשב. הוא חזה את התפשטות האינטרנט והדוא"ל, המדיה האינטראקטיבית, הטלוויזיה בכבלים, שיבוט והתקדמות דיגיטלית אחרת.[13] הוא טען כי אחת מתופעות הלוואי של העידן הדיגיטלי היא "עומס יתר של מידע", מונח נוסף שטבע.[14] בשנת 1990 הוא כתב את Powershift, גם בעזרת אשתו היידי.[15]

בשנת 1996, יחד עם היועץ העסקי האמריקני טום ג'ונסון, הם הקימו את חברת Toffler Associates, חברת ייעוץ שנועדה ליישם רבים מהרעיונות עליהם כתבו הטופלרים. המשרד עבד עם עסקים, ארגונים לא ממשלתיים וממשלות בארצות הברית, דרום קוריאה, מקסיקו, ברזיל, סינגפור, אוסטרליה ומדינות אחרות. במהלך תקופה זו בקריירה שלו, טופלר הרצה ברחבי העולם, לימד במספר בתי ספר ופגש מנהיגים בעולם, כגון מיכאיל גורבצ'וב, וכמו כן אנשי מפתח ואנשי צבא.[16]

תאוריית הגל השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תאוריית הגל השלישי

אלווין טופלר פיתח תאוריית גלים חברתית תרבותית כלכלית. בחברתנו הפוסט מודרנית, חברת הגל השלישי, הכלכלה הופכת לכלכלה סופר סמלית, ודרך עשיית העושר היא באמצעות ידע. הידע בתקופתנו הוא השותף החשוב ביותר. לפי התאוריה של טופלר האנושות עברה שלושה גלים של מהפכות:

  • הגל הראשון הוא מעבר מכלכלה של רועים ומלקטים לכלכלה המבוססת בעיקר על חקלאות.
  • הגל השני הוא מעבר מכלכלה שעיקרה חקלאות לכלכלה שעיקרה תעשייה.
  • הגל השלישי הוא מעבר מכלכלת התעשייה הכבדה לכלכלה המבוססת על ידע ותחכום, כלכלה סופר סמלית.

פרסים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופלר זכה במספר פרסים ופרסים יוקרתיים, ביניהם פרס הספר של קרן מקינזי לתרומה לספרות בנושא ניהול, Officier de L'Ordre des Arts et Lettres, ומינויים, כולל עמית האיגוד האמריקני לקידום המדע (American Association for the Advancement of Science) והמכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (International Institute for Strategic Studies).

בשנת 2006, אלווין והיידי טופלר זכו בפרס העצמאי של אוניברסיטת בראון .[17]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופלר היה נשוי להיידי טופלר, גם היא סופרת ועתידנית. הם התגוררו באזור Bel Air בלוס אנג'לס בקליפורניה, וקודם לכן ברדינג, קונטיקט (אנ').[18]

בתם היחידה של הזוג, קרן טופלר (1954–2000), נפטרה בגיל 46 לאחר שיותר מעשור סבלה תסמונת גייאן-בארה .[19] [20]

אלווין טופלר נפטר בשנתו ב-27 ביוני 2016, בביתו בלוס אנג'לס.[21] הוא קבור בפארק הזיכרון של ווסטווד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספרו הראשון "הלם העתיד", 1970, זיהה את הבעיה המרכזית של סוף המאה ה-20. העתיד כבר כאן אבל אנחנו עוד תקועים שם בעבר. אנחנו עוברים שינויים רבים ומהירים ורוב האנשים מתקשים לחיות בקצב השינויים המהיר. הספר תורגם גם לעברית.
  • בספרו השני "הגל השלישי", 1980, הציע פתרון מהפכני. אחרי הגל הראשון שבא לידי ביטוי במהפכה החקלאית (המחרשה וכתב היד) במשך אלפי שנים עד 1500 - 1800, בא הגל השני שבא לידי ביטוי במהפכה התעשייתיתמכונה והדפוס) במשך מאות שנים עד 1980 - 1993. מאז 1980 בערך, הגל השלישי החל במהפכת המחשב האישי (1980 - 1995), והשימוש ברשתות של תקשורת מחשבים. הספר תורגם גם לעברית.
  • ספרו השלישי, "מהפך העוצמה", 1990, מרחיב את תאוריית הגלים ומדגיש את העובדה שבגל השלישי הדרך העיקרית להשגת עושר ועוצמה היא באמצעות ידע ושליטה מתוחכמת בידע. העוצמה הכלכלית עוברת מהמכונות הכבדות אל הידע, התחכום והתקשורת. הספר תורגם גם לעברית.
  • ספרו הרביעי "מלחמה ואנטי מלחמה", 1994, הוא יישום כל שלושת ספריו הנ"ל לתחום הביטחון והצבא של העתיד. הדרך של עשיית המלחמה בגל השלישי של התחכום שונה מדרך עשיית המלחמה בגל השני שהתבססה על כמות וגודל לעומת תחכום וציוד מיוחד. אלווין טופלר שאב השראה לספרו גם ממלחמות ישראל שהתבססו על פעולה מהירה ועל מלחמת המפרץ הראשונה. הספר תורגם גם לעברית.
  • ספרו החמישי "עושר מהפכני", 2006, הוא ספר המנסה לפענח את הציוויליזציה של הווב 2.0. לדעת טופלר, ווב 2.0 הוא רק ההתחלה של סוג חדש של עושר, שהתאוריה הכלכלית של היום אינה מסוגלת להסבירו. כבר ידוע שבמאה ה-21 ידע חשוב יותר מאשר הון. איזו עוצמה כלכלית יש לוויקיפדיה? מה מניע אנשים לכתוב בהתנדבות ערכים לוויקיפדיה? למה הבלוגים והפודקסטים הם הכלכלה האמיתית והעמוקה של ימינו בעוד שהמודלים העסקיים של המאה ה-20 כבר לא רלוונטיים? הספר תורגם לעברית, הוצאת עם עובד, 2009.
  • The Eco Spasm Report,‏ 1975
  • Preview & Premises,‏ 1983. הספר תורגם לעברית בשם "אבחנות והנחות", הוצאת הקיבוץ המאוחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלווין טופלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Schneider, Keith (29 ביוני 2016). "Alvin Toffler, Author of 'Future Shock,' Dies at 87". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2016. 
  2. ^ 1 2 3 Schneider, Keith (29 ביוני 2016). "Alvin Toffler, Author of 'Future Shock,' Dies at 87". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2016. 
  3. ^ video: Interview with Alvin Toffler
  4. ^ Schneider, Keith (29 ביוני 2016). "Alvin Toffler, Author of 'Future Shock,' Dies at 87". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2016. 
  5. ^ "Alvin Toffler (1928–2016)", Legacy.com, June 30, 2016
  6. ^ 1 2 3 Schneider, Keith (29 ביוני 2016). "Alvin Toffler, Author of 'Future Shock,' Dies at 87". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2016. 
  7. ^ "The "Lost" Parts of Ayn Rand's Playboy Interview", The Atlas Society, March 1, 2004
  8. ^ Galambos, Louis, and Abrahamson, Eric. Anytime, Anywhere: Entrepreneurship and the Creation of a Wireless World, Cambridge Univ. Press (2002) p. 266
  9. ^ 1 2 3 Schneider, Keith (29 ביוני 2016). "Alvin Toffler, Author of 'Future Shock,' Dies at 87". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2016. 
  10. ^ "Alvin and Heidi Toffler: Partnership" Archived ספטמבר 17, 2010 at the Wayback Machine – Toffler Web site
  11. ^ "Future Shock" author Alvin Toffler has died at age 87, Denver Post, June 29, 2016
  12. ^ Hindle, Tim. Guide to Management Ideas and Gurus, John Wiley & Sons (2008) p. 311
  13. ^ "Alvin Toffler, futurologist guru, dies at 87". BBC News. 30 ביוני 2016. 
  14. ^ "Alvin Toffler, author of 'Future Shock,' dead at 87", US News and World Report, June 29, 2016
  15. ^ Schneider, Keith (29 ביוני 2016). "Alvin Toffler, Author of 'Future Shock,' Dies at 87". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2016. 
  16. ^ "Alvin Toffler, Future Shock and Third Wave author, dead at 87", CBC News, June 29, 2016
  17. ^ "Happy Birthday To Redding's Alvin Toffler!". Westport Daily Voice (Weston, Connecticut). 4 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2016. 
  18. ^ "Happy Birthday To Redding's Alvin Toffler!". Westport Daily Voice (Weston, Connecticut). 4 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2016. 
  19. ^ "Paid Notice: Deaths Toeffler, Karen". New York Times. 11 ביולי 2000. 
  20. ^ "Karen Toffler – 1985". Flickr.com. 
  21. ^ Jill Leovy (29 ביוני 2016). "Alvin Toffler, author of 1970 bestseller 'Future Shock,' dies at 87". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2016.