אלומיניום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צורן - אלומיניום - מגנזיום
 
B
Al
Ga  
 
 
Al-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 13
סמל כימי Al
סדרה כימית מתכות
צפיפות 2700 kg/m3
מראה
אפור כסוף מתכתי
Aluminium-4.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 26.981538 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 3
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 933.47K (660.32°C)
טמפרטורת רתיחה 2792.15K (2519°C)
לחץ אדים 2.42Pa ב-K
מהירות הקול 5100 מטר לשנייה ב933K
שונות
אלקטרושליליות 1.61
קיבול חום סגולי 900 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 37.7 106/m·Ω
מוליכות תרמית 237 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 577.5 kJ/mol

אַלוּמִינְיוּם (אנגלית: Aluminum או Aluminium, עברית: חמרן) הנו יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Al ומספרו האטומי 13. מתכת רקיעה וכסופה. זהו היסוד השלישי בשכיחותו (כ-8 אחוז) בקרום כדור הארץ‏, אחרי חמצן וצורן, והשכיח ביותר בין המתכות. נמצא בעיקר במחצבי בוקסיט ומצוין בחסינותו להתחמצנות, בעמידותו ובצפיפותו הנמוכה, המאפשרת ייצור מוצרים קלי משקל. לאלומיניום חשיבות כלכלית גבוהה והוא משמש בתעשיות רבות (חלונות אלומינום, דלתות, ידיות וכיוצא בזה).

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתכת קלה, שצפיפותה שליש מצפיפות פלדה או נחושת.

חשיל (מחושל בקלות, השני בחשילותו אחרי זהב), רקיע (מקום ששי ברקיעותו), מתגבש ומעוצב בקלות. רך יחסית ונוח לעיבוד שבבי.

לאלומיניום ברק עמום שנוצר בעקבות שכבה דקה של אלומיניום חמצני - אלומינה, המופיעה מיד בחשיפה לאוויר. האלומינה קשה ביותר, ואינה מתפוררת מגוף האלומיניום, ובכך מקנה לו עמידות לשיתוך.

חסר תכונות מגנטיות. מוליך בצורה טובה חשמל וחום.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם מודדים במידות של כמות או ערך, השימוש באלומיניום עולה על זה של כל מתכת אחרת פרט לברזל. ע"פ נתוני איגוד האלומיניום הבינלאומי בשנת 2011 הופקו בעולם (לא כולל מיחזור) סה"כ כ44 מיליוני מטר מעוקב אלומיניום.[1]

לאלומיניום טהור יש חוזק מתיחה נמוך, אבל בסגסוגות עם מתכות אחרות, כגון נחושת, אבץ, מגנזיום וצורן, מפגין האלומיניום תכונות מצוינות המתאימות לתפקידים רבים.

האלומיניום משמש ליצירת מוצרים העומדים בעומס מכני בינוני ודורשים משקל נמוך ועמידות בשיתוך.

לרוב המראות בימינו שכבת אלומיניום במשטחן האחורי. גם במראות של טלסקופים משתמשים באלומיניום. שימושים נוספים:

  • אלומיניום משמש ליצירת חלקי מכוניות, מטוסים, משאיות, פסי רכבת, כלי שיט, טילים וכדומה בזכות משקלו הקל.
  • לאלומיניום שימושים רבים מאוד בתחום הבנייה - הוא משמש כחומר עיקרי למסגרות חלונות ודלתות.
  • כלים יומיומיים כמו כלי מטבח, בזכות היותו מוליך חום מצוין, והקלות שבה ניתן להחזיקו נקי ומבריק.
  • פחיות שתייה, משום שהמכלים אינם מחלידים, משקלם זניח וקל מאוד למעוך אותן לצורך איסוף.
אלומיניום
  • קווי תמסורת חשמליים; למרות שאלומיניום מוליך רק 60% מהמוליכות של נחושת הוא זול יותר.
  • לאלומיניום טהור (99.999%) יש שימוש בתעשיית האלקטרוניקה ובייצור תקליטורים.
  • אבקת אלומיניום משמשת לעתים קרובות להכנת צבע כסף.
  • גופי קירור לרכיבים אלקטרוניים פולטי חום כמו למשל מעבדי מחשבים עשויים מאלומיניום בזכות מוליכות החום הטובה שלו. נחושת עדיפה לתפקיד זה אבל היא יקרה וקשה יותר לייצור.
  • לאלומיניום חמצני תפקיד בייצור זכוכית ואבני אודם וספיר מלאכותיות.
  • נייר עטיפה - נייר העטיפה (כמו למשל של שוקולד) הוא בעצם יריעה דקה של אלומיניום הניתנת לגלילה ולעטיפת מוצרי מזון.
  • באלומיניום פחמני משתמשים בתעשיית תרסיסי הדאודורנט כחומר מונע הזעה.
  • תערובת של תחמוצת מתכתית (כמו תחמוצת ברזל) עם אבקת אלומיניום נקראת תרמיט ומשמשת לריתוך ולמטרות צבאיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הקדום ביותר לאלומיניום נמצא בספרו של פליניוס הזקן תולדות הטבע (Naturalis Historia):

יום אחד צורף ברומא הורשה להציג בפני הקיסר טיבריוס צלחת עשויה ממתכת חדשה. הצלחת הייתה קלה מאוד ובהירה כמעט כמו כסף. הצורף סיפר לקיסר שהוא הכין את המתכת מטיט רגיל. בנוסף לכך הוא אמר שרק הוא והאלים יודעים איך להכין את המתכת הזאת מטיט. הקיסר נהייה סקרן וכמומחה פיננסי הוא נהייה מודאג. הקיסר חשש שכל אוצרותיו שעשויים מזהב וכסף יאבדו את ערכם אחרי שאנשים פשוטים יפיקו את המתכת הבהירה שהציג בפניו הצורף מטיט. במקום לתת לצורף את הקרדיט, הקיסר ציווה לערוף את ראשו.

היוונים והרומאים הקדמונים השתמשו במלחי אלומיניום כחומרי צביעה ובתור חומר עוצר דימום בפצעים. אלום (מלח אלומיניום) עדיין משמש כחומר עוצר דימום. ב-1761 גיטון דה מורבו הציע לקרוא לאלום אלומין. ב-1808 זיהה האמפרי דייווי את האלומיניום כמתכת באלום.

בידוד אלומיניום בוצע לראשונה על ידי פרידריך ולר ב-1827 כשערבב אשלגן עם אלומיניום כלורי. ולר שיפר את התהליך שביצע הנס כריסטיאן ארסטד שנתיים לפני כן, בו הופק לכאורה אלומיניום, וטען כי ארסטד הפיק למעשה אשלגן. האדם הראשון שגילה את האלומיניום במכרה בוקסיט (מינרל המכיל אלומיניום) ומיצה אותו בהצלחה היה פ. ברטייה.

האמריקני צ'ארלס מרטין הול רשם פטנט ב-1886 על תהליך אלקטרוליזה של מיצוי אלומיניום. התהליך מבוסס על אלקטרוליזה של תחמוצת אלומיניום המומסת במינרל קריאוליט כשהוא מותך. פטנט זה הפך את מיצוי האלומיניום ממינרלים לזול יותר וכיום זהו תהליך המקובל בכל העולם.

ב-1909 התגלה בגרמניה כי עירוב של אלומיניום, נחושת ומגנזיום יוצר סגסוגת חדשה שנקראה דוראלומין (DURALUMIN) שלה תכונות הדומות לפלדה רכה אך משקלה הסגולי שליש בלבד מזה של פלדה. תכונות אלו איפשרו יצור מטוסים קלים וחזקים מדוראלומין.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על-פי שאלומיניום הוא יסוד נפוץ בקרום כדור הארץ (בין 7.5% ל-8.1%), הוא אינו מופיע בטבע כמתכת ולא ניתן להפרידו בשיטות מסורתיות, וכתוצאה מכך הייתה מתכת האלומיניום יקרה יותר מזהב (מסופר שלנפוליאון השלישי היה סט צלחות מאלומיניום שנשמר לאורחיו המכובדים ביותר; השאר השתמשו בצלחות זהב[דרוש מקור]). אלומיניום נחשב מתכת מסחרית חדשה והיא מיוצרת בכמויות מסחריות מ-1900. מיחזור אלומיניום הפך לחלק חשוב בתעשיית ייצורו. זיקוק אלומיניום דורש כמויות עצומות של חשמל, בעוד שמיחזור דורש רק 5% מהאנרגיה הזאת. המנהג למחזר אלומיניום אינו חדש והתחיל בתחילת המאה ה-20.

תהליך באייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך שנקרא "תהליך באייר" (Bayer Process).

הבוקסיט נטחן ומושרה בנתרן הידרוקסידי (NaOH) בסיר לחץ. בתנאים אלו Al2O3 הופך לNaAl(OH)4 ומתמוסס בעוד טיטניום, צורן וברזל נשארים כמשקע. התערובת מסוננת ומועברת למכל שיקוע שבו NaAl(OH)4 מתגבש לAl(OH)3. הגבישים נשטפים ומחוממים בכבשן לטמפרטורה של 1000 מעלות צלזיוס עד שנוצר Al2O3, בהתאם למשוואה הבאה:

\ 2 Al(OH)_{3(s)} \rarr 2 Al_2O_{3(s)} + 3 H_2O_{(g)}

תחמוצת האלומיניום עוברת אלקטרוליזה ועל הקתודה מתקבל אלומיניום נוזלי טהור (99% טהור).

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגת חימצון 1+[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • AlH מיוצר בחימום אלומיניום ב-1500 מעלות צלזיוס בסביבת מימן.
  • Al2O מיוצר בחימום Al2O3 עם צורן בואקום בטמפרטורה של 1800 מעלות צלזיוס.
  • Al2S מיוצר בחימום Al2S3 יחד עם שבבי אלומיניום בואקום בטמפרטורה של 1300 מעלות צלזיוס.
  • AlF, AlCl ו-AlBr קיימים במצב צבירה גז והם מיוצרים כשתרכובת הלוגנית מחוממת עם אלומיניום.

דרגת חימצון 2+[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלומיניום חד-חמצני (AlO) יכול להיווצר כששורפים אבקת אלומיניום בחמצן.

דרגת חימצון 3+[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניתן להפיק אלומיניום הידריד (AlH3)n מ-Al(CH3)3 ומימן. ניתן גם לייצר אותו מ-AlCl3 כשנמצא בתמיסת אתר.
  • אלומיניום קרביד Al4C3 מופק בחימום אלומיניום ופחמן בטמפרטורה העולה על 1000 מעלות צלזיוס.
  • ניתן להפיק אלומיניום חנקתי (AlN) בחימום אלומיניום וחנקן בטמפרטורה של 800 מעלות צלזיוס או בהידרוליזה של אמוניה עם אלומיניום הידרוקסידי .
  • אלומיניום זרחתי (AlP) מיוצר גם הוא בצורה דומה לזו של AlN.
  • Al2S3 מיוצר כשמעבירים על אבקת אלומיניום מימן גופרתי (H2S), זהו חומר רב צורתי.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב, אין לאלומיניום השפעה על תאים חיים. עם זאת, ישנם אנשים שמפתחים אלרגיה לאלומיניום, המתבטאת בדלקת בעור, גירודים ועוד. בנוסף, קיים חשד לקשר בין חשיפה לאלומיניום ולהתפתחות מחלת האלצהיימר[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]