אלון אולארצ'יק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלון אוליארצ'יק)
אלון אולארצ'יק
צילום מ-2015
צילום מ-2015
לידה 15 ביוני 1950 (בן 73)
הרפובליקה העממית הפולניתהרפובליקה העממית הפולנית ורשה, הרפובליקה העממית הפולנית
שם לידה אלכסיי אולארצ'יק
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1968
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוקג'אזפופבלוז
שפה מועדפת עברית, פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, גיטרה בס, פסנתר
חברת תקליטים התו השמיני
צאצאים מקס אולארצ'יק
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלון אולארצ'יק (נולד ב-15 ביוני 1950) הוא זמר, מלחין, פזמונאי, מפיק מוזיקלי, בסיסט ושחקן ישראלי יליד פולין, זוכה פרס אקו"ם למפעל חיים. פעיל בעיקר בסגנונות הרוק והג'אז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אלכסי אולארצ'יקפולנית: Alexey Olearczyk) בפולין, אביו היה המוזיקאי היהודי אדוארד אולארצ'יק. בשנת 1957 עלה לישראל וגר בנתניה ולאחר מכן בבת ים[1]. בילדותו למד לנגן בפסנתר ומאוחר יותר, בזמן לימודיו בפנימייה צבאית בחיפה, למד לנגן גם בגיטרה. אחרי שהפסיק את לימודיו בפנימייה, ניגן בגיטרה בס בלהקת "פרחי הבלוז" ובלהקת "הצבר הדוקרני" עם הסולן אלדד זיו. הלהקה שרה בעיקר את שירי החלונות הגבוהים ושירים שהלחין אביו של אלון, אדוארד. על השהות בבת ים חיבר שני שירים: 'קו 26', קו האוטובוס שבו נסע לבלות בתל אביב, ו'דוקטור, סליחה שאני מעיר אותך – כמה זמן ברציפות מותר לגור בבת ים?' שירים אלה מצטרפים ל'כמה יוסי' של חברו לשכונת רמת יוסף בבת ים, ברי סחרוף.

בשנת 1968 התגייס אולארצ'יק ללהקת הנח"ל, שם הכיר את דני סנדרסון, מאיר פניגשטיין, אפרים שמיר וגידי גוב, לעתיד חבריו ללהקת כוורת. אולארצ'יק היה שותף לתוכניתה של הלהקה "בהיאחזות הנח"ל בסיני", שעלתה ב-1969. בשנת 1969 כתב את שיריו הראשונים, ביניהם השיר "בלי לבקש רשות" ללחן של אפרים שמיר, אשר הוצע לאחר-מכן ללהקה. יאיר רוזנבלום, מנהלה המוזיקלי של הלהקה, דחה את ההצעה, והשיר הוקלט שנים לאחר מכן, בשנת 1977. אולארצ'יק ושמיר הקימו תוך כדי שירותם בלהקה צמד בשם "נו אז מה?", והוציאו תקליטון עם שני שירים: "סופה", שהלחין שמיר למילים של אמוץ ברונטמן, ו"דם לא טוב" שכתב והלחין אולארצ'יק. "דם לא טוב" הושמע מעט ברדיו בטרם גם צונזר שם מחשש לפגיעה ברגשות הנוצרים בארץ.

בשנת 1971 המשיכו אולארצ'יק ודני סנדרסון את שיתוף פעולתם, כאשר ניגנו ביחד בלהקת "השניצלים" של סנדרסון וכתבו יצירה בשם "הילד מברזיל" שהייתה הבסיס לאופרת הרוק "אופרת פוגי". אחרי שחרורו מהצבא ניגן אולארצ'יק בלהקת הג'אז של אהרל'ה קמינסקי, "הפלטינה". לאחר מכן עזב ללונדון וניגן בלהקות מקומיות. ביחד עם סנדרסון, שבא לביקור בלונדון, הקליט סקיצה ליצירה סימפונית על פי "התמנון האיטר" שהלחין סנדרסון. לאחר כחצי שנה חזר אולארצ'יק לישראל.

בשנת 1973 הוקמה להקת כוורת. אולארצ'יק היה אחד הכותבים הראשיים של שירי הלהקה, לצדו של דני סנדרסון. בין היתר השתתף בכתיבת "המגפיים של ברוך", "נתתי לה חיי", "ככה היא באמצע", "יו יה", "גוליית", "טנגו צפרדעים", "ילד מזדקן", "העולם שמח" ו"לו לו". באותה תקופה השתתף אולארצ'יק בהקלטות אלבומיהם של אריק איינשטיין ויוני רכטר, ובהקלטת האלבום "ארבע-עשרה אוקטבות" של אבנר קנר ויוני רכטר. בשנת 1976 התפרקה להקת כוורת, ואולארצ'יק עבר להשתתף כנגן בס בהקלטות שונות: באלבומים "האהבה פנים רבות" ו"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'" של אריק איינשטיין, וכן בהקלטות שירים לאלבום הבכורה של גלי עטרי.

ב-1978 עזב את ישראל לארצות הברית והחל ללמוד ג'אז במכללת ברקלי בבוסטון שבמסצ'וסטס. לאחר שלוש שנים סיים את לימודיו ועבר לניו יורק, שם יצר וניגן במגוון סגנונות: "גל חדש" בלהקת The Hooks, ג'אז עם ג'רום האריס, ג'אז-רוק בלהקת ZINC של אדי ג'ובסון, מוזיקה לתערוכות עם אלדד זיו, וכן שימש כמנהל המוזיקלי של מועדון "הפיקוק" בניו יורק, שאליו הגיעו מישראל כוכבי מוזיקה מזרחית דוגמת זוהר ארגוב, אבנר גדסי, בועז שרעבי, ושימי תבורי. בהשפעת הצליל המזרחי כתב בניו יורק את השירים "בא לשכונה בחור חדש" ו"היא הולכת בדרכים" והציע אותם לבצלאל אלוני ועפרה חזה. הם לא היו מעוניינים, ואולארצ'יק הקליט אותם בעצמו בשנת 1985.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 חזר לישראל והופיע במופע האיחוד הראשון של כוורת. לכבוד המופע כתב והלחין את השיר "מאיר ואלון", על שובם שלו ושל מתופף הלהקה מאיר פניגשטיין מארצות הברית.

כעבור שנה, בשנת 1985 יצא אלבום הסולו הראשון של אולארצ'יק, ובו שירים שהפכו ללהיטים כמו "מאיר ואלון", "היא הולכת בדרכים", "בא לשכונה בחור חדש", "גלים גלים" וחידוש ל"ילד מזדקן" של כוורת. אולארצ'יק, ביחד עם איתן גדרון, שהתפרסם בתור נגן הבס של להקת תמוז והמפיק המוזיקלי של התקליט, ניגנו במרבית השירים בכל הכלים לבדם. בחלק מהשירים השתתפו ז'אן פול זימבריס בתופים וכלי הקשה ואריאל זילבר בחצוצרה. לאחר האלבום יצא אולארצ'יק לסיבוב הופעות עם להקת טנגו, לכבודו נכתב ובוצע השיר "או שאתה שר או שלוקחים אותך מפה". במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' זכה אולארצ'יק בתואר זמר השנה.

בשנת 1986 הצטרף אולארצ'יק לאריאל זילבר, יהודית רביץ, שלמה גרוניך, יצחק קלפטר, גידי גוב ושם טוב לוי להופעות ההרכב "קולות שלובים". ההרכב הקליט בין היתר את עיבודו של אולארצ'יק לשיר הוותיק "לעבודה ולמלאכה" של חיים נחמן ביאליק בלחן של נחום נרדי. באותה שנה, השתתף אולארצ'יק בפסטיגל, בו שר את "שלום סלאם" עם אמל מורקוס ואת "כולם כולם" עם טריפונס. כמו כן, השתתף בהצגה "על הפנים" יחד עם יהונתן גפן.

בשנת 1987 הוציא את אלבומו השני, "שעשועי כאילו", אותו יצר באולפנו הפרטי. באלבום זה שר וניגן אולארצ'יק בכל הכלים (גיטרות, קלידים, מכונת תופים וכלי הקשה), וכתב את מרבית השירים. מהאלבום התפרסמו השירים "בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי" ו"כל הליל אני בגנך".

בשנת 1988 החל אולארצ'יק להפיק מוזיקלית גם זמרים אחרים, והפיק מוזיקלית את אלבום שירי הילדים של שרי צוריאל "על הגובה". בדצמבר אותה שנה השתתף בפסטיגל עם השיר "זה הזמר שלי". השתתף בהפקת האלבום Shaday של עפרה חזה[2].

בשנת 1989 הקים עם יזהר אשדות וגני תמיר הרכב מוזיקלי בשם "אזרחי העולם" (באנגלית: "World Stuff"). הרכב זה הוציא תקליטון אחד ובו שילובים של שירים של אולארצ'יק עם לחנים שונים וגרסה עם מילים למנגינת "התמנון האיטר", שנקרא באנגלית "The Left Handed Octopus".

עוד בשנת 1989 הופיע לראשונה כשחקן בסרטו של יוסי זומר, "רסיסים", לצידה של אתי אנקרי. באותה שנה הלחין את המוזיקה לסרט "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" בבימויה של מיכל בת-אדם.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולארצ'יק עם שרה'לה שרון במופע במועדון הזמר עמק הירדן

לאורך שנות התשעים המשיך אולארצ'יק להקליט מוזיקה לאירועים שונים: הצגות ("סוגרים את הלילה" של יוסף מונדי), מיצגים ("מוזיקה לצבים בפסטיבל עכו") ולבלט - עם הרקדנית איריס הופמן. בנוסף, הקליט מספר ג'ינגלים, כ"תל אביב – עיר בלי הפסקה".

בשנת 1990 השתתף אולארצ'יק במופע איחוד נוסף של כוורת. באותה שנה הפיק מוזיקלית לאתי אנקרי את אלבומה הראשון "רואה לך בעיניים", בו גם ניגן ושר, ולגידי גוב את אלבומו "אין עוד יום", בו הלחין מספר שירים (דוגמת "למה לבך כמו קרח" ו"נערה במשקפיים") וכן ניגן בפסנתר, קלידים, בס וגיטרות ושר קולות רקע.

בשנת 1991 זכה אולארצ'יק בפרס אקו"ם. באותה שנה השתתף ביחד עם גידי גוב, מוני מושונוב, שלמה יידוב ושלמה בראבא במופע "ערב חד פעמי קונבנציונלי". בשנת 1992 הפיק את אלבום הבכורה של טיפקס, "שביל קליפות הגרעינים", בו השתתף בקולות רקע. במקביל, הוא הלחין את המוזיקה והשירים לקלטת הילדים "סיפורי איתמר", המבוססת על קובץ סיפורים של דויד גרוסמן (בהשתתפותו של ירון לונדון) וביצע גם את השירים.

בשנת 1993 יצא אלבומו השלישי "תגיד לי מה אתה מרגיש", בהפקתו המוזיקלית של יזהר אשדות. אולארצ'יק כתב את המילים והלחנים לכל השירים, פרט ל"יהיה יהיה" (לך על התופים). בהקלטת האלבום השתתפו אתי אנקרי, להקת שפתיים ואשדות עצמו. אשדות השתתף גם בעיבודי השירים ששילבו מוזיקת ג'אז, רוק, בלדות ומוזיקה מזרחית. אולארצ'יק אייר את חוברת מילות השיר של האלבום. שלושת השירים המצליחים ביותר מן האלבום היו "החיים קשים", "כל דבר קט", ו"בן בסט" (עם קולות רקע של מיטל טרבלסי). באותה שנה הפיק אולארצ'יק לאתי אנקרי את אלבומה השני, "קראת לי אסתר", בו עיבד את רוב השירים.

ב-1994 כתב אולארצ'יק יצירה קלאסית לפסטיבל ישראל. את היצירה ניגן ביחד עם המוזיקאי אנדרה היידו וסימפונט רעננה. הקטע הראשון ביצירה הוקדש לפרנק זאפה, שמת זמן קצר לפני כן. באותה שנה השתתף במופע "כולם ביחד וכל אחד לחוד" ביחד עם קורין אלאל ודני בסן, הפיק את אלבומה השני של להקת טיפקס, "האחרון בעשירון התחתון", והתארח באלבום "רדיו בלה בלה" של "החברים של נטאשה" בשיר "אני לא רוקד כשעצוב", שהיה גם שותף לכתיבתו.

ב-1995 השתתף אולארצ'יק בהופעות האיחוד של להקת הג'אז של אהרל'ה קמינסקי "הפלטינה", וביצירת האלבום היחיד שהוציאה, אשר היווה למעשה את התיעוד היחיד של הלהקה בדיסק.

ב-1996 יצא אלבומו הרביעי, "בואי נגיד שאני שלך", בהפקה מוזיקלית עצמית. הפקת השירה הייתה של קורין אלאל והעיבודים של ניר לוי. גם באלבום זה כתב אולארצ'יק את המילים והלחנים לכל השירים, למעט שיר אחד. שיר הנושא של האלבום היה לאחד מלהיטי הסולו הגדולים ביותר של אולארצ'יק. דיאנה, אשתו, ביימה קליפ שיר, וזכתה על כך בציון לשבח בתחרות הקליפים השנתית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה. באותה שנה הופיע אולארצ'יק שוב בפסטיבל ישראל, עם איריס ועופר פורטוגלי, ובעקבות הצלחת המופע יצאו השלושה לסיבוב הופעות. ב-1997 הוציא לאור את "מחפש אותך", שיר הנושא של סדרת הטלוויזיה "צה"ל 1".

ב-1998 הוציא אולארצ'יק את אלבומו החמישי, "בשקט". באלבום זה הקליט גרסאות שקטות ללהיטיו הקודמים בגיטרה ופסנתר, ביחד עם הגיטריסט ברק חנוך. באותה שנה עיבד והפיק מוזיקלית אולארצ'יק את ההופעה ואת אלבום ההופעה של אתי אנקרי ודוד ד'אור, והפיק והשתתף באלבומי הבכורה של מיטל טרבלסי ושל אמל מורקוס. באלבום "עבודה עברית" שיצא באותה שנה חידש את השיר "אלילת האגם" של אהובה עוזרי, ועיבד את החידוש לשירו של בועז שרעבי "משאלה", בביצועה של אתי אנקרי. במשך השנה הלחין את המוזיקה להצגות "חברות הכי טובות" ו"הורדוס".

ב-1998 השתתף אולארצ'יק במופע האיחוד של כוורת, שהונצח באלבום "כוורת בפארק". בשנת 1999 הוציא את האלבום "אולארצ'יק ג'אז", אשר הוקלט בהופעה חיה במועדון "הקמלוט" בתל אביב. באלבום זה השתתף אולארצ'יק בשירה בלבד ולראשונה באלבומיו לא השתתף בנגינה. האלבום הציג גרסאות עבריות בתרגומו לשירי ג'אז ידועים. באותה השנה יצא לאור גם ספר שתרגם בשם "מעשה בשתי פילות": את הספר כתבה באנגלית אשתו, דיאנה, ואיירה האמנית עינת מגל שמאלי. עוד באותה שנה השתתף אולארצ'יק בדרמת הטלוויזיה של אברהם הפנר "ארץ קטנה איש גדול", וכן בסרט דוקומנטרי על הפקת הדיסק של אמל מורקוס. באותה שנה כתב את המוזיקה לסרט הילדים "הכבש השישה עשר" על פי שיריו של יהונתן גפן, ובהשתתפותם של כוכבי ערוץ הילדים.

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 חידש אולארצ'יק עם דנה אינטרנשיונל את "מוכר הפרחים" של סדנת תיאטרון שכונת התקווה. באותה שנה השתתף באיחוד המיוחד של כוורת לאיסוף כסף למימון ניתוח לחבר הלהקה יצחק קלפטר, כתב את המוזיקה לסרט הילדים "כובע קסמים" על פי שירי משוררים קלאסיים ובהשתתפותם של כוכבי ערוץ הילדים, וכתב את המוזיקה להצגת הילדים "נולד לחופש".

בשנת 2001 הלחין את המוזיקה להצגה "ליזיסטרטה 2001" של ענת גוב. בשנת 2002 הוציא את האלבום "פעם בגליל - מבט מוזיקלי", ובמקביל הוציא אלבום אוסף עם כל להיטיו. באותה שנה הוא גם הופיע בתפקיד אורח בסדרת הדרמה "הבורגנים". בשנת 2003 השתתף בסרט "מיס אנטבה", לו גם הלחין את מוזיקת הרקע.

בשנת 2004 הוציא את השיר "בואי נתחבק", אותו הלחין למילותיה של חנה גולדברג במסגרת תוכנית הטלוויזיה "9 שעות ושיר" בערוץ 24. באותה שנה השתתף בפסטיבל השירים של ישראל בשיר שכתב והלחין, "יהיה שלום", אותו ביצע כדואט עם רון שובל, והגיע למקום השלישי. באותה שנה הלחין את פסקול הסרט "ריקי ריקי" בבימויו של איתן ענר.

בשנת 2005 הפיק ועיבד אולארצ'יק את אלבומו של גידי גוב "בקצה ההר", בו גם הלחין שלושה שירים.

אולארצ'יק עם צוות הסדרה "מגדלים באוויר", 2008

באוקטובר 2007, יותר מעשור מאז צאת אלבומו המקורי האחרון, הוציא אולארצ'יק את האלבום הכפול "רוק & רוך", הכולל תקליטור ובו שירים שקטים ואקוסטיים ותקליטור שני ובו שירים בסגנון קצת יותר "כבד". ביוני 2007 יצא מתוכו סינגל כפול, הכולל שתי גרסאות עיבוד, האחת רכה, "הוא מאוהב", והשנייה רוקיסטית, בהשתתפותה של שורטי, "מאוהב מדי". באוגוסט יצא הסינגל השני מהאלבום, "ארץ מלח", בסמוך לצאת האלבום הסינגל "שיר הבוס", ואחריו הסינגל "מתגעגע לזמר שלך", בו השתתף מיקיאגי. כמו כן כלל האלבום את השיר "בואי נתחבק".

בשנת 2009 שיחק בסדרת הדרמה "מגדלים באוויר" בערוץ 10.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2011 יצא אלבומו של אולארצ'יק "אולארצ'יק סטייל", ובו גרסאות מחודשות לשיריו המוכרים בעיבודי ג'אז. באלבום נכלל שיר אחד חדש, בשם "אין זמן", שאותו שר אולארצ'יק בדואט עם בתו טסה.

ב-2011 הלחין את פסקול הסרט "סלסה תל אביב".

בשנת 2012 הופיע אולארצ'יק בהרכב מוזיקלי חדש הנקרא הרביעייה ביחד עם אפרים שמיר, שלמה יידוב ושם טוב לוי.

בשנת 2013 השתתף בסיבוב הופעות האיחוד הרביעי של להקת כוורת.

במרץ 2014 הוציא אולארצ'יק את האלבום "יום אחד" במשותף עם אלעד אדר.

במרץ 2015 הוציאו אלון אולארצ'יק ואלי דג'יברי את "תה בשניים", אלבום של סטנדרטי ג'אז, בתרגום ושירה של אולארצ'יק ובעיבודו והפקתו של דג'יברי.

בינואר 2016 הוציא אולארצ'יק עם הצמד קפה שחור חזק את השיר "בתוך עינייך", חידוש לשיר "עינייך" שהקליט 30 שנה קודם לכן.

בשנת 2017 זכה אולארצ'יק בפרס אקו"ם למפעל חיים ע"ש אהוד מנור. מנימוקי השופטים: "את קריירת הסולו שלו החל באמצע שנות ה-80, אחרי שחזר מלימודים בברקלי, ארצות הברית ומאותו רגע הפך אולארצ'יק לאחד היוצרים המעניינים והמקוריים ביותר במוזיקה הישראלית. מלחין, מפיק מוזיקלי, בסיסט לירי המנגן גם בפסנתר ובגיטרה ומצליח לשלב בין ז'אנרים. נוכחותו של אולארצ'יק במוזיקה הישראלית נפרשת על פני 50 שנה ותרומתו להתפתחות הזמר העברי מכרעת. מגע ידו ומקוריותו ניכרים בעבודות הסולו שלו כמו גם באלבומים שהפיק לאחרים"[3] (הערה: למעשה הוא לא למד בברקלי, קליפורניה אלא ב-Berklee College of Music אשר בבוסטון.).

בנובמבר 2019 הוציא אולארצ'יק את האלבום "אולארצ'יק. עכשיו" הכולל שבעה שירים שהופקו בשנה החולפת באולפנו הפרטי. את האלבום הפיק הוד מושונוב ואת ההפקה האלקטרונית עשה עומר לוז ומשתתפים בו: ג'יין בורדו בשיר "נבדה", להקת רבע לאפריקה בשיר "הבלדה על רושדי וחומייני", בנו - מקס אולארצ'יק, איתמר דוארי והמתופף הוותיק אשר פדי. עוד כולל האלבום את השירים "אבינו אברהם" ו"הלב כואב" עם קליפ בכיכובו של השחקן דרור קרן ורופאי מחלקת הקרדיולוגיה של בית החולים "איכילוב".

בסוף 2020 יצא לאור, בהפקת "הליקון", האלבום "שרים תפילילה", שהוא גרסה מולחנת ומושרת לספר הילדים המצליח "תפילילה". אולארצ'יק הלחין לאלבום את השיר "לילה טוב לכוכבים", אותו ביצעה אסתר רדא. באותה שנה כתב והלחין את השיר "הפיצה שבלב" עבור חבורת זהו זה! שביצעה אותו במסגרת עונת האיחוד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלון אולארצ'יק נשוי לבמאית דיאנה אולארצ'יק, ילידת ניו יורק[4], ואב לשחקנית טסה אולארצ'יק ולשחקן והמוזיקאי מקס אולארצ'יק. ילדיו משתפים עמו פעולה בהופעותיו, טסה כזמרת ומקס כנגן קונטרבס.

זהות לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולארצ'יק אינו נחשב יהודי על פי ההלכה משום שאמו הייתה נוצריה ואביו היה יהודי (בפולין, שבה נולד, נחשב על ידי השלטונות הפולנים כיהודי). והוא העדיף להגדיר עצמו כ"ישראלי" בלבד. אולארצ'יק היה אחד העותרים בפסק דין עוזי אורנן נגד משרד הפנים, יחד עם שולמית אלוני, אורי אבנרי ואחרים, בדרישה שמשרד הפנים ירשום אותם כישראלים בסעיף הלאום[5]. העתירה נדחתה בנימוק שהסוגיה אינה שפיטה[6]. העותרים ערערו לבית המשפט העליון וערעורם נדחה ב-2013[7].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

אלבומי אוסף

אלבומי הופעה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]