אלון (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אֵלוֹן הוא דמות מקראית, בנו השני של זבולון ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה. לאלון היו שני אחים: סרד ויחלאל.[1] למשפחתו של אלון קראו משפחת האלוני.[2][3]

יש מדרש האומר שאלון נקרא בשם זה משום שהיה ישר באורחותיו, שכן אלון זה מישר.[דרושה הבהרה][4]

יכול להיות שמקור השם אלון הוא מהעץ אלון, שהוא עץ חזק, ומכאן שאלון מסמל חוסן ועוצמה.[3]

בספר שופטים נאמר שאחד השופטים היה אילון הזבולוני והוא נקבר בארץ אילון,[5] שהיא ככל הנראה בנחלתו של אלון, והשופט כנראה נקרא על שמו של אלון, שאולי היה מצאצאיו. וכך, כמו אחיו סרד, גם על שמו נקראה עיר בנחלתו.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.