אלונסו דה ארסייה
 | |
| לידה |
7 באוגוסט 1533 מדריד, ספרד |
|---|---|
| פטירה |
29 בנובמבר 1594 (בגיל 61) מדריד, ספרד |
| מדינה | ספרד |
| תחום כתיבה | שירה |
| סוגה | שירה אפית |
| שפות היצירה | ספרדית |
| חתימה |
  |
אלונסו דה ארסייה אי סונייגה (בספרדית: Alonso de Ercilla y Zúñiga; 7 באוגוסט 1533 – 29 בנובמבר 1594) היה לוחם ומשורר ספרדי. לחם במלחמת האראוקו בין הספרדים לבני המפוצ'ה, שנקראו בפי הספרדים אראוקנים, אז החל לכתוב את הפואמה האפית "לה אראוקנה", שנחשבת לאחד האפוסים הגדולים ביותר בתור הזהב של ספרד ולמיתוס מכונן של צ'ילה. שיר גבורה זה, הערוך ב-37 בתים ומחולק לשלושה חלקים, שפורסמו ב-1569, 1578 ו-1589, מעלה על נס את האלימות של הקונקיסטאדורים ואומץ לבם של האראוקנים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארסייה נולד במדריד למשפחת אצולה בסקית. אביו, פורטוניו גרסייה דה ארסייה, ואמו, דוניה לאונור דה סונייגה, הגיעו שניהם מבורמאו שבביסקאיה. כשהיה בן שנה נפטר אביו, ובשנת 1548 נהייתה אמו לגבירת שרת של מריה, נסיכת ספרד, ואלונסו היה לנערו של יורש העצר, הנסיך פליפה. ארסייה קיבל חינוך מן המורים המלומדים ביותר ונהנה מהיתרונות של מסעות מרובים והחיים בחצר המלוכה, שם יצר קשר עם דמויות רמות מעלה. כשהיה בן 15, ליווה את פליפה לאיטליה ולגרמניה במסע שנמשך שלוש שנים. בהמשך התלווה לאמו במסע לבוהמיה, אז נפרד ממנה לביקור באוסטריה, בהונגריה ובארצות נוספות. כשחזר לספרד שב גם לחצר המלוכה.
ארסייה נכח בחתונתו של פליפה עם מרי הראשונה, מלכת אנגליה. בלונדון התוודע לקונקיסטאדור חרונימו דה אלדרטה, שסיפוריו על הרפתקאותיו בעולם החדש הציתו את דמיונו של ארסייה וגרמו לו ללוות את אלדרטה לעולם החדש. ארסייה השיג אישור מהנסיך פליפה, והם הפליגו לאמריקה ב-15 באוקטובר 1555. זמן קצר לאחר הגעתם לאמריקה, בסמוך לפנמה, מת אלדרטה.
ב-1556 ליווה את גרסיה אורטאדו דה מנדוסה, שנתמנה למושל ולמפקד של צ'ילה, ואשר פיקד על הלחימה בבני האראוקנה. ארסייה שהה בצ'ילה במשך 17 חודשים שבהם לחם בקרבות. בזמן זה היה עד למותו של קאופוליקאן, הגיבור של "לה אראוקנה". בפואמה זו, שארסייה החל לכותבה בזמן המלחמה, מתאר הדובר את קורות מלחמת האראוקו.
במרץ 1558 ייסד מנדוסה את העיר סן מטאו דה אוסורנו. סביב חגיגות ייסוד העיר החדשה נקלע ארסייה לקטטה עם יריבו הוותיק, חואן דה פינדה. המושל מנדוסה אסר את שני הצדדים הנצים ודן אותם למיתה למחרת. אולם, רבים ראו בגזר הדין לא צודק וניסו לשכנע את מנדוסה לחון אותם. ההכנות להוצאה להורג נמשכו, אלא שאז ניגשו שתי נשים, האחת ספרדייה והשנייה ילידית, לביתו של מנדוסה, נכנסו דרך החלון והצליחו לשכנע אותו לחוס על חיי שניהם. ארסייה נכלא לשלושה חודשים וגורש לאחר מכן לפרו.
לאחר חזרתו של ארסייה לספרד ב-1562, הוא ערך מספר מסעות דיפלומטיים לאוסטריה, שם אמו הייתה גבירת שרת בחצר הקיסרית, וכן לאיטליה, לצרפת, לגרמנה ולבוהמיה. ב-1570 נשא לאישה את דוניה מריה דה בסאן, אישה ממשפחה נודעת, ולאחר מספר שליחויות דיפלומטיות נוספות, התיישב בספרד ב-1577. עוד קודם לכן, ב-1571 הוענק לו תואר אביר של מסדר סנטיאגו, וב-1578 נשלח מטעם המלך פליפה השני לסרגוסה.
בשנותיו האחרונות חווה עצבות גדולה לאחר מות בנו היחיד. ארסייה מת במדריד ב-1594.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירתו הגדולה של ארסייה היא "לה אראוקנה", פואמה אפית בת 37 בתים המתארת את הקשיים שבהם נתקלו הספרדים במהלך מלחמת האראוקו ואת מעשי הגבורה של הילידים, כמו גם של בני ארצו. הפואמה נושאת אופי היסטורי, וארסייה דבק בה בנאמנות לאמת, דבר שהוביל היסטוריונים מאוחרים לתאר את עבודתו כמהימנה ביותר, לרבות בתיאור המקומות, בדיוק בתאריכים ובתיאור מנהגי הילידים.
הפואמה פורסמה בשלושה חלקים. הראשון שבהם, שחובר בצ'ילה על גבי רצועות עור והופיע לראשונה ב-1569, הוא תיאור היסטורי נאמן ערוך ב-15 בתים. השני, שפורסם ב-1578, עמוס במראות ואמצעים רומנטיים נוספים, ואילו השלישי, שהופיע ב-1589–1590, מכיל, בנוסף לנושא עצמו, גם מגוון תיאורים שאינם קשורים למלחמה. עם זאת, זהו אחד האפוסים הקלאסיים הכתובים בספרדית המצליחים ביותר של תקופת הרנסאנס.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנו יישוב במחוז אראוקניה בצ'ילה הקרוי על שמו של ארסייה. בנוסף, הבוטנאי הצרפתי אדריאן-אנרי דה ז'וסיה קרא על שמו סוג צמח בסדרת הציפורנאים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]