אלוסטרון
 |
 | |
| |
 | |
| המבנה הכימי של אלוסטרון | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 5-methyl-2-[(4-methyl-1H-imidazol-5-yl)methyl]-2,3,4,5-tetrahydro-1H-pyrido[4,3-b]indol-1-one | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| אין (התרופה אינה רשומה בישראל) | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C17H18N4O |
| מסה מולרית | 294.35 גרם למול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 50%–60% |
| מטבוליזם | כבדי (בעיקר CYP1A2, וגם CYP3A4, CYP2C9) |
| זמן מחצית חיים | 1.5 שעות |
| הפרשה | שתן (74%), צואה (11%) |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם (תחת הגבלות REMS בארצות הברית) |
| קטגוריית סיכון בהיריון | B |
| דרכי מתן | פומי (טבליות) |
| אינטראקציות עם תרופות אחרות | פלובוקסאמין (מעכב חזק של CYP1A2) |
| מזהים | |
| קוד ATC | A03AE01 |
| מספר CAS | 122852-42-0 |
| PubChem | 2099 |
| ChemSpider | 2015 |
אלוסטרון (באנגלית: Alosetron, שם מסחרי: Lotronex) היא תרופה המעכבת את קולטן לסרוטונין מסוג 5-HT3. התרופה משמשת לטיפול במקרים קשים של תסמונת המעי הרגיז המלווה בשלשולים (IBS-D) בקרב נשים בלבד, שלא הגיבו לטיפולים שגרתיים אחרים.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלוסטרון אושרה לראשונה על ידי ה-FDA בשנת 2000, אך הוסרה מהמדפים באותה שנה לאחר שדווח על תופעות לוואי קשות במערכת העיכול. בשנת 2002 היא אושרה מחדש תחת פרוטוקול בטיחות מחמיר (REMS), המגביל את השימוש בה למקרים חמורים בלבד.[2]
שימוש רפואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טיפול בנשים הסובלות מתסמונת המעי הרגיז עם דומיננטיות של שלשולים (IBS-D) הנמשכת מעל 6 חודשים.
- הטיפול מיועד רק לנשים שאינן מגיבות לטיפול תרופתי קונבנציונלי.
- התרופה לא הוכחה כיעילה בקרב גברים.
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעות לוואי שכיחות כוללות:
תופעות לוואי נדירות אך חמורות כוללות:
- קוליטיס איסכמית (Ischemic colitis): דלקת במעי הגס עקב הפרעה באספקת הדם, העלולה להיות קטלנית.
- עצירות חמורה המובילה לחסימת מעיים, קרע במעי או ניקוב (פרפורציה).
התוויות נגד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין להשתמש בתרופה במצבים הבאים:
- היסטוריה של עצירות כרונית או חסימת מעיים.
- היסטוריה של קוליטיס איסכמית, מחלת קרוהן או דלקת כיבית של המעי הגס (UC).
- מחלת כבד חמורה.
- שימוש מקביל בתרופה פלובוקסאמין (Luvox).
פרמקולוגיה של התרופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרמקודינמיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלוסטרון היא חוסמת סלקטיבית של קולטני 5-HT_3 הפזורים על פני נוירונים במערכת העיכול. קולטנים אלו ממלאים תפקיד מרכזי בתחושת כאב בטני ובוויסות תנועתיות המעי (מוטיליות). על ידי חסימת הקולטן, התרופה מפחיתה את הרגישות לכאב במעי ומאטה את זמן המעבר של הצואה במעי הגס, מה שמפחית את תדירות השלשולים.
פרמקוקינטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספיגה: נספגת במהירות לאחר נטילה פומית; זמינות ביולוגית של כ-50%–60%. מזון מעכב מעט את הספיגה.
- פיזור: נקשרת בשיעור של 82% לחלבוני הפלזמה.
- מטבוליזם: עוברת פירוק אינטנסיבי בכבד על ידי אנזימי הציטוכרום P450, בעיקר CYP1A2.
- הפרשה: רוב המטבוליטים מופרשים בשתן (כ-74%) והשאר בצואה.
- זמן מחצית חיים: קצר יחסית, כ-1.5 שעות, אך השפעתה הביולוגית נמשכת זמן רב יותר בשל קשירה חזקה לקולטן.
תגובות בין־תרופתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינטראקציות משמעותיות עם:
- פלובוקסאמין: מעלה את הריכוז של אלוסטרון בדם פי 6 לערך, מה שמגביר משמעותית את הסיכון לתופעות לוואי. השילוב אסור בהחלט.
- סימטידין: עלול להעלות את ריכוז התרופה בדם.
בטיחות במהלך הריון והנקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הריון: מסווגת בקטגוריה B. במחקרים בבעלי חיים לא נמצא נזק לעובר, אך אין מספיק מחקרים מבוקרים בבני אדם. יש להשתמש רק אם הצורך המטופל עולה בבירור על הסיכון.
- הנקה: לא ידוע אם התרופה עוברת בחלב אם, ולכן מומלץ לנקוט זהירות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על אלוסטרון, באתר ה-FDA (באנגלית)
- אלוסטרון, באתר PubChem (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Lotronex (alosetron hydrochloride) Label" (PDF). FDA.
- ↑ Lewis, JH (2010). "Alosetron for severe diarrhea-predominant irritable bowel syndrome: safety and efficacy in perspective". Expert Review of Gastroenterology & Hepatology.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.