אלחנן הלפרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הרב אלחנן (חונא) הלפרין (כ"ה בכסלו תרפ"ב, 26 בדצמבר 1921 - ליל כ"ט בשבט תשע"ה, 18 בפברואר 2015) היה רב בגולדרס גרין בלונדון ונשיא "התאחדות קהילות החרדים". כונה אב"ד ראדומישלא על שם מקום רבנות סבו רבי שמואל ענגיל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקאשוי (קושיצה) שבצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה), למינדל ולרב דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז ועוד. אמו הייתה בתו של הרב שמואל ענגיל.

למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישראל שמואל קליין (חתנו של הרב שמעון סופר). בגיל 14 כתב מכתב לרבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר), ובמכתב התשובה כונה "הרב הגאון".

בשנת תרצ"ט (1939) היגר ללונדון והיה מקורבו של רבי שלום מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ, שהיה קרוב משפחתו. באדר תש"ב (1942) נישא להענא חיה, בתם של נחום ויענטא לאה לידברסקי, חסידי אלכסנדר מפרנקפורט. אשתו למדה בווירצבורג, וגורשה לפולין אך הצליחה לחזור לפרנקפורט, שם גילתה כי משפחתה גורשה לפולין. היא הצטרפה ל"קינדר-טרנספורט" לבריטניה.

חצי שנה לאחר נישואיו פתח את בית הכנסת, "בית שמואל" בשכונת גולדרס גרין, כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של דנקוב בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת תשט"ו (1955) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת תש"כ 1960) ייסד בית ספר לבנות.

לאחר המלחמה התקרב ל"רב מטשיבין" וראה בו כרבו המובהק. הוא נהג לאסוף כספים עבור ישיבת טשיבין.

הוא לא השתייך לחצר חסידית מסוימת, והיה מקורב לאדמו"רים רבים. בצעירותו נסע לחצרותיהם של רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ ושל רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב שהתגורר בקאשוי. לאחר המלחמה נסע לחצרות של מספר אדמו"רים בפרט לרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג ורבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק.

בשנת תשמ"ד (1984), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.

חיבר קינה על השואה המתחילה "אש תוקד בקרבי, עת אעלה על זכרוני"[1]. היה מרבה להעביר מסורות וסיפורי חסידים.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן הוציא את ספרי סבו הרב שמואל אנגל, שו"ת מהר"ש חלקים ז' וח', וחידושי מהר"ש על מסכת קידושין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]