לדלג לתוכן

אלטמורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלטמורה
Altamura
סמל אלטמורה
סמל אלטמורה
דגל אלטמורה
המנזר לשעבר של פרנציסקוס הקדוש, משמש כבנין העירייה
המנזר לשעבר של פרנציסקוס הקדוש, משמש כבנין העירייה
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מחוז פוליהפוליה פוליה
נפה בארי
ראש העיר Vitantonio (Antonio) Petronella
רשות מחוקקת עיריה
בירת העיר אלטמורה עריכת הנתון בוויקינתונים
העיר הגדולה בארי
עיר אם בארי
שפה רשמית איטלקית
תאריך ייסוד המאה ה-13
שטח 431.4 קמ"ר
גובה 450 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 70,336 (2026 אומדן)
 ‑ צפיפות 163.1 נפש לקמ"ר (2026)
קואורדינטות 40°49′38″N 16°33′11″E / 40.82721393372407°N 16.553142968601936°E / 40.82721393372407; 16.553142968601936
אזור זמן UTC +1
אתר אינטרנט: https://www.comune.altamura.ba.it/it
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַלְטָמוּרָה (באיטלקית: Altamura ו-Ialtamùre בדיאלקט המקומי של פוליה-בארי) היא עיר בדרום הרחוק באיטליה, במחוז פוליה, קרוב ל-"עקב" של "המגף האיטלקי". בתאריך 1 בינואר 2026 מספר תושבי העיר נאמד ב-70,336. מספר תושבי העיר במפקד האוכלוסין של 31 בדצמבר 2021, עמד על 69,855. מספר התושבים עלה בכ-37% משנת 1981, אך מגמת העלייה התלולה נבלמה, ובין השנים 2011 ל-2026 נאמדת בגידול של 1.1% בלבד[1][2].

מקור השם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין וודאות ביחס למקור שמה של העיר. סבורים שהשם נגזר מביטוי לטיני "אָל֧טוּס מוּרוּס". משמעות אלטוס (altus) הוא גבוה, ו-מורוס (mūrus) פירושו קיר או קירות. ייתכן שהשם שהחל להיות רווח עם חידוש העיר במאה ה-13, נבע מקירות מגליתיים שהקיפו את העיר העתיקה בימי קדם. אלטוס הפך עם הזמן לאלטה, שהוא "גבוה" גם בשפה איטלקית המודרנית. הסברה היא שברבות הימים מוּרוּס הפך למורי לבסוף למורה, שהוא השם המודרני של העיר כלומר, התפתחות השם הייתה: mura←muri←mūrus. ביחד, שני חלקי השם הם אלטמורה[3]. גרסה אחרת היא שמקורו של "מורה" הוא ב"mons", במובן הרים[4]. גרסה זו סבירה פחות, כיוון שלמיקום העיר אופי גבעי ואין לו אופי הררי. אפשרות אחרת שהועלתה, היא שהעיר קיבלה את שמה בעקבות אלטאה (Altea) שהייתה מלכת המירמידונים במיתולוגיה היוונית, אך לא נמצאו מקורות משמעותיים התומכים באפשרות זו.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרה היסטוריה-"איש אלטמורה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור העיר הייתה נוכחות פּרֵה היסטורית, אף לפני שהמין האנושי הפך להומו ספיאנס. במערה קרסטית בסמוך מאוד לאלטמורה נמצא בשנת 1993 שלד אדם קדום, על-ידי קבוצת מחקר שחקרה את המערה, שכונה מאוחר יותר "איש אלטמורה" (Uomo di Altamura). גילו של השלד מוערך כבן 130,000–172,000 שנים. לשלד מאפיינים ייחודיים, כשנמצא היה מכוסה בשכבת קלציט, והוא נחשב לאחד השלדים היותר שמורים מתקופתו. כמה אוניברסיטאות איטלקיות מבצעות מחקרים שונים ומתמשכים על השלד, ובמיוחד על חללי האף (אנג') (Nasal cavity) שנשתמרו בצורה מעולה[5][6].

מיקומה של אלטמורה (באדום) בנפת בארי

.

העת העתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלף הראשון לפני הספירה המקום היה מיושב על ידי שבט הפאוקטים (אנג') (Peuceti), שהתיישבו באזור, לרבות ב-בארי[7]. באתר נמצאים שרידי חומה מגליתית בשני מעגלים, שכפי הנראה נבנו על ידי הפאוקטים[3]. סימנים מעידים על כך שהייתה התיישבות רומאית באזור, אך אין עדות ליישוב רומאי במקום עצמו, וייתכן שהיה באתר ישוב רומאי קטן ולא מתועד. דרכים רומאיות עברו באלטמורה, עדות לכך משמשת אבן ציון דרך רומאית גדולה שנמצאה בשדות שבסמוך לעיר[8]. חסר מידע אודות העיר מהתקופה שלאחר התפוררות האימפריה הרומית, עד לייסודה של העיר העכשווית, אך המשורר הרומי הורציוס תיאר את הלחם של אלטמורה כ"לחם המעולה ביותר", אבל לא הוסיף הסבר אודות היישוב עצמו[9].

ייסוד העיר וימי הביניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נשדדה ונהרסה במאה ה-10, במתקפה של סרצנים[10]. ב-1232 הקיסר פרידריך השני עבר במקום, והחליט לבנות כנסייה וחומות. הכנסייה הושלמה כ-20 שנה לאחר מכן, ומשכה אליה מאמינים ונותני שירותים למאמינים, וכך החלה העיר להתפתח. פרידריך הכריז על העיר כ"עיר חופשית" ואישר פטור ממיסים ל-10 שנים, ולכן העיר הפכה למוקד משיכה למגוון גדול של אנשים, יוונים, ערבים ויהודים[11]. במאות הבאות שלטו בעיר מספר שליטים פאודליים, בעיקר משפחת פארנזה ו-דל בלצו (del Balzo). בנוסף, העיר היוותה מוקד לסכסוכים בין דיוקסיות (סמכות אזורית דתית- נוצרית) עם שכנות של אלטמורה, ששאפו לבטל את הזכויות הכספיות והפטור מִמָרוּת שהעניק פרידריך השני לכנסייה המקומית של אלטמורה[12].

העת החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-18 זכתה אלטמורה לכינוי "הלביאה מפוליה", לאחר שמרדה בבית בורבון ששלטה באותה העת באזור. המורדים ניסו להפוך את העיר והאזור לרפובליקה, במקום שטח חסות בורבוני. המרידה כונתה "המרד של אלטמורה" La) Rivoluzione di Altamura). אלטמורה התכוננה לקראת בואם של צבאות בורבון, התיכה פעמוני כנסייה והפכה אותם לתותחים. חיילי העיר היו במיעוט ניכר מול צבא בורבון, ועד מהרה אזלו כדורי התותחים ולפי המסופר, המקומיים ירו מטבעות מתכת על התוקפים. העיר נכבשה במאי 1799, אך רוב התושבים הצליחו להימלט דרך שני שערים שלא נשמרו היטב. הנותרים בעיר עונו, נאנסו והוצאו להורג[13]. לזכר האירועים של שנת 1799 הוקם בעיר ב-2019 מוזיאון וירטואלי בסיוע טכנולוגיות מולטימדיה[14]. בראשית מאה ה-19 בוטלה סופית השיטה הפאודלית[15].

בשנת 1861 במסגרת תהליך איחוד איטליה, הפכה אלטמורה ביחד עם המחוז והאזור כולו, להיות חלק מממלכת איטליה, תחת מלכותו של המלך ויטוריו אמנואלה השני[16].

גאוגרפיה ואקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטמורה נמצאת בדרום איטליה, במחוז פוליה, נפת בארי. אם מדמים את איטליה למגף, העיר דרומית מאוד וקרובה לעקב של המגף. העיר בנויה בשטח מישורי יחסית, הנקרא רמת מורג'ה (Murgia plateau), המהווה חלק מפארק לאומי גדול בעל שם דומה. העיר קרובה מאוד לגבול של מחוז בזיליקטה. אלטמורה נמצאת בקו אווירי במרחק של כ-25 ק"מ מן ים האדריאטי. מרחקי נסיעה מאלטמורה לערים משמעותיות: ל-בארי בירת הנפה והמחוז כ-50 ק"מ, למטרה במחוז בזיליקטה כ-21 ק"מ, לטרנטו כ-96 ק"מ, לברינדיזי כ-152 ק"מ, ואל נאפולי העיר המרכזית ביותר בדרום איטליה, כ-233 ק"מ. גובהה של אלטמורה מעל פני הים הוא 467 מטר[17].

רעידות אדמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בדצמבר 1456 אירעה רעידת אדמה חזקה בדרום ומרכז איטליה. לפי ניתוחי סיסמולוגים, עוצמת רעידת האדמה נעה בין 7.1 ל-7.4, אך כל המקורות מסכימים שהעוצמה הייתה מעבר ל-7 בסולם סייסמי. רעידת האדמה שהייתה בעצם שורה של רעידות עוקבות, נחשבת לאחת העוצמתיות ביותר באיטליה באלף השני לספירת הנוצרים. הרעידה הביאה להרס עצום, ומספר ההרוגים נאמד בעשרות אלפים, בין 13 אלף ל-30 אלף, ויש גם הערכות גבוהות עוד יותר. אין מידע מפורט על מספר הנפגעים באלטמורה[18][19]. הקתדרלה של אלטמורה נהרסה חלקית עוד ברעידת אדמה קודמת שאירעה ב-1316, ונבנתה מחדש ושודרגה[20].

אקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בעיר ים תיכוני סובטרופי (sub-Mediterranean climate). תקופות הקיץ חמות ואילו בחורף קר, אך לא קר מאוד. החודשים החמים ביותר הם יולי ואוגוסט, במהלכם ממוצע הטמפרטורות הגבוה מגיע עד 30 מעלות צלזיוס, והממוצע הנמוך עומד על 18 מעלות צלזיוס. העננות באזור נמוכה בכל חודשי השנה מ-50%, ובחודשי הקיץ השמים בהירים כמעט לגמרי. מהירות הרוח השנתית הממוצעת בעיר מתונה, ומגיעה ל-14.29 קמ"ש. האזור מתאים לאפיון "Csa" לפי שיטת קפן. ממוצע המשקעים השנתי עומד על 351.3 מ"מ. לא ברור כמה שלג יורד במקום. מספר ימי השלג בממוצע שנתי הוא 0.3, וב-0.6 ימים נוספים יורדים גשם ושלג חליפות[21], בסך הכל מצטבר, פחות מיום שלג אחד בשנה ממוצעת.

טבלת אקלים:

אקלים באלטמורה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 9 10 13 17 22 27 30 30 25 22 14 10 18.92
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 2 2 4 7 11 15 18 18 14 11 7 3 9.33
משקעים אטמוספיריים ממוצעים (מ"מ) 37.2 37.1 36.2 32.8 23.4 17.0 15.5 18.0 36.6 46.0 54.6 42.9 351.3
מקור: Weather Spark

אתרים ונושאי עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקתדרלה של סנטה מריה אסונטה: (Cattedrale di Santa Maria Assunta-Altamura). הקתדרלה נבנתה על ידי פרידריך השני בשנים 1232 עד 1254. מסופר, שפרידריך השאיר במקום חיילים שחלו במלריה, ועד שהוא חזר הם נרפאו באורח נס ולכן, לאות תודה החליט פרידריך לבנות כנסייה[22]. מעל כל הכניסות שלה יש קשתות מחודדות, בסגנון גותי, שהושפע מסגנון בניה ערבי-נורמני. לקתדרלה נבנו באופן נדיר למדי שני מגדלי פעמונים הניצבים משני צידי חזיתה[23]. בין הקשתות שלה שובצו עבודות המתארות קטעים מחיי ישו, ובתוך הקתדרלה יש גילופי עץ ועבודות אומנות אחרות. המזבח מתוארך למחצית השנייה של המאה ה-16. בניית הקתדרלה זירזה מאוד את התפתות העיר סביבה.

סמטאות, חצרות וקשתות: העיר העתיקה של אלטמורה היא מבוך של רחובות צרים וסמטאות. הארמונות, הכנסיות והמבנים מעוטרים בקשתות. ממקומות שונים בעיר העתיקה ניתן לערוך תצפיות אל העיר וסביבותיה. ההליכה בסמטאות העיר כרוכה במעבר תחת קשתות, ובקלויסטרים (חצר פנימית מוקפת בדרך כלל במעבר מקורה עם קשתות). בין יתר המבנים מסוג זה, גם Il claustro della Giudecca, הקשת של היהודים ברובע היהודי[24].

שער בארי: השער (Porta Bari) מן המאה ה-17, נבנה על שרידי כנסייה שניצבה במקום עוד קודם, שנבנתה לקראת סוף המאה ה-15. שמו של השער מעיד על הכיוון אליו הוא פונה, ואליה שימש בעבר כנתב תנועה-אל העיר בארי. גם במאה ה-21 השער משמש כניסה לרחוב הראשי, ותושבים מקומיים עם כלי רכב לא ממונעים, ממתינים במקום לתיירים, בתקווה להוביל אותם בתשלום בסמטאות העיר העתיקה[25].

ארמונות: בעיר נצבים מבנים היסטוריים ששימשו בעבר ארמונות. פלאצו (ארמון) ויטי-דה אנג'ליס, שנבנה במאה ה-15 על שרידי מבנה קודם נבנה בסגנון מעורב, ונמצא בסמוך לשער בארי. הוא הארמון העתיק ביותר בעיר. פלאצו מֶלו֗דִיה הממוקם מול הקתדרלה ונבנה במאה ה-19, נרכש על ידי חקלאי במאה ה-20. פלאצו בלדזארה מהמאה ה-17 עם מרפסת בסגנון הבארוק. פלאצו ווסקווילה, שבעבר שימש את האוניברסיטה של אלטמורה, ופלאצו דה גמיס-קאגנאזי מהמאה ה-18. ארמון זה בן שלוש קומות הפך במאה ה-20 להיות מלון "סן ניקולה"[26].

מחוץ לעיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פּוּלו֗ דִי אלטמורה: תופעה קרסטית של דולינה, הנקראת באיטלקית "Pulo di Altamura". הדולינה היא שקע בצורה של כעין קערה בתוך הקרקע, שקוטרה כ-700 מטר, ועומקה כ-90 מטר. השקע נוצר מהתמוטטות מערות קרסטיות, ועיצוב צורתו נעשה עלי ידי מים. הוא הגדול מסוגו במחוז פוליה, ונושא למחקרם של גאולוגים. השקע נמצא מחוץ לעיר, כ-6 ק"מ צפונית למרכז ההיסטורי של אלטמורה[27].

מערת הדינוזאורים: המערה (Cava dei dinosauri di Altamura), הנקראת גם מערת פונטרלי (Pontrelli) כיוון שהיא סמוכה ליישוב בשם זה. המערה נמצאת בשטחה של מחצבה נטושה שהייתה בבעלות פרטית. הממצאים התגלו בשנת 1999, וכוללים טביעות רגליים רבות של דינוזאורים וכן שרידי בעלי חיים זעירים. סוג השטח הוא אבן גיר, והוא משתרע על פני כ-15,000 מטרים רבועיים. הממצאים מיוחסים לתקופת הקריטיקון העליון, ומתוארכים ללפני 88 עד 65 מיליון שנים. מייחסים חשיבות לממצאים במקום, ונערכים בו מחקרים להבנת חיי הדינוזאורים[28].

פארק לאומי: הפארק הלאומי הגדול מוּר֧גָ'ה (Parco Nazionale dell'Alta Murgia) גובל באלטמורה ומשתרע צפונית מזרחית לה, עד קרוב לחוף הים האדריאטי. בתחומיו כלולים 13 יישובים, וכן אתרי השרידים ההיסטוריים של איש אלטמורה, והוא כולל למעלה מ-30,000 עקבות של דינוזאורים, מערות קרסטיות, כנסיות, מוזיאונים, טירות ועוד[29][30].

מערת לאמלונגה-איש אלטמורה: המערה (Grotta di Lamalunga) נמצאת קילומטרים אחדים מאלטמורה, ובשטח השיפוט שלה. במערה זו נמצא שלד שמור יחסית של "איש אלטמורה", המתוארך ללפני 132 עד 170 אלף שנה[6]. השלד נמצא במחקר מתמשך של אוניברסיטאות איטלקיות. המערה נגישה למבקרים, ומתופעלת על ידי המוזיאון הארכאולוגי של אלטמורה[31].

שביל מאטרנו: השביל (Cammino Materano) מחבר את הערים בארי ומטרה, וחוצה את אלטמורה. ההליכה לאורכו מתאפשרת לקבוצות וגם ליחידים. השביל הוקם על מנת להנגיש להולכי רגל יעדים בדרום איטליה. שביל זה הוא שם כולל למערכת של ארבעה שבילים והשם ניתן, כיוון שכל ארבעת השבילים עוברים בעיר מטרה, אך רק השביל המחבר את מטרה ובארי עובר דרך העיר אלטמורה[32].

אירועים ופעילויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל פרֵדֶרִיקוּס: הפסיטבל (Fredericus) מתקיים בחודש אפריל, לזכר הקיסר פרידריך השני, הנחשב למייסד העיר. הוא פסטיבל היסטורי, הנמשך ארבעה ימים ברצף. במהלך ימי הפסיטבל מרכז העיר העתיקה הופך להיות מקום ימי ביניימי, אנשים מחופשים לדמויות עתיקות, לאבירים, לצלבנים, לסרצנים, לאיכרים ולדמויות מגוונות אחרות. הרחובות מקושטים ומוצבים בהם כלי נשק שהיו נהוגים בעבר, דוגמת בליסטראות, איילי ניגוח וכלים נוספים. במהלך הפסטיבל נערכת תהלוכה של תושבי העיר, המחופשים לדמויות שהיו קשורות להיסטוריה של אלטמורה, ונערכת תחרות לבחירת אישה צעירה שתייצג את הדמות של ביאנקה לאנצ'יה (Bianca Lancia), דמות נשית בולטת בעברה של העיר, שהייתה פילגשו של פרידריך השני ונישאה לו לפני מותו, על ערש דווי[33]. הפסטיבל כולל גם תחרות תצלומים[34].

השכלה, תרבות ואומנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבר אוניברסיטאי: בשנת 1748 ייסד קרלוס השלישי, לבית בורבון (Carlo Iii di Borbone) את האוניברסיטה של אלטמורה. האוניברסיטה פרחה ופעלה עד שנת 1811 (מרצים אחדים לימדו בה עוד מספר שנים) והייתה האוניברסיטה המלכותית של נאפולי עם צוות הוראה מוביל, שהסמיכה סטודנטים רבים. האוניברסיטה נסגרה עקב היעדר תמיכה כלכלית, ולא חזרה לפעול מאז[35].

מוזיאון הדואומו: זהו מוזיאון לאומנות דתית (MUDIMA), הממוקם בקומה עליונה של הקתדרלה של אלטמורה (הדואומו). במוזיאון יש מוצגי אומנות דתית מן המאה ה-13 והלאה. בין המוצגים תמונות, פסלי גילוף בעץ, פסלי שיש ואבן, תבליטים וחפצי דת[36].

המוזיאון הארכאולוגי: התצוגה במוזיאון הארכאולוגי מחולקת לפי תקופות היסטוריות, החל מן התקופה הפלאוליטית, עבור בתקופות הנאוליטית, תקופת הברזל, התקופה הארכאית, הקלאסית, התקופה הרומאית הלניסטית, ועד התקופה העתיקה המאוחרת. בתצוגה חרסים, אמפורות, כדים, מחומרים שונים, פסלונים ופסלים, חפצי דת, תכשיטים וחפצי נוי[37].

אתר הסרטה: עקב ייחודה של העיר, היא שימשה אתר להסרטת סצנות בסרטים איטלקיים. הסרט "איטליה בפיג'מה" משנת 1977 (L'Italia in pigiama) של הבמאי גואידו גורסאו[38]. הסרט "התרמית" משנת 1977 (La bidonata), של הבמאי לוצ'יאנו ארקולי. חלק מעלילת הסרט "שלושה אחים" (Tre fratelli) משנת 1981 מתרחשת באלטמורה, הסרט צולם בעיר ובאתרים סמוכים, והיה מועמד לפרס אוסקר. סצנת תחנת הרכבת בסרט "מקווה שאוכל להסתדר" משנת 1992 (Io speriamo che me la cavo), צולמה באלטמורה[39]. הסרט "פוקצ'ה בלוז" של הבמאי ניקו צ'ירסולה שיצא אל האקרנים ב-2009, מתאר אירועים אמיתיים של "מלחמת הלחם" שהתרחשה באלטמורה, וגם צולם בחלקו בעיר[40].

כלכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת הכלכלית של אלטמורה מוטת חקלאות, למרות היותה עיר המאכלסת למעלה מ-70 אלף תושבים. גם התעשייה בעיר מתבססת על התוצרת של החקלאות המקומית והאזורית. חיטת הדורום משמשת לייצור "לחם אלטמורה" הייחודי שזכה לכינוי מקור מוגן -DOP. הלחם נמכר ברחבי איטליה, ומשמש גם לייצור וודקה במזקקה מקומית, שגם היא נמכרת ברחבי איטליה וגם מיוצאת למדינות אחרות, גם מחוץ לאירופה[41]. מוצר חקלאי אזורי נוסף שזכה להגנה אזורית והוכר על ידי האיחוד האירופי, הוא "שעועית אלטמורה", שהיא שעועית ייחודית קטנת ממדים[42]. באזור העיר מגדלים מגוון ירקות ותות שדה[43]. התיירות באזור מתפתחת, במיוחד לאחר גילויים של איש אלטמורה, ולאחר הקמת הפארק הלאומי הכולל גם עקבות רגליים של דינוזאורים, ואטרקציות נוספות. קיימת גם תיירות חקלאית, אך ענף התיירות עדיין לא הפך לענף מוביל בעיר. יוקר המחיה באלטמורה מתון יחסית ליוקר הקיים בערים אחרות באיטליה[44].

יהדות ויהודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוכחות של יהודים באלטמורה החלה בסמוך להקמת העיר ב-1232, כאשר הקיסר פרידריך השני מקים העיר העניק פטורים ממיסים, והכריז על אלטמורה כעיר חופשית משליטת הכנסייה, על מנת למשוך אליה אוכלוסייה זרה, יהודים, יוונים, ערבים ואחרים. היהודים בעיר התגוררו באזור שנקרא ג'ודקה (Giudecca), אשר קשתות שלה נותרו על כנן גם במאה ה-21, ושם גם היה בנוי בית הכנסת של הקהילה היהודית שחיה במקום. הקהילה נהנתה מיחס טוב ומקשרים עם האוכלוסייה המקומית עד ראשית המאה ה-16. בסוף המאה ה-15 אף נקלטו באזור פוליה יהודים שגורשו על ידי המלכים הקתוליים פרדיננד ואיזבלה בגירוש ספרד ופורטוגל ב-1492. בראשת המאה ה-16 השתלטה ספרד על ממלכת נאפולי, ואירוע זה סימן שינוי ביחס ליהודים. אף כי לא היה גירוש מסיבי כללי כפי שאירע בסיציליה, אך היו התנכלויות, המרות לדת הנוצרית (Conversos-מומרים ונוצרים חדשים-Cristiani Novelli) . במאה ה-21 לא נותרה קהילה יהודית מאורגנת באלטמורה, ובמבנים שאכלסו יהודים באזור הג'ודקה שוכנים משרדים של חברות טכנולוגיה וייעוץ[45][46][47][48].

תחבורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבישים: כבישים SS96, SS99 ,SP238, SP235 מגיעים אל העיר. סביב העיר כבישים אזוריים רבים אחרים. האוטוסטרדה הקרובה ביותר אל אלטמורה היא A14, במרחק נסיעה של כ-14 ק"מ מהעיר.[17]

אוטובוסים: ארבע חברות אוטובוסים מספקות שירותים בתוך העיר, לערים קרובות ובעיקר למטרה הקרובה, לעיר המחוז בארי, וגם לטורינו המרוחקת בצפון איטליה[49].

רכבת: תחנת הרכבת היחידה של אלטמורה נמצאת באזור הצפוני של העיר, ומוכרת בשם "אלטמורה"[50]. מהתחנה יוצאות רכבות סדירות ליעדים מרכזיים באזור ואל אזורים אחרים באיטליה. נכון ליוני 2026 התדירות היומית היא: 8 נסיעות לבארי, 9 אל לצ'ה, 7 לקטניה, 8 לנאפולי ו-11 נסיעות יומיות לרומא[51]. המפעילה הראשית של הקווים אל ומהעיר היא חברת הרכבות הלאומית האיטלקית "טרנאיטליה".

תעופה: נמל התעופה הבין-לאומי הקרוב ביותר לאלטמורה הוא נמל התעופה בארי-פאלזה, במרחק של כ-47 ק"מ[52].

קולינריה מקומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחם אלטמורה: לחם אלטמורה (Pane di Altamura) הוא המוצר התזונתי המרכזי של העיר. את הלחם מכינים מארבעה מרכיבים בלבד, קמח דורום, מחמצת, מלח ומים. הלחם זכה להגנה אזורית PDO-כינוי מקור מוגן שמשמעותו, שניתן לקרוא ללחם "לחם אלטמורה" רק אם הוא נאפה באזור גאוגרפי מצומצם ומוגדר בעיר עצמה, או בסביבתה הקרובה ביותר. לחם אלטמורה היה הראשון באירופה שזכה להגנת PDO בשנת 2003. לחם אלטמורה נאכל גם ללא ממרחים או תוספות, עם שמן זית ומעט מלח[53]. כבר בתקופת רומא העתיקה תיאר המשורר הורציוס את הלחם המקומי כ"לחם הטעים ביותר"[9]. הלחם יכול להישמר במצב אכילה למשך כשבוע. ארגון המזון האיטי הכליל את לחם אלטמורה במסגרת המיזם שלו לשימור מזון איטי[54].

צ'אלדה: סלט שיכול להיות חם (Cialda Calda) או קר, המבוסס על לחם אלטמורה, או לחם איטלקי אחר, וירקות דוגמת עגבניות, בצל סגול, ברוקולי וירקות אחרים, שמן זית וזיתים[55]. לצ'אלדה יש גם גרסה קרה וגם גרסת מרק, עם פיסות גדולות של לחם אלטמורה. המאכלים מקובלים באלטמורה ובאזור. הסלט מזכיר את סלט ה"פנצנלה" המקובל במרכז ובצפון איטליה.

מלחמת הלחם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 חברת המזון המהיר העולמית "מקדונלד'ס" פתחה סניף במיקום מרכזי באלטמורה. קומץ מקומיים "מכורים" ללחם המקומי "לחם אלטמורה" ומאפיה בעיר, פצחו בקמפיין נגד סניף אלטמורה של מקדונלד'ס. פעולות המקומיים כונו "מלחמת הלחם של אלטמורה" (Altamura bread war). מקדונלד'ס השקיעה רבות בניסיון להאחז במקום, ובניסיון להרחיב מכירות, והציעה מבצעים מיוחדים, הנחות, מסיבות לילדים, צעצועים וכדומה. למרות הניסיונות השיווקיים והחלפת הנהלת הסניף, נאלץ סניף מקדונלד'ס המקומי לסגור את שעריו לאחר כ-5 שנים, מחוסר כדאיות כלכלית. במלחמת הלחם לא הופעלה אלימות כלשהי, מה שהכריע את סניף מקדונלד'ס המקומי הוא קנאותם של התושבים המקומיים ללחם המיוחד שלהם, וגם למוצרי הלוואי הקשורים אליו, וחרם שהפעילו על הסניף המקומי, ביוזמת אופה בן העיר[56][57][58]. מלחמת הלחם זכתה להיות מונצחת בסרט קולנוע עלילתי באורך מלא בשם "פוקצ'ה בלוז" (Focaccia blues), המתאר את המהלכים, האירועים והדמויות שהיו פעילות במלחמת הלחם. הסרט יצא לאקרנים בשנת 2009[59].

ספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאלטמורה מספר קבוצות כדורגל. קבוצת "טים אלטמורה" משתתפת בליגה הסדירה השלישית באיטליה-סרייה ג', קבוצת כדורגל לנוער "אוונטי אלטמורה" לשחקנים מתחת לגיל 15. קבוצת הכדורסל "כדורסל חלומות אלטמורה" (Dream Basket Altamura) עלתה ב-2026 לליגה השנייה. לעיר גם קבוצות כדורעף וקבוצות ספורט נוספות[60][61].

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הערים התאומות של אלטמורה נמצאות בתחומי איטליה (נכון ליוני 2026)[62][63][64]:

איטליהאיטליה קרוטונה, איטליה (2019)

איטליהאיטליה מודיקה, איטליה (2011)

איטליהאיטליה נובולי, איטליה (2014)

איטליהאיטליה קסטלנה סיקולה, איטליה (2011)

גלריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלטמורה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של של אלטמורה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ City Population: Check for Humans, www.citypopulation.de (באנגלית)
  2. ↑ Altamura Population 2026, World Population Review, ‏2026-06-08 (באנגלית)
  3. 1 2 Altamura, Sicily Discovery, ‏2019-01-09 (באיטלקית)
  4. ↑ www.wisdomlib.org, Altamura (definition and history), www.wisdomlib.org, ‏2025-10-31 (באנגלית)
  5. ↑ Marta Musso, Il mistero del grosso naso dei Neanderthal è stato risolto, l'uomo di Altamura ci dice che non era adattato al freddo, Wired Italia, ‏2025-11-21 (באיטלקית)
  6. 1 2 La storia dell'Uomo di Altamura, il Neanderthal trovato in una grotta in Puglia, Focus.it
  7. ↑ Peuceti, Hegemony III: Clash of the Ancients Wiki (באנגלית)
  8. ↑ Alamy Limited, Altamura (Ba), Italy, a Roman era milestone in a field in the Alta Mugia land Stock Photo - Alamy, www.alamy.com (באנגלית)
  9. 1 2 Pane di Altamura, Google Arts & Culture
  10. ↑ Altamura Tour, Classic Puglia (באנגלית)
  11. ↑ Il claustro b&b (באיטלקית)
  12. ↑ Nota Storica, Diocesi di Altamura-Gravina-Acquaviva d. Fonti (באיטלקית)
  13. ↑ Redazione 09 giugno 2020 11:04 Facebook WhatsApp, Altamura, la 'Leonessa di Puglia': storia e origine del soprannome, BariToday (באיטלקית)
  14. ↑ ThemeGrill, Museo virtuale Altamura 1799, Algramà (באיטלקית)
  15. ↑ Paul R. Hyams, The End of Feudalism?, The Journal of Interdisciplinary History 27, 1997, עמ' 655–662 doi: 10.2307/206539
  16. ↑ Victor Emmanuel II and the Risorgimento process | Vittoriano, vive.cultura.gov.it (באיטלקית)
  17. 1 2 Altamura (Town/city) • Mapy.com, Mapy.com (באנגלית)
  18. ↑ admin, Il terremoto dell'Italia centro-meridionale del 1456, ISAAC antisismica, ‏2021-12-03 (באיטלקית)
  19. ↑ The hidden source of the great historical earthquakes Mw ~7.0 of 1456 and 1688 (Southern Apennines, Italy) revealed - PALEOCEAN, www.lsce.ipsl.fr, ‏2025-03-24 (באנגלית בריטית)
  20. ↑ Altamura Cathedral - Altamura, Italy, Sacred Destinations (באנגלית)
  21. ↑ Altamura Climate, Weather By Month, Average Temperature (Italy) - Weather Spark, weatherspark.com (באנגלית)
  22. ↑ La Cattedrale | Federicus (באיטלקית)
  23. ↑ Altamura, Italy - town in Apulia best known for its cathedral, www.italythisway.com
  24. ↑ zonzofox.com, Claustro La Giudecca - Altamura, ZonzoFox (באנגלית)
  25. ↑ Porta Bari, Altamura, Italy - Reviews, Ratings, Tips and Why You Should Go, Wanderlog (באנגלית)
  26. ↑ Pietro Proloco, HISTORIC BUILDINGS | Pro Loco Altamura, ‏2016-05-24 (באיטלקית)
  27. ↑ Pulo of Altamura – Murgeopark (באנגלית אמריקאית)
  28. ↑ Pietro Tosco, Storia, Dinosauri di Altamura (באיטלקית)
  29. ↑ L'Alta Murgia | Parco dell'Alta Murgia, www.parcoaltamurgia.it (באיטלקית)
  30. ↑ Parco Nazionale Alta Murgia: Punti d'interesse, www.parks.it (באנגלית)
  31. ↑ Viaggiare in Puglia: Tesori culturali, spiagge incantevoli e gastronomia deliziosa., viaggiareinpuglia.it (באנגלית)
  32. ↑ Il Cammino, camminomaterano.it (באיטלקית)
  33. ↑ CaraBeth, Bianca Lancia - The Emperor's secret wife, History of Royal Women, ‏2025-01-22 (באנגלית אמריקאית)
  34. ↑ Events in Apulia in April: the Federicus, the big medieval fair in Altamura, ‏2019-04-12 (באנגלית אמריקאית)
  35. ↑ Università degli Studi, Il 1799 ad Altamura, ‏2012-12-10 (באיטלקית)
  36. ↑ Home - Museo Diocesano di Altamura, mudima (באיטלקית)
  37. ↑ Museo Nazionale Archeologico di Altamura, Direzione regionale Musei Puglia (באיטלקית)
  38. ↑ [https://www.imdb.com/title/tt0172613/locations/ L'Italia in pigiama Filming locations], www.imdb.com (באנגלית)
  39. ↑ Io speriamo che me la cavo, www.imdb.com
  40. ↑ Focaccia Blues, Cineuropa - the best of european cinema (באנגלית)
  41. ↑ Altamura Distilleries - Premium Spirits from Apulia, ‏2021-04-16 (באנגלית אמריקאית)
  42. ↑ Home_en, Lenticchia di Altamura (באנגלית בריטית)
  43. ↑ Azienda Agricola Altamura, Altamura Farm is specialized in the production of baby leaf salads: rucola, baby spinach, red chard, corn salad and more., www.aziendaaltamura.com (באנגלית אמריקאית)
  44. ↑ Cost of Living in Altamura. Jun 2025. Prices in Altamura, www.numbeo.com
  45. ↑ Claustro Giudecca, Altamura, Italy - Reviews, Ratings, Tips and Why You Should Go, Wanderlog (באנגלית)
  46. ↑ Antico quartiere Ebraico - Claustro della Giudecca Tickets [2026 - Promos, Prices, Reviews & Opening Hours], TRIP.COM (באנגלית)
  47. ↑ David Abulafia, Chapter 10 Jews, Conversos, and Cristiani Novelli in the Kingdom of Naples, Brill, 2022-12-22. (באנגלית)
  48. ↑ Veloservice, Altamura, Italy: The Top Things to Do and See (2025), Veloservice, ‏2025-12-01 (באנגלית אמריקאית)
  49. ↑ Bus to Altamura | Book your ticket now, CheckMyBus (באנגלית אמריקאית)
  50. ↑ Altamura railway station, Mapcarta (באנגלית)
  51. ↑ Altamura | Trains To & From Altamura | Trainline, www.thetrainline.com
  52. ↑ Airports Near Me - Altamura, Italy | Travelmath, www.travelmath.com
  53. ↑ Pane di Altamura | Traditional Sourdough Bread From Altamura | TasteAtlas, www.tasteatlas.com
  54. ↑ Traditional Alta Murgia Bread - Presìdi Slow Food, Slow Food Foundation (באנגלית אמריקאית)
  55. ↑ Cialda Calda - Hot Bread Salad, Cooking with Nonna, ‏2015-06-26 (באנגלית בריטית)
  56. ↑ Richard Owen in Rome, The baker who beat McDonald’s, www.thetimes.com (באנגלית)
  57. ↑ Fisher, Ian (2006-01-12). "The Bread Is Famously Good, but It Killed McDonald's". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  58. ↑ How Altamura focaccia forced a McDonald’s to close — idealista/news, www.idealista.it, ‏2025-06-18 (באנגלית)
  59. ↑ Focaccia blues, www.imdb.com
  60. ↑ Altamurasport, Altamurasport, ‏2026-06-02 (באיטלקית)
  61. ↑ Team Altamura – Team Altamura (באיטלקית)
  62. ↑ Gemellaggio tra Crotone e Altamura in ricordo del saccheggio delle truppe sanfediste - CN24TV, https://cn24tv.it/, ‏2019-06-08 (באיטלקית)
  63. ↑ Redazione 17 ottobre 2024 14:39 Facebook WhatsApp, Novoli e Altamura, gemellaggio “nel nome del Pane”, LeccePrima (באיטלקית)
  64. ↑ Pane Altamura, gemellaggio in Sicilia con Modica e Castellana Sicula, Notizione On Line ,(באיטלקית), ‏12/8/2011
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלטמורה&oldid=43542798"