אליא, דוכס פארמה
 | |||||||||
| אליא, דוכס פארמה בשנת 1910 | |||||||||
| לידה |
23 ביולי 1880 ביאריץ, הרפובליקה הצרפתית השלישית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 ביוני 1959 (בגיל 78) פרידברג, אוסטריה  | ||||||||
| מדינה |
אוסטריה  | ||||||||
| מקום קבורה |
Mönichkirchen | ||||||||
| בת זוג | מריה אנה, ארכידוכסית אוסטריה | ||||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
אביר במסדר גיזת הזהב | |||||||||
  | |||||||||
אליא, דוכס פארמה (באיטלקית: Elia di Borbone-Parma; 23 ביולי 1880 – 27 ביוני 1959), היה הטוען לכתר דוכסות פארמה בין השנים 1950–1959.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליא נולד ב-23 ביולי 1880 בביאריץ, לרוברטו הראשון, דוכס פארמה ולרעייתו הראשונה מריה פיה, נסיכת בורבון-שתי הסיציליות, בתם של פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות ומריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה. בשנת 1882 מתה אמו במהלך לידת הילד השנים עשר, ובשנת 1884 התחתן אביו בשנית עם מריה אנטוניה, נסיכת פורטוגל, ממנה היו לאביו עוד 12 ילדים. המשפחה הגדולה נהגה לגור רוב השנה בטירה בעיר שוורצאו באוסטריה תחתית, ובקיץ לחזור ללוקה שבאיטליה. לצורך כך נשכרה רכבת מיוחדת. אליא ואחיו למדו לדבר איטלקית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית ואנגלית. אחותו זיטה העידה מאוחר יותר שפעם שאלה את אביה כיצד עליהם להגדיר את עצמם, והוא השיב: "אנחנו נסיכים צרפתים ששלטו באיטליה". בפועל, מבין 24 ילדים של רוברטו, רק שלושה, נולדו באיטליה. ב-1907 נפטר אביו, ואחיו אנריקו, דוכס פארמה ירש את תאריו, אולם מכיוון שהוא היה נכה שימש אליא כעוצר במקומו. בשנת 1910 הגיעו אליא ואחיו להסכמה כיצד עליהם לחלק את נכסיו. שנה לאחר מכן, אחותו זיטה, נישאה לארכידוכס קרל, ובעקבות רצח פרנץ פרדיננד ב-1914 הפכו קרל וזיטה ליורשי העצר.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל העובדה שלמשפחה לא היה לאום מוגדר, מלחמת העולם הראשונה פילגה אותה כליל. אליא ואחיו פליצ'ה ורנאטו התגייסו לצבא האוסטרו-הונגרי, אשר גיסם, בעלה של זיטה, שרת בו גם כן בדרגת גנרל, בעוד אחיהם סיסטו וסוואריו ניסו להתגייס לצבא צרפת, ולאחר שנדחו התגייסו לצבא בלגיה.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות חוזה סן-ז'רמן שנחתם בספטמבר 1919 קיבלה ממשלת צרפת את הזכות להפקיע את נכסיהם של מי שלחמו בצבאות אויב בזמן המלחמה. כתוצאה מכך הוחרמו נכסיו של אליא, אשר מלכתחילה קיבל את חלק הארי של ירושת אביהם. אחיו סיסטו וסוואריו פנו אל בית המשפט הצרפתי בדרישה לקבל את הנכסים לעצמם. ב-1925 דחה בית המשפט הצרפתי את דרישותיהם, אך בית המשפט לערעורים הפך את פסק הדין ב-1928. עם זאת, בפועל, ממשלת צרפת מעולם לא החזירה דבר ושילמה פיצויים לאליא של 11 מיליון פרנק.
אחרית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1939 מת אנריקו, ואחיו ג'וזפה, דוכס פארמה ירש את תאריו, אולם גם הוא היה נכה ובשל כך אליא נותר עוצר גם בשמו. בשנת 1950 מת אחיו ג'וזפה, ואליא הפך לטוען לכתר דוכסות פארמה. ב-27 ביוני 1959 מת אליא בפרידברג, אוסטריה, ובנו רוברטו השני, דוכס פארמה ירש את תאריו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 במאי 1903 התחתן אליא עם מריה אנה, ארכידוכסית אוסטריה, בתם של הארכידוכס פרידריך, דוכס טשן ואיזבלה, נסיכת קרוי, ממנה נולדו לו 8 ילדים:
- אליזבטה, נסיכת בורבון-פארמה (1904–1983)
- קרלו לואיג'י, נסיכת בורבון-פארמה (1905–1912)
- מריה פרנצ'סקה, נסיכת בורבון-פארמה (1906–1994)
- רוברטו השני, דוכס פארמה (1909–1974)
- פרנצ'סקו, נסיך בורבון-פארמה (1913–1959)
- ג'ובאנה, נסיכת בורבון-פארמה (1916–1949)
- אליצ'ה, נסיכת בורבון-פארמה (1917–2017), התחתנה עם אלפונסו, דוכס קלבריה
- מריה כריסטינה, נסיכת בורבון-פארמה (1925–2009)
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
