אליהו אהרן מילייקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב אליהו אהרן מילייקובסקי-סמונוב (תר"כ, 1860ט"ז בסיוון ה'תש"ז, 4 ביוני 1947) היה רבן של גרייבה שבלטביה וחרקוב שבאוקראינה, ולאחר עלותו לארץ ישראל היה מרבני תל אביב-יפו וראש אבות בתי הדין בעיר.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווינדוי שבלטביה, בנו של רב העיר, הרב מרדכי אוריה סמונוב. אחיו הוא הרב גרשון מנדל סמונוב, אביו של הרב אפרים סמונוב (חתנו של הרב חיים ברלין), שמילא את מקום סבו ברבנות וינדוי.

בקטנותו התייתם מאביו. בשנת תרל"ז (1877) החל ללמוד בישיבת וולוז'ין. בתקופת לימודיו בישיבה נהג לדרוש בשבתות בפני תושביה היהודים של העיר. נישא לבן משפחת בונימוביץ מוולוז'ין. עם הקמת כולל ברודסקי, בשנת תרמ"ז (1887), נמנה עם קבוצת האברכים הראשונה שלו[1].

בשנת תרנ"ב (1892) התמנה לרבה של גרייבה. בשנת תרס"ט (1909) הוציא את ספר השו"ת "אהלי אהרן". בשנת תרע"ב (1912) התמנה לרבה של חרקוב. בשנות מלחמת העולם הראשונה ולאחריה פעל רבות לסיוע לפליטים היהודים באזור.

בשנת תרפ"ח (1928), בהיותו בן 68, עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב[2]. זמן קצר לפני כן נפטר רבה של פתח תקווה, הרב ישראל אבא ציטרון, ורבה של תל אביב, הרב שלמה הכהן אהרונסון, המליץ בפני "ועדת הרבנות" בפתח תקווה על הרב מילייקובסקי לתפקיד[3].

היה מרבניה הבולטים של תל אביב-יפו. במשך 19 שנה כיהן כראב"ד וכן כרב בית הכנסת הגדול בצפון הישן של תל אביב. מלבד היותו דיין ופוסק בלט כדרשן והרבה להזכיר דברי תורה של רבו הנצי"ב. הוציא לאור את דרשותיו בספר "דבר אליהו". נמנה בין הרבנים שנתנו הסכמה לספרו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל שו"ת "משפטי עוזיאל".

נפטר בביתו בט"ז בסיוון ה'תש"ז, 4 ביוני 1947, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת אהלי אהרן, תרס"ט (2 חלקים)
  • דבר אליהו, על התורה ודרשות, תר"צ, תש"א (3 חלקים)

כמו כן תרגם מגרמנית את ספריו של הרש"ר הירש "חמש חנוכות" ו"עונג שבת".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בדו"ח שכתב הרב מאיר לוין, שהיה מיוזמי הכולל ומנסח התקנון שלו, מופיע שמו של הרב מילייקובסקי ראשון ברשימת הקבוצה המייסדת של אברכי כולל ברודסקי.
  2. ^ ארכיון ובו תיק עלייתו ארצה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 428-477
  3. ^ [1], מלך ביופיו לפתח תקווה, המעיין, חנוכה תשע"ב