אליהו בית צורי
אֵלִיָּהוּ בֵּית צוּרִי (10 בפברואר 1922 - 22 במרץ 1945) היה לוחם לח"י, מעולי הגרדום.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליהו בית צורי נולד בתל אביב לאסתר ומשה. למד בגימנסיה "בלפור" בתל אביב. דרך ידידו עוזי אורנן הכיר את אחיו של עוזי, המשורר יונתן רטוש, והושפע מדעותיו. בשנת 1940 החל ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, אך הפסיק לימוד עקב חוסר יכולת לממנם. למד מדידות והחל לעסוק בכך במשרד פרטי בתל אביב. בשנת 1937 הצטרף לאצ"ל, ובעת הפילוג באצ"ל, בשנת 1940, עבר ללח"י והשתתף בפעולותיו.
ההתנקשות בלורד מוין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ההתנקשות בלורד מוין
ערך מורחב – יחד עם לוחם לח"י נוסף, אליהו חכים, השתתף בית צורי בהתנקשות ששמה קץ לחיי הלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שמקום מושבו היה בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת שנמלטו באופניים ממקום ההתנקשות, הועמדו לדין בפני בית דין צבאי מצרי, נדונו לעונש מוות והוצאו להורג בקהיר ב-22 במרץ 1945 בעודם שרים את "התקווה".
בית צורי וחכים נקברו בבית העלמין היהודי בקהיר. ב-22 ביוני 1975, ביוזמתו של חבר הכנסת יצחק שמיר[1], אשר הכיר את השניים והיה זה ששלחם למשימה, הועלו גופותיהם של חכים ובית צורי לישראל במסגרת הסכם חילופי שבויים עם מצרים, והם נקברו בטקס צבאי בחלקת עולי הגרדום בהר הרצל.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכבודם של אליהו חכים ואליהו בית צורי נכתב השיר שני אליהו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיפור חייו של אליהו בית צורי, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון
- אליהו בית צורי, באתר הלח"י
- יוסף נדבה, חכים ובית צורי, באתר "דעת"
- שמעון כהן, רימה לא שלטה בגופות עולי הגרדום, באתר ערוץ 7, 18 באפריל 2005
- שיר "שני אליהו", אתר בית"ר
- יוסף עברון, סיכול הפעולה הנועזת לחטיפת הנציב, באתר ערוץ 7, 6 באפריל 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים משגב, שיחות עם יצחק שמיר, ספרית פועלים, עמוד 41
| עולי הגרדום | ||
|---|---|---|
|
