אליהו ברוך פינקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליהו ברוך פינקל
Eliyahu Boruch Finkel.jpg
לידה 25 בדצמבר 1947
י"ב בטבת ה'תש"ח
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במרץ 2008 (בגיל 60)
כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים בארץ ישראל
השתייכות רבנים ליטאים, ישיבת מיר
תחומי עיסוק תורה, הלכה, חינוך
רבותיו רבי נחום פרצוביץ, רבי שמואל רוזובסקי ורבי ברוך דב פוברסקי
חיבוריו אפיריון שלמה, פותח שער ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אליהו ברוך פינקל (י"ב בטבת ה'תש"ח, 25 בדצמבר 1947כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח, 31 במרץ 2008) היה מראשי ישיבת מיר בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב משה פינקל, בנו של ראש ישיבת מיר הרב אליעזר יהודה פינקל ונכדו של הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה"), ולנחמה איידל, בתו של הרב מרדכי דוד לוין, מחבר סדרת הספרים "דרכי דוד", אשר שימש כראש ישיבת עץ חיים בירושלים.

אליהו ברוך נקרא על שם סבו הרב אליהו ברוך קמאי. בצעירותו גדל אצל סבותיו. למד בתלמוד תורה "יבנה" בירושלים, ובהיותו בן עשר עבר ללמוד בישיבת תפארת צבי שנקראה על שם אב סבו, ה"סבא" מסלבודקה. כשסיים את לימודיו שם, כחצי שנה לאחר הגיעו לגיל מצוות, עבר על פי המלצת סבו ללמוד בישיבת מיר. סבו, ראש ישיבת מיר, "שידך" לו כחברותא את הרב חיים קמיל, והוא ראה בו את אחד מרבותיו. במהלך לימודיו בישיבת מיר התקרב לדודו ראש הישיבה, רבי חיים שמואלביץ, ובמיוחד לחתנו הרב נחום פרצוביץ, איתו למד שיעור בקביעות ובו ראה כל ימיו את רבו המובהק.

ראשי הישיבה הועידוהו למסירת שיעורים בישיבה. מסופר שרבו הרב חיים שמואלביץ אמר לו בצעירותו שעליו חלה חובה מיוחדת להעמיק בחומר הנלמד, משום שאצלו זה לצורך הרבים, שיזדקקו לו כמוסר שיעורים. הרב נחום פרצוביץ למד עמו בחברותא את כל חלקי הש"ס, כולל מסכתות שלא נלמדו במסגרת הישיבה.

בקיץ ה'תשכ"ז עבר ללמוד בישיבת פוניבז'. גם שם קבע שיעור קבוע עם אחד הר"מים, הרב מרדכי שלמה ברמן. כאשר חותנו של הרב ברמן, הרב יעקב ישראל קניבסקי, היה מגיע לבית הרב ברמן, היה משוחח עם אליהו ברוך בסוגיות הנלמדות באותה עת והביע את התפעלותו ממנו. ראש ישיבת פוניבז', הרב שמואל רוזובסקי, היה מכנהו 'אליהו ברוך בתראי' - על משקל אליהו ברוך קמאי[1].כמו כן היה מקורב לראש הישיבה הרב ברוך דב פוברסקי.

לאחר מכן חזר ללמוד בישיבת מיר, עד לנישואיו בשנת ה'תשל"ג, לבתו של הרב שלמה גלמן מארצות הברית (חתנו של האדמו"ר מסטרטין רבי משולם פייביש לנגנר).

בעת מחלתו של רבו הרב פרצוביץ החל הרב אליהו ברוך פינקל ממלא את מקומו במסירת שיעורים לתלמידים שרצו להמשיך ללמוד בדרך הלימוד של רבי נחום. לאחר פטירת רבו התמנה לאחד מראשי הישיבה בישיבת מיר והמשיך במסירת שיעורים.

נפטר ב-31 במרץ 2008. ההלוויה יצאה מישיבת מיר, והוא נקבר בהר המנוחות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליהו ברוך הותיר אחריו כתבי יד רבים וכן אלפי שיעורים מוקלטים. עד כה יצאו:

  • שיעורי רבי אליהו ברוך על הש"ס). מסכת קידושין - ה'תש"ע, מסכת בבא בתרא - ה'תשע"ב, מסכת יבמות ב' כרכים - ה'תשע"ו, מסכת גיטין - ה'תשע"ז
  • משלחן רבי אליהו ברוך, על התורה, ב' חלקים (כולל קונטרס השידוכים מפרשת חיי שרה)
  • משלחן רבי אליהו ברוך, על המועדים, ב' חלקים ה'תשע"ח
  • אפיריון שלמה, חוברת בהלכות חופה וקידושין
  • פותח שער, ביאורים בהלכות תשובה לרמב"ם
  • ברכת הפסח, בענייני חג הפסח
  • ברכת אליהו, בעניינים שונים
  • ידי משה, לזכר אביו, עם חידושים מתלמידי הישיבה
  • יציאות השבת, בענייני מסכת שבת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "קמאי" בארמית פירושו ראשון, ו"בתראי" הוא אחרון.