אליהו דב ליזרוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח הגיוגרפי ולא מקובל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח הגיוגרפי ולא מקובל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אליהו דב ליזרוביץ ובתו אסתר

הרב אליהו דב ליזרוביץ מקובנה (18541941, כ"ב בשבט ה'תש"א) היה אחד המשגיחים הראשונים, ואולי הראשון במסגרת תנועת המוסר[1] הליטאית. תלמידו של רבי שמחה זיסל זיו (רש"ז) מקלם. אביו של הסופר והעיתונאי יצחק אליעזר ליזרוביץ.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליהו דב ליזרוביץ נולד בשנת 1854 בעיר ינישוק בליטא. הוריו מתו בילדותו והוא התחנך בבית דודו. בגיל 12 הביא אותו דודו לעיר קלם לבית התלמוד לנערים שבפיקוחו של שמחה זיסל זיו, שם גדל והתחנך לצדו של הרב נחום זאב זיו, בנו של הסבא מקלם, שהיה חברו.

לאחר שרש"ז העביר בשנת 1875 את בית תלמודו מקלם לעיירה גרובין (גרוביצה) בלטביה הוא הטיל על ר' אליהו דוב תפקיד של השגחה וניהול חבורות במוסד זה והיה למשגיח מוסרי.

לאחר כמה שנים נשא את רחל לבית מילנר בעיר טרקאי (טרוקי) שליד וילנה. רש"ז בא להשתתף בחתונתו בניגוד למנהגו, משום שלא היו לאליהו דב הורים.

מאוחר יותר מונה למשגיח בישיבת ישיבת אור החיים (סלובודקה) מיסודו של צבי הירש לויטן. משפחתו עברה איתו מטרוקי והם התיישבו בקובנה, סמוך לגבול סלובודקה. אשתו פתחה שם חנות מכולת ואילו הוא התמסר כולו לתפקיד ההשגחה בישיבה, מבוקר ועד ערב. מזונותיו כל היום היו עוגה ובקבוק חלב.

לבני הזוג נולדו שבעה ילדים[2]: יעקב, מיכאל, יצחק אליעזר, בילה טיבה (טובה), דבורה (דורה) ואסתר.

ר' אליהו דב היה דמות מוסרית מיוחדת, משגיח ומחנך והתנהג כל ימיו בתמימות ובפשטות. הקפיד ודקדק במצוות. בחודשי אלול לא היה מדבר כלל ומשתמש בפתקאות.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה עם תלמידיו לטרוקי ולוילנה. לאחר המלחמה התפזרה הישיבה והוא שב לגור עם משפחתו.

בשנת 1925, לאחר מות אשתו, עלה לארץ ישראל והתיישב בחברון, שם הצטרף לישיבת חברון כנסת ישראל שהוקמה בסלובודקה וראשיה העבירו חלק ניכר ממנה לארץ ישראל.

לאחר זמן מה עבר לגור בירושלים בקרבת חצר שטרויס המיוחסת לאישי המוסר, ובילה שם בלימודי התורה והמוסר.

בשנת 1927 עבר לתל אביב בעקבות מות בנו הסופר והעיתונאי יצחק אליעזר ליזרוביץ, שהוא ואשתו נפטרו בפריז ובנם היחיד שמעון הובא על ידי משפחת אמו לתל אביב. ר' אליהו דב דאג לחינוכו של נכדו. ר' אליהו דב נפטר בשנת 1941 ונקבר בהר הזיתים בירושלים[3]. לאחר מותו נפל נכדו, סמל שמעון-אלברט ליזרוביץ[4], ביום י"ח בניסן תש"ח (27.04.1948), בהתקפת האצ"ל על יפו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב כץ, תנועת המוסר: תולדותיה, אישיה ושיטותיה, ירושלים: א.ציוני, תשכ"ז
  2. ^ איטה ונתן פינסק, זיכרונות, שורשים - תיעוד משפחתי, 2014
  3. ^ כרטיס קבר: אלי' דוב ליזרוביץ » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים
  4. ^ אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל