אליהו הזקן
| לידה |
980 בסביבות ד'תש"ם  |
|---|---|
| פטירה |
1060 (בגיל 80 בערך) בסביבות ד'תת"ך |
| מדינה |
צרפת |
| מקום מגורים |
לה מאן |
| מקום פעילות | לה מאן |
| תקופת הפעילות |
?–1060 |
| השתייכות | רבני צרפת, ראשונים |
| תחומי עיסוק | הלכה, פיוט |
| רבותיו |
רבנו גרשום |
| חיבוריו | פיוטים, פסקי הלכה |
  | |
רבי אליהו הזקן בן מנחם ממאנש (Le Mans), פוסק הלכה ופייטן ממנהיגי יהדות צרפת הצפונית בתקופתו. חי ופעל לערך בין השנים ד'תש"מ (980)–ד'תת"כ (1060). התואר "הזקן" הוצמד אליו כבר בחייו וכמה סדרות טורים באזהרת "אמת יהגה חכי" שחיבר נושאות אקרוסטיכון "אליהו הזקן". אין להניח שהיה זה שם משפחתו שכן אחיו לא כונה הזקן.
הידע עליו אינו רחב. האזהרה שחיבר "אמת יהגה חכי" זכתה לתפוצה רחבה ולדיון בספרות ההלכה[1] החל מרבינו תם ועד למחקר המודרני. האזהרה זכתה למספר מהדורות מדעיות ומוערות. היא מעוררת שאלות מחקריות רבות כגון: הצופן הגלום באקרוסטיכון, היחס בין הפיוט להלכה ועוד.
קשריו עם בבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורת מהמאה ה-13 בשם "סדר היחס", אשר פורסמה במאה ה-15 בשו"ת מהרש"ל, קובעת כי רבי אליהו הזקן היה בעל אחותו של רב האי גאון. צונץ פיקפק במסורת זו, ובעקבותיו חוקרים רבים דחו אותה כאגדה, משום שלא סביר שחכם צרפתי לא נודע במיוחד ישא את אחותו של הגאון הבבלי. גם מבחינה כרונולוגית היא קשה שכן רבי אליהו הזקן חי דור שלם לאחר רב האי גאון.
אולם, עזרא פליישר מצא בסוף האקרוסטיכון של אזהרות רבי אליהו את הכינוי "אלוף". התואר "אלוף" היה תואר כבוד בבלי, שמעניקיו היו ראשי הישיבות והגאונים שבבבל. בכך ראה פליישר הוכחה שרבי אליהו היה בעל זיקה חזקה לישיבות בבל ואולי אף נסע ללמוד בה, ולכן הציע שניתן לקיים את המסורת שהוא נישא לאחות רב האי גאון.[2] אברהם גרוסמן צירף לכך תוספת למדרש קהלת רבה שנמצאה בכתב יד בידי מנחם הירשמן, שנכתבה בידי חכם בשם אליהו בן מנחם המתאר את עלייתו לירושלים בשלושת הרגלים.[3] בניגוד למגלה התוספת הירשמן, גרוסמן טען שהמדובר כאן ברבי אליהו בן מנחם מצרפת, והביא מכאן ראיה נוספת לשהייתו של רבי אליהו בארצות המזרח. על כך הוסיפו פליישר וגרוסמן ראיות שונות לזיקה של רבי אליהו למורשת בבל, בין השאר במניין המצוות באזהרותיו, ובנכונותו לדון בשאלת היתר אמירת קרובות בתפילה. את הקושי הכרונולגי הציע גרוסמן לתרץ בכך שמדובר על קרובת משפחה רחוקה יותר של רב האי גאון, ואולי מדובר בבת אחותו ולא באחותו עצמה.[4]
יונה פרנקל התייחס לשיטת גרוסמן ופליישר, ודחה אותה. לדבריו, מציאת התואר "אלוף" בחתימת האזהרות היא מלאכותית ומאולצת. גם את הידיעה על עלייתו לרגל של חכם בשם רבי אליהו בן מנחם אין כל סיבה לפרש כמתייחסת לחכם הצרפתי, וסביר יותר לדעתו שהיא עוסקת בחכם בשם זהה מארצות המזרח. פרנקל סבור כי בלתי סביר כלל לטעון שרבי אליהו נסע לבבל או לארץ ישראל, כי אילו היה נוסע היה לבטח מכיר שם את אזהרותיו של רב סעדיה גאון שהיו נפוצות בארצות אלה, והיה מושפע מהן בכתיבת אזהרותיו. מאחר שאין רואים כל השפעה של רס"ג על רבי אליהו (אלא רק השפעה של אתה הנחלת, הלכות גדולות ורבי בנימין בן שמואל), לא ייתכן שרבי אליהו בקר בבבל. את המסורת על נישואיו על משפחת רב האי גאון הוא דוחה כאגדה.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים (קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית), הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ה
- אברהם גרוסמן, שקיעת בבל ועליית המרכזים היהודים החדשים באירופה במאה הי"א: אגדה ומציאות; בתוך "דברי האקדמיה הלאומית הישראלית", כרך ח', ירושלים תשנ"ט, עמ' 159–185
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תוספות, מסכת יומא, דף ח', עמוד א', ד"ה דכולי.
- ^ עזרא פליישר, "אזהרות לר' בנימן (בן שמואל) פייטן", קבץ על יד יא [כא] (תשמ"ה), עמ' 64–66, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ מנחם הירשמן, "שער הכוהן ועלייתו לרגל של אליהו בן מנחם: שרבובי מסורות של ימי-הביניים במדרשי חז"ל", תרביץ נה [ב] (טבת תשמ"ו), עמ' 217–227.
- ^ אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 88–98.
- ^ יונה פרנקל, מבוא, מחזור לשבועות לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, ירושלים תש"ס, עמ' מז–מח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).