אליהו הכהן (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליהו הכהן האתמרי
לידה 1659 (משוער)
איזמיר, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1729
ח' באדר ב' ה'תפ"ט
איזמיר, האימפריה העות'מאנית
חיבוריו שבט מוסר, ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר, 1659 (משוער) – איזמיר, 1729, ח' באדר ב' ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר. נודע בעיקר בזכות ספרו שבט מוסר.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער שבט מוסר, מהדורת ירושלים ה'תרכ"ג

נולד באיזמיר ושם ישב כל חייו. נודע כדרשן. בדרשותיו הטיף לסגפנות ולהתרחקות מתענוגות העולם הזה. עם היותו בעצמו עשיר, הטיף לעשירים לפזר את כספם לצדקה, וראה בעוני ובאי השוויון החברתי בעיה דתית מוסרית, הצריכה לבוא לידי תיקון על ידי הקהילה. את עשירי הקהילה ראה כ"אפוטרופוסים" המופקדים על הכספים של העניים. הוא עצמו שימש כאפוטרופוס לעניים, והיה מחלק להם מהכספים שהיה מקבץ מהעשירים[1]. בדרשותיו הפליג בתיאורי השכר והעונש של העולם הבא מזה, והגיהנום מזה.

לאחר המרת הדת של שבתי צבי הוא יצא נגד מחשבי הקיצים. עם זאת, גרשם שלום כתב שיש בספריו רמזים לכך שהאמין ששבתי צבי היה משיח[2].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליהו חיבר עשרות ספרים, בעיקר ספרי מוסר, מדרש ופרשנות על ספרי התנ"ך. . המוכר שבהם הוא ספר המוסר "שבט מוסר". הספר יצא לאור לראשונה בקושטא בשנת ה'תע"ב, ומאז יצא לאור בעשרות מהדורות. תורגם ליידיש, לדינו וערבית יהודית. עיבוד מקוצר לעברית עכשווית של חלקים מהספר יצא על ידי יורם טהרלב בשם "וטהר לבנו".

ספר נוסף שחיבר הוא "מדרש תלפיות", שבו נאספו מדרשים ואגדות מהתלמודים, מהזוהר ועוד. הספר עוסק גם בזיהוי אבני החושן, ובשאר אבנים טובות וסגולתם.

ספר המדרשים שכתב בשם "ילקוט האתמרי", העניק לו את הכינוי "רבי אליהו האתמרי". עוד מספריו:

  • "ולא עוד אלא"
  • "אגדת אליהו" שני חלקים על אגדות התלמוד ירושלמי
  • תהילות ה' - על התהלים
  • אליהו זוטא - על מסכת אבות
  • מנחת אליהו - דרושים
  • סמוכים לעד - עה"ת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החיד"א, שם הגדולים, בערכו
  2. ^ גרשם שלום, ר' אליהו הכהן האיתמרי והשבתאות