אליהו הכהן (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שבט מוסר, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון.

הרב אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר 1659 (משוער) – איזמיר 1729 ח' אדר ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר. נודע בעיקר בזכות ספרו שבט מוסר.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באיזמיר ושם ישב כל חייו, נודע כדרשן מחונן. בדרשותיו הטיף לסגפנות ולהתרחקות מתענוגות העולם הזה. עם היותו בעצמו עשיר, הטיף לעשירים לפזר את כספם לצדקה, וראה בעוני ובאי השוויון החברתי בעיה דתית מוסרית, הצריכה לבוא לידי תיקון על ידי הקהילה. את עשירי הקהילה ראה כ"אפוטרופוסים" המופקדים על הכספים של העניים. הוא עצמו שימש כאפוטרופוס לעניים, והיה מחלק להם מהכספים שהיה מקבץ מהעשירים[1]. בדרשותיו הפליג בתיאורי השכר והעונש של העולם הבא מזה, והגיהנום מזה.

לאחר המרת הדת של שבתי צבי הוא יצא נגד מחשבי הקיצים. עם זאת, גרשם שלום כתב שיש בספריו רמזים רבים לכך שהאמין ששבתי צבי היה משיח[2],

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השקפתו ודרשותיו כתב בספרו המפורסם "שבט מוסר". הספר יצא לאור לראשונה בקושטא בשנת תע"ב, ומאז יצא לאור בעשרות מהדורות. כמו כן תורגם הספר לשפות יידיש, לדינו וערבית יהודית.

עיבוד מקוצר לעברית עכשווית של חלקים מהספר יצא על ידי יורם טהרלב בשם "וטהר לבנו".

מלבד זאת כתב עוד עשרות ספרים, בעיקר ספרי מוסר, מדרש, ופרשנות על ספרי התנ"ך. ביניהם חיבר ספר מדרשים בשם "ילקוט האתמרי", מה שהעניק לו את הכינוי "רבי אליהו האתמרי". וספר "ולא עוד אלא". כמו כן חיבר את ספר "מדרש תלפיות" בו נאספו מדרשים ואגדות שבתלמוד הבבלי ירושלמי, וספר הזוהר ושאר ספרי קבלה וליקוטים. בספרו עסק גם בזיהוי אבני החושן והוא המקור המרכזי בנושא זה, שאר אבנים טובות וסגולתם. וכן ספר "אגדת אליהו" שני חלקים על אגדות התלמוד ירושלמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החיד"א, שם הגדולים, בערכו
  2. ^ גרשם שלום, ר' אליהו הכהן האיתמרי והשבתאות