אליהו זאב לוין אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליהו זאב לוין אפשטיין
Epstien.jpg
לידה 28 ביולי 1864
וולקוביסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 ביולי 1932 (בגיל 67)
רחובות, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מוציא לאור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליהו זאב לוין-אפשטיין נולד בוולקוביסק שבפלך סובאלק של פולין הרוסית. אביו, שמואל לוין-אפשטיין, ייסד את בית המסחר לספרים לוין אפשטיין.

למד בחדר ולאחר מכן בישיבת וולוז'ין. כאשר חזר לביתו סייע ביד אביו בניהול הוצאת הספרים בוורשה ולמד רוסית, צרפתית וגרמנית בנוסף ללימודי קודש. אז גם התחבר לחברי תנועת חובבי ציון ופרסם מספר מאמרים בעיתונו של נתן בירנבוים (טובע המונח "ציונות"). בתקופה זו נישא ליהודית, ונולדו בניהם שמואל ורחביה.

בשנת 1889, בעקבות מאמרו של אחד העם "לא זה הדרך", היה מראשוני החברים בארגון הסתרים בני משה והקים את סניף הארגון בוורשה.

יחד עם חברו זאב גלוסקין ייסד את אגודת מנוחה ונחלה במטרה להקים בארץ ישראל מושבה שלא תהיה תלויה בתמיכת הברון רוטשילד.

אפשטיין עם גלוסקין, קפלן וכהן, מייסדי רחובות, אוחזים במפת הנחלות

בשנת 1890 עלה לארץ ישראל, ויחד עם חברים באגודת "מנוחה ונחלה" רכש מיהושע חנקין 10,000 דונם מאדמות דוראן שמדרום לראשון לציון במטרה להקים את המושבה רחובות. בשנים הראשונות לא הייתה ללוין אפשטיין הכנסה בארץ ישראל, והוא ומשפחתו התפרנסו מהכנסות בית המסחר לספרים.

בשנת 1896 התמנה לאחראי על החינוך במושבה רחובות. יחד עם המורה שמחה חיים וילקומיץ, הקים את בית הספר הראשון במושבה. השניים הכינו תקנון שהעמיד בראשו את חיוב לימוד השפה העברית, את הכרת הארץ ואת החיבור לחגי ישראל כמפתח לחיבור לשפה העברית, לעם היהודי ולארץ ישראל[1]. תקנון זה משקף את התפיסה החינוכית שהונחלה לכל מערכת החינוך הציונית מאז.[2] דוגמה, תקנות בית הספר כללו גם לראשונה גם טיולי בית ספר:

בראשי חדשים יוצאים המורים לטייל עם הילדים אל המושבות הקרובות, ובחולי המועדים יטיילו לירושלים ויבקרו את המקומות הקדושים

אליהו זאב לוין-אפשטיין, זכרונותי, תרצ"ב עמוד 212

בשל היותו סוחר, נשלח על ידי חברת כרמל לפתוח סניפים לשיווק יין בפולין ורוסיה. בשנת 1900 נסע בפעם הראשונה לארצות הברית, פתח שם סניף של חברת כרמל ועמד בראשו במשך מספר שנים. בתקופה זו החל לעסוק בגיוס הון לתנועה הציונית. ב-1914 מונה לגזבר 'הועד הפועל הזמני' שישב בארצות הברית.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה חלק מהוועד הפועל הציוני שהוקם בניו-יורק. בקיץ 1917 נשלח בהוראת לואי ברנדייס להשתתף ב'שליחות מורגנטאו', שהגיעה לגיברלטר כדי לדון ביציאתה של טורקיה מהמלחמה בחוזה שלום נפרד. במשלחת לקחו חלק הנרי מורגנטאו ופליקס פרנקפורטר, והיא אורגנה על ידי וודרו וילסון, נשיא ארצות הברית. לוין-אפשטיין שימש כמתורגמן. חיים ויצמן נסע לפגוש את המשלחת בגיברלטר על מנת לסכל את משימתה, שסיכנה את הברית הציונית-בריטית שהחלה להיווצר והולידה בסופו של דבר את הצהרת בלפור.

ב-1918 חזר לארץ במסגרת הגדודים העבריים וצורף לוועד הצירים.

במהלך שנות העשרים נסע תכופות לאירופה ולארצות הברית ובין היתר פעל שם למכירת תוצרת בצלאל וגייס כספים לשם הקמת שכונת עולי תימן, כפר מרמורק ברחובות.

לוין אפשטיין העביר את הוצאת הספרים לארץ ישראל. ההוצאה המשיכה להוציא בארץ ספרי קודש וספרי רבנים ומלומדים. במשך שנות חייו יצאו הספרים בדפוס סעדיה שושני, ורק לאחר מותו הקימו יורשיו בית דפוס גדול בבת ים.

אליהו זאב לוין אפשטיין נפטר בשנת 1932 ברחובות. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליהו זאב הלוי לוין-אפשטין, זכרונותי, תל אביב: האחים לוין אפשטין, תרצ"ב 1932.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יובל אלבשןהאוניברסיטה הלא עברית בירושלים, באתר הארץ, 5 ביולי 2018
  2. ^ בשמת אבן-זהר, תקופת ההתחלה של המצאת התרבות העברית החדשה 1905-1880. הרצאה בקונגרס העולמי השלושה-עשר למדעי היהדות, ירושלים, אוגוסט 2001.