אליהו יהושע לבנון
אליהו יהושע לבנון (5 במאי 1903, ח' באייר ה'תרס"ג–10 במרץ 1985, י"ז באדר ה'תשמ"ה) היה עיתונאי, פקיד ציבור ופעיל ציבור ישראלי. שניים מבניו, יעקב ומשה, נהרגו במלחמת העצמאות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבנון נולד ב-5 במאי 1903 בירושלים לאברהם דב לבנון (לבית קוסובסקי) ולמרים רבקה (לבית ריבלין). בילדותו למד במוסדות חינוך של היישוב הישן ולאחר מכן למד הוראה בבית מדרש למורים מזרחי, אותו סיים בשנת 1924. לאחר סיום לימודיו עסק בהוראה בבתי ספר בירושלים. בשנת 1930, במסגרת חידוש היישוב היהודי בחברון לאחר מאורעות תרפ"ט, נשלח לחברון על ידי הוועד הלאומי לשמש שם מורה בבית הספר היהודי בעיר. במקביל שימש גם כעיתונאי הכותב טורים על העיר בעיתונים עבריים שונים, טורים אלו הודפסו לאחר מכן גם בספרו "ילקוט חברון". לאחר חיסול היישוב היהודי בחברון על ידי הבריטים בשנת 1936, בזמן המרד הערבי הגדול, חזר לירושלים.
בירושלים פעל לבנון בנושאים שונים, רובם קשורים לפעילות במסגרת הוועד הלאומי. בוועד היה חבר בוועדות שונות, בעיקר כאלו הקשורות לנושאי דת, כך למשל היה אחראי על אפיית ואספקת מצות לפסח.[1] בנושאי אספקת מצות לציבור היה פעיל גם אחרי קום המדינה, בתפקידו כממונה על המצות במשרד הדתות.[2] כחלק מפעילותו בנושאי דת בוועד הלאומי, שימש במחצית השנייה של שנות הארבעים כרב של מחנה המעצר בלטרון ב', והיה נוהג לשבות מפעם לפעם במחנה בשבתות וחגים.[3]
לאחר הקמת מדינת ישראל המשיך בפעילותו הציבורית בתחום הדת, תחת כנפיו של משרד הדתות. לבנון היה מנהל לשכתו של שמואל זנוויל כהנא מנכ"ל משרד הדתות וריכז את פעילותן של וועדות ואגודות שונות שהפעיל המשרד כגון ועדת הר ציון וטיפול בקברי צדיקים.
המאבק על "עמוד ירושלים"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יד הזיכרון למגיני ירושלים
ביוני 1962 פורסמה בעיתונים ההחלטה על דבר חקיקת המילה "נזכור" על יד הזיכרון למגיני ירושלים. האנדרטה, שתוכננה על ידי האדריכל אשר חירם, עמדה באותה עת כבר כשנתיים ללא כתובת בכניסה לירושלים. הידיעה בישרה לקהל הקוראים שסוף סוף תושלם "מצבת הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות בירושלים" ההחלטה של עיריית ירושלים על הכיתוב שכולל מילה אחת בלבד נקבעה על פי הצעתו של האב השכול הסופר ראובן אבינעם. כשלבנון קרא את העיתונים באותו בוקר הבשורה החרידה אותו עד מאוד, וכבר למחרת הוא שלח מכתב בהול בנושא לראש הממשלה דוד בן-גוריון: ”כאב שכול שזכר בני יעקב בעיר העתיקה אינו מש ממני יומם ולילה, בהקיץ ובחלום – הנני זועק אליך: גנוז החלטה זאת, יחרתו בראש המצבה "יזכור אלהים" ונר תמיד באותיות אז יוצב על גולת המצבה.”.[4] לבנון הצליח לרתום לנושא גם עיתונים שונים[5] ולדחות את ההחלטה הסופית בנושא במשך כשנתיים בהם שלח עשרות מכתבים לכל אישיות בכירה במדינה. באפריל 1964 נחנכה לבסוף האנדרטה כשהכתובת "נזכור" מתנוססת בראשה, תוך כישלון המאבק של לבנון. גם אחרי שהמאבק על הכיתוב הסתיים לכאורה, המשיך לבנון להיאבק על שינוי הכתובת עוד שנים ארוכות. את מכתביו, כמו גם את מכתבי התשובה שקיבל וקטעי העיתונות שדיווחו על המאבק, הוציא לבנון לאור בארבעה ספרים קטנים שהדפיס בין השנים 1962–1972.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאבקו של לבנון באשר למילה שתכתב בראש האנדרטה הייתה השראתו של המחזאי יוסף בר-יוסף לכתיבת המחזה "הנון של ראש העיר ירושלים" בשנות השבעים, המחזה הוצג בתיאטרון החאן בשנת 2011.[6] בשנת 2022 פיסל האמן דוד (דוּכי) כהן פסל אבן בשם "למה מצבות מהודרות של שיש" המבוסס על קטע מתוך אחד ממכתביו של לבנון לדוד בן-גוריון, הפסל הוצג בתערוכה ב"גלריה גאולה" שבבית אורי צבי בירושלים.[7]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במשעולי המולדת, ירושלים תרצ"ד
- ילקוט חברון, ירושלים תרצ"ז
- שערי קרב, ירושלים תש"ד
- מירושלים לטבריה (רשמי מסע), הצדקה בישראל, ירושלים תש"ו
- שיחי"ם בארזים, תל אביב תש"ט
- המסדר דום (לכבוד ירושלים והמחוזות), ירושלים תשט"ו
- עמוד ירושלים, ירושלים תשכ"ג
- אבן הבחן, ירושלים תשכ"ג
- יזכור די ירושלם, ירושלים תשכ"ה
- משקוף המנורות בעיר האבות, ירושלים תשכ"ו
- ברום המור והמכפל (פואמה), ירושלים תשכ"ו
- איכה אבדה ירושלים (קנ"ג נתיבות), ירושלים תשכ"ו
- קונטרס שמות פרשות התורה, ירושלים תשכ"ט
- תהילים עם ילקוט לענקים, ירושלים תשכ"ט
- שׂעיפים, ירושלים תשל"ב
- טורי ירושלים, ירושלים תשל"ה
- ירושלים ותבל: מנדודי השנירי, ירושלים תשמ"א
- שכחת חברון, ירושלים תשס"ו (מהדורת צילום של "במשעולי המולדת" ו"ילקוט חברון", הובא לבית הדפוס על ידי ביתו יונה אבן)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של אליהו יהושע לבנון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- התכתבויות לבנון עם נשיא המדינה יצחק בן צבי, תיק ארכיון המדינה
- התכתבויות לבנון עם נשיא המדינה זלמן שזר, תיק ארכיון המדינה
- כרטיס קבר: אליהו יהושע לבנון » הר הזיתים, ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דיון מוקדם על אספקת מצות לפסח, המשקיף, 20 בדצמבר 1946
- ^ החלו באפיית מצות, הצופה, 20 בפברואר 1956
- ^ שלום לעצירי לטרון ב', הארץ, 17 ביולי 1947
- ^ התכתבויות לבנון עם נשיא המדינה יצחק בן צבי, תיק ארכיון המדינה, עמ' 82
- ^ אל יהיה הדבר בכיה לדורות, מעריב, 20 ביוני 1962
- ^ הנון של ראש העיר ירושלים באתר תיאטרון החאן
- ^ אביגיל זית, מאבק יוצא דופן נגד אנדרטת זיכרון הפך ליצירת אומנות בעלת אמירה משמעותית, בעיתון מקור ראשון, 16 בנובמבר 2022
בקרת זהויות  |
|
|---|